תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ז

שאלה שכיב מרע שאמר ינתנו שטרותי לפלוני ולא אמר הם וכל שעבודין שלהם אם נאמר שלא נתכוין זה אלא ליתן לו מה שכתוב בהם וככתוב וכמבואר הוא או אם נאמר שלא נתכוין זה אלא ליתן לו את הנייר בלבד לצור על פי צלוחיתו כעניין שאמרו בבריא, לפי שנסתפק לי הדבר מההיא מלוגא דשטרי (ב״ב דף קנ״א) דאמיה דרב עמרם חסידא דלא הזכירו שם בגמרא שכתבה לו וכל מה שכתוב בתוכם, ובירושלמי אמרינן בשכיב מרע שאם ינתנו אותיות לפלוני שלא זכה, וכתב הרב בעל העטור ז״ל דאנן אגמרא דידן סמכינן ונראה שהוא סובר שקנה וסמך אמלוגא דשטרי דאמיה דרב עמרם חסידא. העמידני על דעתך בזה:

תשובה דע כי זו מחלוקת ישנה היא לראשונים ז״ל, ויש מגדולי הראשונים ז״ל שהביאו ראיה ממה שאמרו פרק מי שמת (בבא בתרא דף ק״נ:) אמר נכסי לפלוני שטרא איקרי נכסי והם דקדקו ואמרו במאי עסקינן שיכתוב בהם וכל מה שכתוב בהם ואי כתב ליה נכסי וכל מה שכתוב בהן פשוט דשטרות בכלל דהרי זה כאילו פירש שטרות. ופירשו בשכיב מרע ובשכתב לו נכסי סתם דאלמא בשכיב מרע אין צריך לפרש הן וכל אשר כתוב בהן:

ויש מי שתירצו דההיא אף בבריא ונכסי שאני שהשעבוד בכלל נכסיו הוא, ואינו מחוור בעיני משום דקשיא לי זבין מלוה ואקדיש מלוה דקי״ל כרבא דאמר לא קנה אלמא אינו נכסי המלוה. ואני אומר שאי אפשר לומר שקנה דאנן דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו אמרינן, אבל להוסיף בדבריו ובמתנותיו לא אמרינן, ושטרות שני קניינים יש בהן, גוף השטרות דהיינו הנייר והשני השעבוד ומי שמכר זה לא מכר זה וכדאמר עני מרי וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך אמר ליה אין לצור ולצור ושמא לא נתכוין זה אלא לתת לו גוף השטרות. וא״ת אחר שהוא שכיב מרע ניזיל בתר אומדנא ונתקן הלשון א״כ אף אנו נאמר בידור פלוני בבית זה שגוף הבית לדירה נתן לו ונתקן הלשון. ומלוגא דשטרי דאמיה דרב עמרם פירש רבינו ז״ל כשנתנה לו כדינו אלא שלא היה שם מקומו לפרש כן שלא באו שם על אותו דין וזו שיטה ופשוט בתלמודא וההיא דנכסי אפשר דאתיא כרב כהנא דמשמע פרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף ע״ו:) דלית ליה דרב פפא * דאמר צריך לכתוב הוא וכל מה שבתוכו כתוב וקסבר רב כהנא דלא לצור ע״פ צלוחיתו הוא צריך, ואפי׳ תימא אתיא כרב פפא דילמא בכולל כל נכסיו ומשום דמסקינן דבוריה דהכי קאמר כל נכסיו ואף מה שכתוב בשטרותיו אלא משום דטריחא ליה או שהיה בהול קיצר לשונו וכענין דשכיב מרע שאמר כתבו גט לאשתי דכותבים ונותנין אע״פ שאמרו בבריא שרצה לשחק בה: