תשובות מהרי"ם קלד

בהך סברא דכתבנו לעיל כיון דעל השאר אינו אלא מצות נתינה יכול בעה"ב לומר נא הייתי מקיים מצות נתינה משום זה היו מחייבי לגנבי טבל וה"נ כוונת הש"ס דחט' אחת פוטרת הכרי, יכול לאפקועי איסור טבל בחטה אחת והשחר לא יקיים מצות נתינה ובזה יש ליישב קצת מה שהקשו התוס' שם בשם ר"י דהא תרומות מעשר דלא אפשר למעבד כדשמואל ניגזור

ולפמ"ש יש ליישב קצת דהנה לפמ"ש הר"ן בחולין דף ק"ל גבי מזיק מתנות כהונה דאף שהם בעין אינו מן הדין ניתן ואינו ממון כלל אלא דמחויב ליתן מכח מצות נתינה א"כ מתורץ קושית התוס' דגם גבי מעשר שייך לומר הכי דיפריש מעשר ולא יתן לכהן דאינו אלא מנות נתינה בעלמא כמו דנאמר דחטה אחת פוטרת כל הכרי אף דעליו לקיים מצות נתינה מ"מ באמת לא יקיים וה"נ נענין מעשר ובאמת דהוי מצי למימר גבי תרומה ג"כ הכי דיפריש תרומה ולא יתן לכהן אנא לרוחא דמילתא נקט דיתן חטה אחת

עוד אבוא על דברי מעכ"ת מה שפלפל בחכמה והביא דברי הר"ן בגיטין פ' התקבל אמתני' דכל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי כו' וז"ל וא"ת דהא תנן פ' אין בין המודר ותורם תרומותי' וכו' ופרכינן והא קמהני ני' כו' ומפרקינן באומר כל הרוצה לתרום וכו' אלמא כה"ג לאו שליחות וכו' ואינו קושיא דהתם כל הרוצה לתרום קאמר ואינו אלא כנותן רשות אבל לאו שלוחו וגבי תרומה אפי' גילוי דעת מהני כדאמרינן פ' א"מ כלך אצל יפות וכו' כ"כ בחידושי הרמב"ן. ותמהני דהתם אוקימנא דההיא דכלך אצל יפות דוקא דשוי' שליח וכו' ע"ש. ומע"כת חידש בדבר ליישב הסוגיות דבודאי בהפקעת איסור טבל דהוא במחשבה ובחט' אחת סגי בגילוי דעת ג"כ אמנם במצות הנתינה שפיר י"ל דבעי שליחות ממש והשתא ניחא דסוגיא דכלך וכו' מיירי בנתינה ולזה בעי שליחות ממש ובפרק א"ב וכו' י"ל דמיירי בהפרשה ולא קשה מידי. אף כי לכאורה דברים נחמדים המה אמנם באמת לא עיין היטב בסוגיא דשם ואעתיק בקיצור הש"ס בעי שם התורם משלו על של חבירו צריך דעתו או אין צריך דעתו ורוצה הש"ס למיפשט מהך משנה דתורם את תרומותי' ואת מעשרותי' לדעתו וקאמר שם הש"ס במאי עסקינן אילימא משל בעל הכרי כו' אלא וכו' ומסיק הש"ס לעולם משל בעל הכרי על של בעל הכרי וכדאמר רבא באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום ה"נ באומר כו' א"כ לדעת מעכ"ת דדוקא גבי הפרשת חטה אחת מועיל גילוי דעת ולא בעינן שליחות ממש אבל לענין מצות נתינה בעי שליחות ממש א"כ מה יענה במשנה דקתני תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו ועדיין תקשה מעשר וכמו שהקשה בתרומה כן קשה במעשר אלא הש"ס נקט תרומה משום דקתני במשנה תחלה וגבי מעשר דקתני ג"כ במעשרותיו א"כ צריך ג"כ לתרץ באומר כל המפריש וכו' כמו בתרומה א"כ תקשה גבי מעשר הא איכא מצות נתינה דהא צריך להפריש אחד מעשר ובזה איכא מצות נתינה ובעינן שליחות ממש ואינו מועיל גילוי דעת

ומה שכתב מעכ"ת מכבר על מה שכתבתי בדברי הרדב"ז שמביא בשם מרדכי שמעשה ב"ד א"צ קיום ולענין עיגון יש לסמוך ע"ו וכתבתי שם בחיבורי שנא מצאתי כן בדברי המרדכי ומעכ"ת חיפש ומצא כן בדברי המרדכי כבר כתבתי לו שיפה כיון בזה ולכן אעתיק דברי המרדכי כאן וז"ל בה' גט שלו סי' תנ"ג אשה מנתה שליח לקבל גיטה במקום שיגיע כו' ומחמת שראינו גירושי פלונית בת ר"פ שנתן בעלה גיטה ביד פב"פ שלוחה לקבלה כתבנו לה שטר זה לראי' ולזכות להיות בידה שריר וקיים וא"צ הכרת חתימת ב"ד כל זמן שלא יערער בעל ונכון לחזור אחר ב"ד שחתימותיהן ניכרות מפני ערעור הבעל כו' עכ"ד המרדכי: ידידו יעקב מאיר פאדווא

בשולי המכתב ראיתי להעתיק מה שכתבתי בגליון ספרי ממ"ח וזה לשוני בסי' קי"ו בסופו עיין תוס' מכות י"ח ע"א ד"ה ולילקי מפורש בהדיא כדברי הפרישה וכל שם יוצא חדא הוא ודברי תוס' בב"מ אין ענין לדברי הפרישה

אח"כ קבלתי עוד מכתב בפלפול חדש בזה באריכות מידידי הרב המפורסם ר' שלמה הילל נ"י לחזק דבריו רק מחמת חולשת כוחי לא אוכל להשיב לו כעת ואי"ה עוד חזון למועד ובגוף הדין מצאתי אח"כ בס' חתם סופר סי' רצ"ד שהביא בשם רבו הגאון החסיד שבכהונה מ"ו נתן אדלער זצ"ל אשר עשה כן להלכה למעשה וציוה לברך ושמחתי מאד שזכיתי לכוין לדעת הגאון הנ"ל להלכה בעזהי"ת: סימן סו שייך לסי' מ"ו ה' ח"י סיון תאי"ר לי"נ וי"נ ב"י הגאון הגדול המפורסם ס"ו ע"ה כש"ת מ' יו"ט ליטמאן הרב דק"ק מעזריטש יצו

מכתבו הנעים קבלתי וכו' הנה מה שחידש מעכ"ת דבר חדש לתרץ קושיתי על הרמב"ם שפירש הטעם בהך דיבמות נ"ב האומר ללבלר כתוב גט לאשה דעלמא ולכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ופי' הרמב"ם הטעם כיון שאין בידו לגרשה הוי כלא לשמה והקשיתי ע"ז למה הי' מהני בשטר שיחרור דלרבי דסבר דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם מוקי קרא בלוקח עבד ע"מ לשחררו ואמר לו לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך הא גט שיחרור נמי הוו בעי לשמה ובא מעכ"ת לחדש דבר חדש נהי דלא הוו מהני השטר שיחרור לישא בת חורין להתירה בבת ישראל עכ"פ היה מהני להפקיע שיעבודו בלחוד דקרא לא מיירי אלא בלהפקיע שיעבודו וכן כתב דעתו דכל שטר שיחרור שנכתב שלא לשמו היה משוחרר וצריך גט שיחרור כמו בנתיאשתי מפלוני עבדי היה משוחרר וצריך גט שיחרור וכתב בזה לתרץ לכאורה קשה ל"ל קרא וכו' כיון דרבנן ס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בכל התורה כולה ומאי קמ"ל בעבד אלא דקרא אשמעינן כיון דעכ"פ נפקע שיעבודו ולא הי' יכול להשתמש בו קמ"ל קרא דהי' צריך ליתן לו גט שיחרור מחדש להתירו להנשא עד כאן דבריו

ואני איני מודה לו בזה דנראה ברור דכל שטר שיחרור שכתוב שלא לשמו הוי כאמירה בע"פ והיכא דאמר בע"פ הרי את ב"ח או הרי את לעצמך שהוא לשון שיחרור לא הי' מהני מידי ול"ד כלל לנתיאשתי מפלוני עבדי דהתם בדין הפקר הוו אתינן עלה והוי כמו מפקיר עבדו דיצא משוחרר רק עיקר פלוגתא אי היו צריך ג"ש או לא. על כל פנים עיקר השיעבוד כבר נפקע משא"כ לשון שיחרור דהוא לאו לשון הפקר אלא מטעם שיחרור הוו אתינן עלה וכל היכא דאינו מועיל גיטא לשיחרור לאו כלום הוא

וראי' ברורה לזה מסוגיא דקדושין דף ט"ז דחקר שם הש"ס גבי עבד עברי דקונה בשטר ה"ד אילמא דכתב לי' שטרא אדמי' היינו כסף אלא שיחרור שטר ל"ל לימא לי' באפי תרי זיל א"נ באפי בי תלתא זיל אמר רבא ז"א עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גירעונו מחול וכתבו שם התוס' ד"ה לימא לי' אמאי פריך הגמרא ל"ל באפי תרי זיל אמאי לא פריך יפקירנו שאפילו עבד כנעני שגופו קנוי הוי מועיל הפקר