תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רל

שאלה מקוה שרצו לנקותו והוציאו כל המים בכלים ובידוע שנפלו מן הכלים מן המים שבהם למקוה ונגבו אותו היטב בספוג ולא נשאר בו גומא אלא שנשאר קרקע לח וטופח ע״מ להטפיח ואח״כ פתחו מקורים ונתמלא מים, הנפסל מחמת שנשאר בו טופח ע״מ להטפיח:

תשובה איני רואה בזה שום פסול מכמה טעמים, חדא שאין מים שאובים פוסלים המקוה בין בתחלתו בין בסופו פחות מג׳ לוגין דקי״ל כחכמים דפליגי עליה דרבי אליעזר בפ״ב דמקואות דתנן התם רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובים בתחלה פוסלין את המקוה וג׳ לוגין על פני המים וחכ״א בין בתחלה בין בסוף שיעורו בג׳ לוגין ודוקא השני עד שלא פסק הראשון וכן השני עד שלא פסק ולפיכך בידוע שאין בטופח זה שלשה לוגין מדלי אחד שהן י״ח ביצים, ועוד דמן הסתם לא נפלו שם שלשה לוגין בטופח זה יש מן המים שמן המקוה ואין הכל מן השאוב ולא עוד אלא שאפשר דכל מה שנפל שם מן השאובים יצא בדלי ומה שנשאר שם טופח היה מן המקוה ועוד דמן הסתם לא נפלו שם שלשה לוגין מדלי אחד ולא משנים וג׳ וכל שנפלו שם ביתר משלשה כלים נראה דאינן פוסלים לפי ששנינו בפ״ק דתמורה ואין המים שאובים פוסלים אלא לפי חשבון ואוקימנא לפי חשבון כלים דאמר כי אתא רבין א״ל יוחנן שאובה שהמשיכוה כולה טהורה כמאן כרבנן ואי כרבנן מאי אלא לפי חשבון ואוקימנא אמר רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני הוא דתניא שלשה לוגים מים שאובין שנפלו למקוה בין בב׳ ובג׳ כלים בין בד׳ ובה׳ כלים פוסלין את המקוה יוסף ב״ח אומר בב׳ וג׳ כלים פוסלין בד׳ וה׳ לא פסלו המקוה ונראה דקי״ל כיוסף בן חוני דסתם מתניתין כוותיה ואע״ג דהוא מחלוקת בברייתא סתם במתני׳ ומחלוקת בברייתא לא קי״ל כמחלוקת בברייתא וכיון שכן הוא ה״ל ס״ס ואפילו בדאורייתא אזלינן בה לקולא וכ״ש בשאיבה דרבנן דאפילו כולה שאובה אינה אלא מדרבנן כדדייקינן שמעתא שמה: