תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רמא

שאלה שהחרימו חרם* בקהל על דעת המקום ועל דעתם ולאחר זמן רוצים להתירו הודיעני אם יכולים להתיר לפי מה ששמעתי מפיך שאין חרמי הקהל ניתרים עכשיו בלא פתחים וע״פ עצמו אלא מפני שכיון שהורגלו בכך הרי אלו כאילו התנו מתחלה שיהא קיים עד זמן שירצו ואם הקהל הזה אין יודעים בטיבו של תנאי זה ואדרבה תמהים ביום שמעם כי חרם יש לו היתר אי אמרינן לב ב״ד מתנה עליהם ויש לו או לאו:

תשובה שורת הדין אין נדרים ושבועות ניתרין אלא ע״פ אחרים ובפתחים אלא שכבר נהגו בכל המקומות ששמענו שמעם וישראל אע״פ שאין נביאים בני נביאים הם וכבר חקרו הראשונים לדעת סבה לענין זה ומצאו טענה זו ששמעת ממני והרי ענין זה כענין שאמר בהפרת הבעל כל הנודרת ע״ד בעלה היא נודרת ולקחו טעם זה בעיקר אמתי ושזו היא דעת התורה כדעת הזה עד שאמרו בנדה פרק יוצא דופן (מ״ו) גבי קטנה שנדרה בעלה מפר לה ואי אמרת מופלא סמוך לאיש דאורייתא וכו׳ ופריקו אין כדר׳ פנחס כל הנודרת ע״ד בעלה היא נודרת ואי לאו שזה עיקר הטעם להם היאך התירו נדר דאורייתא ע״י מי שאינו בעלה אלא מדרבנן כיון שהדבר כן אף אנו נאמר כן בחרמי הקהל אם הטענה הזאת אמת ואע״פ שמקצת הקהל אין יודעים בו מ״מ בכל מקום ומקום נודרים ומחרימים ע״ד הנהוג שאם אין אתה אומר כן אף אנו נאמר נשאל האשה הנודרת אם נשבעה ע״ד כן אם לאו ואנן סהדי שאין כל הנשים יודעות בתנאי זה וגם אין בכל קהל וקהל מחציתה ואם תרצה אמור אפילו חלק אחד שיודעים בו אלא שנודרים ומחרימים ע״ד הנהוג וכיון שנהגו הנח להם לישראל: