תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רכ

שאלה המלך שלח לשר העיר ושלח עמו פרשים לשמור העיר והפרשים נכנסו בבתי היהודים יש בחזקה ויש ברצון הבעלים כדי שימצאו חן בעיניהם, הודיעני אם אוסרים על היהודים ומבטלים עירובם אם לאו כיון שאין להם שום קניה ולא משכונה בבתיהם של היהודים ההם:

תשובה בתוספות אמרו משם ר״י שכל מי שנותן לדור לאחד בביתו אע״פ שמיחד לו מקום לאכול ולשכב שם כאותה שמכניסים תלמידיהם בבתיהם ומייחדים להם חדרים אינם אוסרים עליו לפי שאין משאילים להם בית בבתיהם שיאסרו עליו. ומ״מ יש להם פתח היתר גדול דכל שיש לישראל בעלי בתים באותם המקומות שנכנסו בהם הכותים רשות ויש לו שם כלים שאסורים לטלטלם בשבת עדיין רשות הבעלים בהם ואינם אוסרים שהרי שנינו פרק כיצד משתתפין בית התבן ובית העצים ובית הבקר ובית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם חוזר עליו ר׳ יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד בע״ה אין אוסר עליו וקי״ל כר׳ יהודה ואמרינן עלה בגמרא ה״ד תפיסת יד תני שמואל דבר הניטל בשבת אוסר דבר שאין ניטל בשבת אינו אוסר תניא נמי יש לו טבלא ועששית וכל דבר שאין ניטל בשבת אינו אוסר עליו. ולא עוד אלא אפילו היה הבית של כותי ממש ולא נשאר לישראל בבית כלום אלא שהשאיל לו הכותי לישראל מקום אחד להניח שם כלי אחד אותו ישראל נותן עירוב או משכיר רשותו של כותי לשאר בני החצירות והמבוי ודיו דה״ל כשכירו ולקיטו וכדאמר פרק הדר ההוא מבואה דהוה דר ביה המן בר ריסתק אמרי ליה אוגר לן רשותך לא אגר להו אמר ליה רבא וכו׳. והנכנסים בלא רשות אע״פ שלא נשאר בבית מן הישראל שום דבר נראה מן הירושלמי שאין אוסר דגרסינן התם פרק הדר אית תניי תני הקוסטור אוסר מיד והאכסניא לאחר שלשים ואית תניי תני הקוסטור לאחר שלשים ואכסניא אינה אוסרת לעולם מאן דאמר הקוסטור אוסר מיד ברגיל ואכסניא לאחר שלשים בשאינו רגיל ומאן דאמר הקוסטור אוסר לאחר שלשים באילין דעלו ברשות ואכסניא אינה אוסרת לעולם דעלו בלא רשות ע״כ מ״ד דהלכה כמאן דמקל דקי״ל הלכה כדברי המיקל בעירוב וכ״ש אם נכנסו אצלו לשעה שאינם אוסרים לפי שהן אצלו כאורחים: