תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קמ

שאלה ראובן קדש אשה ובא אחר וקדשה שלא בפניו, צריכה גט מן השני או לא, ואת״ל שאינה צריכה גט משני גירש ראשון מהו שתהא מקודשת לשני:

תשובה מסתברא לי שאינה צריכה גט משני דגרסינן סוף המגרש (פ״ט) א״ל ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו, שלח להו העמידו הדבר על בוריו דאי מיגליא מילתא דקדושי קמא קדושי מעלו נינהו אינה צריכה גט משני, ופליגא דרב הונא דאמר רב הונא א״א שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר מקודשת וכדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אינה מעיזה פניה בפני בעלה ואידך כי איתמר דרב המנונא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה ולית הלכתא כרב הונא וכן כתב שם רש״י ז״ל וכן נראים הדברים בודאי, חדא דהא שמואל פליג עלה דרב הונא דקסבר דאפילו דרב המנונא לא איתמר אלא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ובעלמא נמי הכי איתמר, ועוד דשמואל למעשה אמרה ומדשלח להו העמידו הדבר על בוריו והודיעוני מעשה רב, ועוד דפליג רבא אדרב המנונא בשלהי פרק אלו נדרים ודי לנו שנעמיד דברי רב המנונא בין בפניו בין שלא בפניו אבל השתא אינה מעיזה פניה כולי האי אבל כל היכא דאית לה קצת סמך להעיז פניה מעיזה ומעיזה כגון היכא דאית ליה עדים תרי לגבי תרי כדאיתא פרק האשה שנתאלמנה האשה שאמרה א״א הייתי ואפילו ע״א דמסייע לה כדאיתא פרק התקבל בעל אומר לגרושין ושליש אומר לגרושין וה״ה לכל שלא בפניו דליכא העזה כולי האי דמעיזה ומעיזה. ומיהו בנדון שלפנינו דוקא כשאינה אומרת שגרשה הבעל אבל אומרת שגרשה הבעל אסור מדרב המנונא ואע״פ שהתחילה לומר שלא בפני הבעל אי אומרת מתחלתו לא היתה נאמנת והשתא עבידא לאחזוקי שקרה כדמוכח פרק האשה (דף קי״ז) דגרסינן התם ב׳ אומרים מת וב׳ אומרים לא מת שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ר׳ מנחם בר׳ יוסי אומר תצא ואמר עלה א״ר יוחנן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת הרי זו לא הנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא ואמרי׳ עלה מ״ש רישא ומ״ש סיפא אמר רבא ראה רבי יוחנן דבריו של ר׳ מנחם בר׳ יוסי בגירושין ולא ראה במיתה מ״ט מיתה אינה יכולה להכחישו בגירושין יכולה להכחישו, כלומר כיון שאילו בא אינה יכולה להכחישו ולהחזיק שקרה אי לאו דקים לה דמת לא הות סמכא על הני דאמר דמת אבל בגירושין משקרא דאפילו אתי בעל מעיזה פניה בפני בעלה. ואקשינן ומי מחצפא כולי האי והא אמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה כלומר אע״פ שהתחילה להעיז פניה שלא בפני בעלה אינה עשויה להחזיק שקרה השתא בפני בעלה. ופרקינן ה״מ דליכא עדים דקא מסייעי לה אבל אי איכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה. אלמא כל היכא דליכא עדים דקא מסייעי לה לא מחצפא לאחזוקי שקרה בפני בעלה. ולענין מה שאמרת אף לכשתמצא לומר אינה צריכה גט משני אם גירשה הראשון מהו שתהא מקודשת לשני, דבר ברור הוא זה שאינה מקודשת לשני כלל שא״א להיות מותרת לראשון ומקודשת לשני: