תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן יב

שאלה ראובן משכן מקום ישיבה של ב״ה לשמעון על מנת שלא יוכל לפדותו כל ימי חייו של שמעון, ויש לו שטר משמעון שלא יוכל לטעון עליו לא הוא ולא יורשיו שחזרו ולקחוהו ממנו וז״ל השטר, הריני שמעון מודה לראובן שקרקע זה ממושכן אצלי בכך וכך כל ימי חיי וכל זמן שיפרע ראובן לאחר פטירתי תוך זמן פלוני דמים אל ליורשי לא יהא כח ביד יורשי לערער שום טענה בעולם ולאחר פטירת שמעון החזיק לוי בנו באותו מקום לאחר זמן של הפרעון שני חזקה. היוכל לוי לטעון חזרתי ולקחתיו ממך בכך וכך, גם היוכל לטעון שאחר שלא פרע לו מעות המשכונא המיוחד לפרעון כמו שהתנה עם אביו בטל זכותו:

תשובה אחר שיש לראובן ראיה שבא מקום ישיבה זה לשמעון בתורת משכונא אע״פ שנמשך זמן המשכונא לאחר פטירת שמעון אי אפשר ללוי לטעון שחזר ולקחו מראובן לדעת הרי״ף ז״ל, והראיה מדאיתא פרק חז״ה (דף מ״ו) בשמעתא דאומן ה״ד אילימא דאיכא עדים וראיה מאי איריא אומן אפילו אחר נמי, דאלמא כל היכא דאיכא עדים וראית פקדון וכיוצא בו וראה עכשיו תחת ידו שאין כלום טענת החזרתיו, ואפילו אחר דלאו אומן אינו יכול לטעון חזרתי ולקחתי. וכ״ש שאין טענתו טענה במה שאומר נתבטל זכותו בשלא פרע בזמנו, וטענת הבל זו וכי משכן לו הבית ומשכן לו השדה וקבע לו זמן אם לא אפרע בזמנו הרי היא של מלוה. וגדולה מזו שנינו פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס״ו) משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו אם לא נתתי לך עד יום פלוני הרי היא שלי הרי היא שלו ואקשינן עלה והא אסמכתא היא ואיצטריך לאוקמה בדא״ל מעכשיו אלמא אפילו התנה שיהא שלו לא אבד זכותו משום דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניא כל שכן זה שלא התנה כלל: