תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קכז

שאלה בעל המבין ברפואות ואשתו נדה וחולה ויש בעיר רופאים מוחזקין שמבינין כמותו או יותר, היוכל הבעל למשש בדפק שלה ביחוד ושלא ביחוד, ואפשר בשביל ההזמנה יועיל לה שהאחרים אינם יכולים לראותה תמיד, מי אמרינן כיון דנגיעה בעלמא אינה אלא משום שבות ושבות הותרה בחולי שאין בו סכנה הא נמי דכוותה. א״ד שאני הכא דיצרו תקפו ולך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

תשובה מסתברא שאסור. חדא דאפשר דכל קריבה דאורייתא כדאמר פרק קמא דשבת (דף י״ג) אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב מקיש אשתו נדה לאשת רעהו מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף אשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור ופליגא דרבי פדת דא״ר פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של ג״ע שנאמר לא תקרבו לגלות ערוה אלא מאן דאסר שום קריבה משום לך לך אמרין נזירא כו׳ אפ״ה איסור דרבנן איסור הוא דכיון שהוא חולי שאין בו סכנה לא נתיר בו איסור דרבנן שלא כל השבותים שוין בין ביו״ט בין בשבת בין בחולי דהרבה שבותים התירו בשבת וביו״ט משום מצוה בעלמא וכותב בעש״ג משום ישוב א״י וכיוצא בזה ופעמים שמעמידים דבריהם במקום כרת ועל כרחך אין אנו למדים להתיר שבות משבות אלא במקום שאמרו להתיר מתירין ובמקום שלא אמרו אין מתירין, ועוד שהתירו בשבת לעשות כל צרכי חולה על ידי נכרי אע״פ שאמירה לנכרי שבות ואפ״ה לא מסתברא שנתיר לו סתם יינם ושמנו של גיד וגבינה של נכרים ושאר איסורים דרבנן, ועוד שהרי יש בעיר כמותו ואפשר על ידי אותו אחר ובמקום שיש היתר ואיסור אין מאכילין האדם דבר איסור ואפילו בשל דבריהם דאטו מי שיש לו יין נסך בתוך ביתו ויין כשר נמכר בעיר מי נימא דניתן לו יין נסך מפני שהוא מזומן לו יותר הא ודאי לא ואפילו בחולה שיש בו סכנה בכיוצא בזה אין מתירין בלא אומדנא דחולה אומדנא בעי אא״כ דבר ברור הוא שהוא מסוכן לאותו דבר אם לא נתן לו מיד וכדאמר פרק חרש (דף קי״ד) פלוגתא דתינוק אוכל נבלות אם ב״ד מצווין להפרישו ופרקינן שאני התם משום סכנה ואקשינן והא אומדנא בעי ופריק סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב: