תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן יג
Teshuvot haRashba Meyuchas LehaRamban 13 · תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן · free full Hebrew text
Open in the reader →שאלה ראובן מת ולא צוה לביתו והניח נכסים ואח״כ נשאת אלמנתו לבעל ומת הבעל והניח בנות ממנה ונשארו הנכסים אצלה, ומתה היא ונשארו הנכסים אצל הבנות, בא שמעון בנו של ראובן אצל הבנות שהן אחיותיו מצד האם ותובע אותם בדין קרקע זה שבידה לפי שלא היה לאמכם כלום שהרי היא לא עשתה שבועת האלמנה ואני אומר שאבי התפיס צררי והרי הקרקע שלי שאני יורש את אבי. השיבו אחיותיו של שמעון שלנו הוא שאמנו עשתה שבועת אלמנה וקרקע זה נשתעבד לכתובתה ונפרעה ממנו וזכה אבינו בכל הנכסים שהיה לאמנו ואנו מחזיקים בקרקע זה מכח ירושת אבינו. הודיענו הדין עם מי:
תשובה דברי השאלה כמו מעורבבין, כי יובן ממנה בתחלת השאלה שאבי היתומות נפטר בחיי אמן, ובסוף השאלה יובן שהאם מתה תחלה ושהבעל ירשה עד שהבנות טוענות שהן באות מכח ירושת האב, ויש הפרש גדול בין זה לזה. ומכל מקום אם הקרקע הזה ידוע לאבי ראובן והיה בן זה קטן בשעת פטירת ראובן אביו הדין עמו מכמה טעמים. האחד שהיא לא נשבעה לא בתחלה ולא בסוף לפי טענת הבן, ואע״פ שהבנות טוענות שנשבעה אין שומעין להן שאין לאמן זכות בנכסים אלו עד שתשבע לבסוף אבל בלא שבועה לא ואם מתה קודם שתשבע פקע זכותה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו מת לוה בחיי מלוה ואח״כ מת מלוה כבר נתחייב מלוה שבועה לבני לוה ואין אדם מוריש שבועה לבניו כמו שאמרו שלהי פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ״ז) ומתניתין דפרק מי שהיה נשוי דקתני ראשונה ויורשיה קודמים ליורשי שנייה אוקמוה התם כשנשבעה ומתה, ועוד דאלמנה זו צריכה היתה בית דין הדיוטות לשום אותו קרקע כשנתנתו לבעל שני דאע״פ ששנינו פרק אלמנה נזונית (דף צ״ג) שהיא מוכרת שלא בב״ד הא פריש במציעא (ל״ב) דאינה צריכה ב״ד מומחין אבל צריכה בית דין הדיוטות אבל שלא בב״ד כלל לא עשת ולא כלום כדאיתא התם: