תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קמח

שאלה לרשב״א. השאלה הזאת שאלה ה״ר יצחק ממארקיא בהיותו דר שם. המביא גט ממדה״י ואמר בפ״נ ובפ״נ ונתקיים בחותמיו אלא ששם האשה אששראלא וברי״ש קטנה אין בגט כמותה רק רי״ש ועם כל זה גגה גדול מזה ונמצא בגט ווי״ן גדולות כזאת ואחרות קטנות, ובבואו לפני ב״ד שלחו אחר נערים וקטנים וקראוהו וי״ו ולכן דנוהו לפסול, לסוף ימים קראו אנשים אחרים ושלחו והביאו מאנשי הארץ שהגט בא משם ואחד מהם קרא ברי״ש, ואמרו כיון שבאותה הארץ נקרא ברי״ש כשר דלא גרע ברי״ש מכתיבת כותים. ומהם אמרו שאפילו היה טעות בשם כיון שגופו של גט הרי את מותרת לכל אדם כתוב כדין כשר שהרי בראשונה היה משנה שמו ושמה:

תשובה למורי הרב שפסול ואם נשאת הולד ממזר והמכשירים בכמה משניות מפורש שהתירו הערוה שמשנה שלמה שנינו שינה שמו ושמה וכו׳ פסול. ופרק התקבל גבי ההיא דהוו קרו שמה נפאתה וכו׳ אטו חספא אמר להו דליכתבו. ומה שאמר דלא גרע מכתיבת הכותים אין הנדון דומה לראיה שבכל מקום קורין שמו ושמה כדינו בלי שינוי אבל בכאן קורין אותו בשינוי ואע״פ שנראה שאם גירשה במקום שנכתב שם הגט מגורשת אם היה שם נקרא ברי״ש במקום שנקרא בשינוי פסול דומה למה ששנינו בראשונה היה משנה שמו ושמה עד שבא ר״ג ותיקן שיהיו כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלוני וכל שום שיש לה, ופירוש המשנה כך הוא, בראשונה וכו׳ כיצד הרי שהיה ביהודה ושמו יוסף ואשתו שרה הלך בגליל וקראו שמו יוחנן ולאשתו רבקה חזרה אשתו ליהודה והוא נשאר בגליל ושלח גיטה ביהודה בשמו ושמה שבגליל שלא היו רגילין לכתוב שם אלא שם שבמקום הכתיבה הרי שהיה משנה שמו ושמה שעיקר השם הוא שבמקום הגירושין ע״כ תיקן ר״ג שיהיה כותב כל שם שיש לו במקום הכתיבה ומקום הגירושין ושלא כפי הב״ד טועין. וה״נ כיון שבמקום הגירושין נקרא בשינוי פסול. ועוד שאמרתם שלא נמצא מן הארץ ההיא שקראה ברי״ש אלא אחד, ועוד שהיו בגט ווי״ן ואיך אפשר שיהיה מקום שיעשו רי״ש ווי״ו שוין ובטלה דעתו אצל כל אדם, ועוד שלא היה להם להוציא אחר שדנוהו אחרים. לפסול וכדאמרי׳ (ברכות ס״ג:) חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר במילתא דתליא בסברא וכל שכן שהורה כדין וכהלכה. סוף דבר אם נעשה מעשה והותרה לינשא מכוער הדבר ותצא והולד ממזר, ואוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעות שיקומו אנשים טועים בדבר משנה ויורו בענין גיטין וקדושין, ואז״ל כל מי שאין יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהיה לו עסק עמהם. ומרוב חולשת מורי הרב לא יכול לחתום, אך אלה הדברים יצאו מפיו. ושלומך יגדל ושלום תורתך ירבה כנפשו וכנפש שמח ועלז באהבתך הכותב במצות מורי הרב, אברהם בר׳ משה. לקיים הכתוב לעיל שהם דברי אדוני אבי חתמתי שמי פה יהודה ב״ר שלמה בר׳ אברהם זלה״ה בן אדרת. ואז היה הרב חולה הרבה ובאותו שבוע נתבקש בישיבה של מעלה, ואחר זאת השאלה לא השיב לשום אדם והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. עוד משמו שאין כותבין שם האיש או האשה בשתי שיטין אלא בשיטה אחת וראיה מהא דאמרו פרק אלו טרפות דשם אחד כגון כדרלעומר בחדא שיטה פסקינן ליה בשתי שיטין לא פסקינן ליה, אלמא אי איפסקא לא מקריא כתיבה ובגט כתיב וכתב לה: