תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קלט

שאלה אם תצא אשה בפני ב״ד ותאמר בעלי אין יכול לשמש כדרך כל הארץ ולא תפרש אם יורה כחץ או אין יורה כחץ. ג״כ הודיענו עוד אם תוכל שום אשה לומר אין יכול לשמש כדרך כל הארץ תיכף שנשאת אליו או אחר י״ב חדש, וממה היא נאמנת:

תשובה דע כי על זה שנינו פרק ואלו נדרים (נדרים דף צ׳:) בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך והשמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומתקלקלת על בעלה אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראיה השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה עכ״ל המשנה, ולפי מה שנאמר בגמרא נראה דהשמים ביני לבינך היא שמפרשת שאין יורה כחץ וכן פירש הגאון ז״ל ולומר שאין אדם יודע ביניהם אלא השמים ולפיכך היא רוצה להתגרש ממנו ולהנשא לאחר שיהיה לה בנים ממנו ובראשונה היו אומרים שהיא נאמנת בכך וכופין הבעל להוציא וליתן כתובה אבל חזרו לומר שהיא אינה נאמנת דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר ומשקרה לפי שיודעת שאינו יכול להכחישה מפני שהיא מרגשת אי יורה כחץ והוא אין מרגיש ובכל דבר שאין הבעל יודע היא מעיזה פניה ולפיכך אין נאמנת, אבל אילו היה הבעל מרגיש אם יורה כחץ אם לאו נראה מסוגית הגמרא שהיא נאמנת מפני שאין האשה מעיזה פניה לומר בפני בעלה שקר במה שהוא יודע שהיא משקרת, וכן באומרת בפירוש שאין יכול לשמש שורת הדין שתהא נאמנת לפי שאין מעיזה פניה בפני בעלה אם לא היה אמת כמו שאמרה, זה נראה לפי פשט ההלכה. ואם זה אמת שבאה לב״ד ואמרה התם בעלי אינו יכול אם תבאר טענתה שאין יורה כחץ אינה נאמנת לכוף בעלה לגרשה ע״י כך דשמא משקרת ועיניה נתנה באחר כמו שאמר באותה משנה, וג״כ אם מרדה היא מחמת טענה זו אין דנין בה דין מורדת אלא מבקשין ב״ד מהם שיפייסו זה לזה, וזה פירוש יעשו דרך בקשה. ואם תבאר שאינו משמש כלל כופין אותו לגרש וליתן כתובה לפי שהיא נאמנת בכך כמו שאמרו שאינה מעיזה פניה לשקר בפני בעלה שיודע באמת שמשקרת. זהו שנראה מסוגית הגמרא ומדברי הגאון ז״ל, אבל הרמב״ם ז״ל כתב בט״ו מהלכות אשות שבין בטענת יורה כחץ ובין בטענת אין יכול לשמש אינה נאמנת אלא בין כך ובין כך יעשו דרך בקשה. וקצת נראה כן מדברי הירושלמי שאפילו באומרת אין משמש עמה כלל קאמר דגרסינן התם תמן תנינן השמים ביני לבינך כמה דשמיא רחיקי על ארעא כן תהא ההיא איתתא רחיקא מההוא גברא עכ״ל הירושלמי. ונראה שפירש לומר כגבוה שמים על הארץ כן רחוק הבעל ממנה לומר שאין משמש עמה כלל יעשו דרך בקשה, אמר רב הונא יעשה סעודה והם מתרגלין לבא דרך סעודה, זה מורה קצת כדעת הרמב״ם ז״ל ולפי זה אינה צריכה לפרש אלא כל שאמרה שאין יכול לשמש כדרך כל הארץ יעשו דרך בקשה ואין דנין אותה כמורדת, והיא שטוענת שרוצה בנים שיחזקו בידה בעת זקנתה ויתעסקו בקבורתה בשעת מיתה, וכן אין כופין אותו להוציא בין בזה ובין בזה. אבל ה״ר נתן בעל הערוך פירש אף הירושלמי בטענת יורה כחץ כפשט גמרא שלנו וכדעת הגאון ז״ל שפירש השמים ביני לבינך שאין יורה כחץ אבל בטוענת שאין יכול לשמש כלל נאמנת, וזהו לשון הערוך בפירוש הירושלמי כמה דשמיא רחיקין מן ארעא כן תהא ההיא איתתא רחיקא מההוא גברא שאין יורה כחץ עכ״ל. הנה שפירש הירושלמי בטענת יורה כחץ אבל בטענת שאין משמש כלל נאמנת כפשטה של גמרא וכדעת הגאון ז״ל. הנה כתבתי לך כי לדעת הגאון וממה שנראה מפשטה של סוגית הגמרא בפרק אחרון דנדרים בטוענת בפירוש אין יורה כחץ אין אנו כופין לגרש לפי שאינה נאמנת אלא יעשו דרך בקשה ובטוענת אין יכול כלל לשמש נאמנת וכופין אותו לגרשה אבל לפירוש השני אין כופין אותו לגרש אפילו בטענת אינו יכול לשמש כלל. ודע כי אפילו במקום שהיא נאמנת ורוצה להתגרש אומרין לה למה את רוצה להתגרש ומה לך לבנים והלא אינך מצווה על פריה ורביה שהאיש מצווה ואין האשה מצווה, ואם היא טוענת ואעפ״כ היא רוצה להתגרש לפי שהכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אין משגיחין בדבריה כמו שמוכיח פרק אע״פ גבי כותבין אגרת מרד על ארוסה, ואם טוענת אעפ״כ רוצה אני לבנים כדי שיסייעוני לימי הזקנה או שיתעסקו בקבורה שומעין לה כמו שמפרש פרק אע״פ וביבמות בסוף הבא על יבמתו. ועוד תדע כי למשנה ראשונה שהיו מאמינים אותה באומרת אינו יורה כחץ לא היו מצריכין אותה לשהות עשר שנים עמו אלא מיד היו כופין אותו שלא נאמר שהיית עשר שנים אלא במשמש כדרך כל הארץ ולא זכה ליבנות ממנה לפי שהרבה פעמים אדם שוהה מלהוליד זמן אחד ואח״כ זוכה ליבנות, ע״כ אומרין להם המתינו שמא לא זכיתם ליבנות עדיין עוד תזכו ליבנות כדרך שעשה אברהם אבינו. אבל שאינו יורה כחץ אינה ממתנת עשר שנים שמא יתרפא מחליו, וכן נראה מדברי הגאון ז״ל והרי״ף ז״ל בפרק הבא על יבמתו. ואע״פ שעכשיו אין נאמנת בטוענת אינו יורה כחץ והוא אין מודה אין כופין הבעל לעולם אפילו לאחר עשר שנים וכן מדברי הרי״ף ז״ל ביבמות. אבל הרמב״ם ז״ל כתב דלאחר עשר כופין, ואין נראה כן. וסוף דבר שעמוק ותליי בגדולי עולם ואל תכניס עצמך בין המצרים לכוף ולהוציא אשה מבעלה ולהוציא ממון ממי שמוחזק בו אלא בין כך קבל עצתם ז״ל שאמרו יעשו דרך בקשה ופיוס שיפייסו ביניהם להטיל שלום ביניהם, ועד שנכוף להוציא נכוף לפייס ולבקש שירצו זה את זה בדבר שלום ואמת בהשתדלות המבקשים שלם: