תשובות מהרי"ם קיט

בגדים ולא שק. ועל שם שמורטין אותה כמו נוצת התרנגולים קרי' לי' נוצה עכ"ל ובתוס' במה אשה ס"ב ד"ה מניין כתבו ג"כ כדבריהם דהכא דהקשו קושיא דכאן ועוד הקשו דשק שיעורו בד' על ד'. ובגדים שיערו בג' על ג' ותירצו כדהכא. ותימה על הפ"י שכתב בד' התוס' ד"ה ונוצה של עזים דלא ידענא מאי קשיא להו דהא שק שיעורו בד' על ד' ואיצטרך או בגד לג' על ג' עכ"ל ונפלאתי על דבריו דהא בוודאי לפי הא ש"ל התוס' היא גופה קשיא מ"ש בשק דהוא ד' על ד' והכא שלשה על שלשה דמאי נפקא. דהא שק הוה מדבר הבא מן העזים והכא בגדים ג"כ מדבר הבא מן העזים. א"כ ראוי להיות חד דינא עד דתירצו התוס' דתרי נוצה של עזים הוה. א"כ ממילא ניחא. דהתם בגרוע דעושים שק שיעורו בד' על ד' והכא מחשוב דעושים בגדים שיעורו בג' על ג'. ולדעתי הי' בהעלם מהגאון פ"י דיבור התוס' בשבת ס"ג שהבאתי עכ"פ למידין מדברים האלו דשק אינו חשוב כ"כ כמו בגדים והראי' דלפי האמת שק שיעורו בד' על ד' ובגד שיעורו בג' על ג'. ולפי"ז נסתר ראיות הרב פורת שהביא מרבא דקאמר או בגד לשלשה על שלשה בשאר בגדים ודילמא קאי על בגד שלם. ולמ"ש לק"מ דאם נימא דהקרא מיירי בבגד שלם קשה ל"ל קרא וכי גרע משק כקושיות התוס' הנ"ל כיון דידעינין דשק טמא. א"כ פשיטא דבגד שלם טמא בשלמא השתא דקראי קאי על ג' על ג' שפיר ניחא כתי' התוס' דהת' מיירי בגרוע שעושים שק. והכא מיירי בחשוב שעושים בגדים. וכ"ז אי נימא דקאי על גע"ג להכי שפיר איצטרך הך קרא דלא ידעינן משק דשק שיעורו בד' על ד'. אבל אם נימא דקאי על בגד שלם לא שייך תי' התוס' נהי דמיירי מחשובים דעושים בגדים מ"מ לא גרע משק דטמא. וכ"ש בגד דחשוב. ודוק כי זה ברור

מעתה נסתר ראי' שני' שמביא הרב פורת דמנ"ל לאביי דאו בגד קאי לשלש על שלש בצו"פ ודילמא קאי לשלשה דז"א דליכא למימר דקאי על שלשה על שלשה א"כ לא איצטרך ריבוי א"ו מהבגד גופא שמעינן וליכא למימר דקאי על בגד שלם. א"כ לא איצטרך כלל בגד. דצילם בגד שלם אינו מטמא בצו"פ וכי גרע משק כמש"ל א"ו צ"ל כתירוצו של התוס' א"כ ממילא מוכרח דבגד קאי על שלשה. א"כ או דהבגד קאי על שלש על שלש בצו"פ. ולרבא איצטרך או דהבגד קאי על ג' בשאר בגדים א"כ ממילא מוכרח היפוך סברת הרב פורת דלהרב פורת קשה לרבא ל"ל או בגד בשלשה על שלשה בשאר בגדים כיון דידעינן בגד שלם דלא גרע משק. א"כ ממילא ה"ה שלשה על שלשה דהוה בכלל בגד. ובלא"ה סברת הרב פורת אינו מחוור כמ"ש הרב פ"י ע"ש ומקום הניחו לי להתגדר בו בעזהי"ת: צ

תוס' ד"ה תרי מיעוטי כתיב וכו' עיין במהרש"א שכתב וז"ל גם מה שכתבו דאידך קושיא לשתוק מריבויא דוהבגד וכו' הוי ידעי דשלשה על שלשה בשאר וכו' שמעינן בק"ו דש"ו אלא וכו' כ"ז לשיטתם אבל לשטת דרב פורת לא ידעינן ג' על ג' מק"ו כלל אלא שהוא בכלל בגד ודוק עכ"ל נראה דהמהרש"א נמשך לשיטתו לעיל שכתב דהרב פורת קאי על מה שהקשו התוס' דאין זה ק"ו וע"ז תירץ הרב פורת דהק"ו לרווחא דמילתא נקט. וע"ז שפיר כתב מהרש"א דלפ"ז לק"מ קושיות התוס'. דהא אי לא הוה כתיב בגד כלל לא הוה ידעינן שלשה על שלשה מק"ו מש"ו דילמא ש"ו היינו אל"ף על אל"ף אבל לשיטת הרב מהרש"ל לעיל י"ל דהרב פורת מודה לסברת התוס' דשלשה על שלשה שפיר מצי יליף בק"ו מש"ו. וזה פשוט

אבל ל"נ לתרץ קושיות המהרש"א בטוב טעם אף לשיטת מהרש"א גופא דהנ' לכאור' הא דהוקשה התוס' לעיל דילמא ש"ו דטמא היינו א' על, א' לכאורה יש לתרץ כך דהא בוודאי אין סברא כ כיון דהתורה כתבה דס"ו טמא עכ"פ לא יותר מבגד שלם. וכיון דש"ו על בגד שלם טמא. א"כ פשיטא דבגד טמא א"כ למה כתב כלל בגד א"ו לשלשה על שלשה. א"כ מבגד גופא שמעינן דשלשה על שלשה. א"כ וי"ו דוהבגד קאי על שלש על שלש ונהי דיש לפקפק על זה דהא לשון הגמ' אינו מור' כן דהו"ל למנק' הק"ו בגד של' מש"ו על בגד שלם מ"מ קשה על הרב פורת דאמר דהק"ו לרווחא דמילתא נקט הא גופא קשיא כיון דהגמרא רוצה לומר ק"ו יעשה ק"ו באופן שזכרנו ויעשה בטיב בלא דחי' כלל. אך הא ליתא לפי תירוץ התוס' בכאן דאי לא הי' ידעינן בגד שלם לא הי' ילפינן כלל מש"ו דהייתי אומר דאין נגע אלא בש"ו ובבגד לא שייך כלל נגע. [אח"ז מצאתי קצת דברים בחידושי ריא"פ ע"ש] א"כ כ"ז למסקנת התוס' אבל לפי ה"א של התוס' דלא ידע מזה שפיר קאי קושייתם גם על הרב פורת והיינו דנילוף ק"ו מש"ו דבגד. שלם טמא דהא ש"ו בוודאי אינו יותר מבגד שלם. וכיון דידעינן דבגד שלם טמא א"כ ממילא ה"ה שלשה על שלשה דהוא בכלל בגד לשיטות הרב פורת א"כ קרא דבגד מורה על שלש על שלש ודו"ק הטיב

לעיל בתוס' ד"ה ואימא וכו' ומיהו שמא המקשה סובר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש כמו בצ"ופ כיון דקרא סתמא כתיבי וחד ריבוי לכולהו עכ"ל. עיין במהרש"א שהאריך בכוונת התוס' וי"ל על תירוצם דהא גופא קשיא דמנ"ל בצ"ופ שלש על שלש ודילמא דווקא שלשה על שלשה וא"ל דלא צריך ריבוי דוהבגד דהא ידעינן ק"ו מש"ו דהא איצטרך ריבוי משום שאר בגד ים דהשתא סובר דריבוי דוהבגד קאי גם על שאר בגדים. ויש לישב קצת ודו"ק

דף כ"ז בגמרא ואב"א הא ר' פפא אמרה עיין רש"י באריכות שפירש דלר"ה גם שלש על שלש. בשאר בגדים טמא כיון דהמיעוט קאי. לענין כלאים אבל לענין טומאת שרצים נתרבה מאו בגד גם לשלש על שלש. והתוס' נחלקו עליו דפשט לשון הש"ס לא משמע כן דמשמע דר"פ סובר כמו רבא לכן פי' דלא כרש"י אלא גם לר"פ לא מטמא שלש על שלש בשאר בגדים ור"פ נקט כלאים וה"ה לענין שרצים. ולכאורה נראה לפרש דהי' לרש"י הכרח דלא כפי' התוס' ז"ל דהנה הבאתי לעיל דברי התוס' דרבא סובר דיליף נגעים משרצים ושרצים מנגעים. היינו משום דגילוי מילתא בעלמא הוא דגלי רחמנא דבגד ג' על ג' קרי' בגד בצ"ופ בנגעים וה"ה בשרצים. ולכאורה לפ"ז הי' ראוי להיות דגם שלש על שלש יקרא בגד בשאר בגדים ומדוע אמר רבא לשלשה על שלשה בשאר בגדים ולמה לא נימא גם שלש על שלש דגילוי מילתא בעלמא דקרי' בגד. אמנם התוס' הבליעו בנעימות לשונם זה דגלי רחמנא בצ"ופ. וכוונתם דווקא בצ"ופ גלי רחמנא ולא בשאר בגדים. אמנם י"ל דרש"י סובר דאין זה סברא לחלק בשיעור הבגדים. ולפ"ז קשה כיון דרבא סובר דגילוי מילתא בעלמא הוא למה לא נימא דגם בשאר בגדים דשלש על שלש טמא אך זה ליתא דהא רבי ישמעאל יליף אף כל צ"פ. א"כ יש לו מיעוט דשאר בגדים אינו טמא בשרצים. ע"כ ריבוי דאו בגד קאי לשלשה על שלשה דליכא למימר לשלש על שלש דהא יש לו מיעוט דאינו טמא שאר בגדים בשרצים. ולפ"ז ממילא מוכרח רש"י דלר"פ גם שלש על שלש טמא בשאר בגדים בשרצים דליכא למימר דווקא שלשה על שלשה דז"א דהא להאי תנא ע"כ יליף שרצים מנגעים דאי לא מנ"ל דקאי אשאר בגדים ודילמא קאי על שלש על שלש בצ"פ א"ו דיליף שרצים מנגעים דגילוי מילתא בעלמא הוא וכיון שכן גם כן נימא דבשאר בגדים יהי' שלש על שלש טמא וא"ל דהא יש לן מיעוט בנגעים דאינו טמא דז"א דהא קאי על כלאים ומנ"ל למעט בטומאת שרצים להכי מוכרח רש"י לפרש דבאמת גם שלש על שלש טמא בשאר בגדים בשרצים ודו"ק הטיב

בהא ניחא דא"צ לדחוק מ"ש התוס' ד"ה הדר בי' רבא מההיא ונדחק התוס' לומר למה לא נימא