תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ע

שאלה ראובן ששכר צורף או צבע ששכירותו רב משכירות חופר ושכרם לחדש ימים והתחילו במלאכה ועשו בה יום או יומים ואח״כ חזר בו בעה״ב, הודיעני אם יפרע לו שכירותו משלם או כפועל בטל שאינו דומה בא טעון לבא ריקם, ואת״ל יפרע לו כפועל בטל, הודיעני האי כפועל בטל דצורף או דצבע יהיה כפועל בטל דחופר היינו כשומר קשואין ששומר ביום או יהיה שכירותו יותר כפי ההרוחה של צורף. הודיעני דעתך:

תשובה כל פועל שהתחיל במלאכה אם חזר בו בעה״ב נותן לו שכרו משלם ולא משלם לגמרי אלא פוחתין לו קצת מפני שיושב בטל וכמו ששנינו בברייתא (ב״מ ע״ו:) השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת במה דברים אמורים שלא הלכו אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה הלכו פועלים ומצאו שדה לחה נותן להם שכרן משלם אבל אינו דומה בא טעון לבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל. ובודאי אם היה צורף או צבע או רוקם וכיוצא בזה ששכרן מרובה אומדים כמה אדם רוצה לפחות משכרו ולהיות יושב ובטל ממלאכה כזו והכל לפי שכר העבודה ולפי טרחא, ואי אפשר לומר שמשלם יתן לו אלא פוחתין קצת מפני שיושב ובטל וכאותה שאמרו פרק אלו מציאות (בבא מציעא דף ל״א:) נותן לו כפועל בטל והא לא בטיל מאי כפועל בטל כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל ופירש״י שם כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכתו זו הכבדה שהוא עוסק בה והכל לפי שכר העבודה ורבוי השכר יש טרחא קלה ושכרה רב ויש חלוף. ומכל מקום אם הוא חזק שאינו נהנה בעמידתו בטל אלא מצטער בביטול ונהנה ביגיעה אין פוחתין לו כלל כדאמרינן פ׳ השוכר (ע״ז) אמר רבא האי מאן דאגר אגירי לעבידתא ושלים עבידתא בפלגא דיומא אי אית ליה עבידתא דניחא מינה א״נ דכוותה עבדי דקשה מינה לא עבדי אבל נותן להן שכרן כפועל בטל ואי אכלושי נינהו דאי לא עבדי חלשי נותן להם שכרן משלם. והוי יודע שלא נאמרו כל הדברים האלו אלא כשלא מצאו הפועלים להשכיר עצמן אבל אם מוצאין משכירין ואם מוצאין בפחות משכירין ומשלים הוא להם עד כדי שכרן שקבל עליו משלם, וכמו ששנינו (ב״מ דף ע״ט:) השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת ומקשינן עלה היכי דמי אי דקא משכח לאגורה תרעומת מאי עבידתיה ואי לא אשכח לאגורה כוליה אגרא בעי למיתן ליה ותירצו לעולם דמשכח לאגורה ומש״ה לא יהיב אלא חצי הדרך ומאי תרעומת משום שינוי דעתא: