תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן יא

שאלה ראובן מכר שדהו לשמעון בשטר וקנין וכשעת הקנייה התנה בפני עדי המכירה כי בתנאי זה מכר ונפל הקניין שיהא שטר המכירה מושלש ביד שליש עד ארבע שנים ואם לא יתן לשמעון מנה שיתן לו השליש השטר הנזכר ושלא יזכה שמעון וכל באי כחו בשטר הנזכר מחמת הקנין והשטר ולא בכסף ולא בחזקה ולא בשום קנין עד לאחר ארבע שנים הנזכרות כשיגיע השטר לידו, ועדי המכירה לא כתבו וחתמו לראובן שטר מתנאי זה קודם שיחתמו בשטר המכירה וגם שמעון עשה לו שטר מזה, ותוך הארבע שנים עמד ראובן וביטל שטר המכירה הנזכר וכל מה שכתוב בו ונתן לו השדה ללוי ולסוף הארבע שנים לא נתן ראובן המנה לשמעון והחזיר לו השליש שטר המכירה עמד לוי והוציא שטר מתנתו, כלום היה יכול ראובן לתת השדה הנזכר ללוי או לא, מי הוי כמשוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום דלא קנה ואפילו לא נתנה המוכר לאחר, או דלמא כשהגיע שטר המכירה ליד שמעון זכה למפרע ואין התנאי מבטל המכר:

תשובה תחלת כל דבר צריכים אנו לדעת כי כל קנין כמעכשיו ואע״פ שלא אמר לו מעכשיו שאל״כ כל שקנו לאחר זמן אינו כלום דכיון דלא קנה מעכשיו ממש משעת הקניין אף הוא לא קנה לאחר הקנין משום דבאותה שעה הוא שיקנה אין כאן דבר שיקנה בו דהא הדר סודר למריה כדאיתא בנדרים שלהי פרק השותפין, וכן כתב ר״ת ז״ל. ותדע שאל״כ אפילו שטרי אקנייתא לא נכתוב ללוה עד שיהא מלוה עמו ואם לא שהדבר כן אלו שכתבו בתנאי זה כתבו וחתמו שלא כדין והרי זה כשטר בלא אקנייתא וגריעא מינה הואיל ופירש שלא יקנה עד לאחר זמן אם לא יתן וקרוב הדבר להיות כשטר אמנה ועולה הוא ולא היו נאמנין במה שחזרו וכתבו לראובן שטר מתנאי זה וכדאיתא פרק האשה שנתאלמנה (דף י״ט:):

ועוד צריכים אנו לדעת דלאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו אפילו בשטרא דלאו אקנייתא והוא שיגיע שטר לידו אם כתבו וחתמו העדים וקודם שיגיע שטר לידו של מלוה מכר הלוה נכסיו ואח״כ נתן הלוה שטר מלוה ללוה זכה מלוה למפרע מעת כתיבת השטר ומוציא מיד הלקוחות וכדמוכח בהדיא פרק קמא דב״מ (דף י״ב:) גבי מצא שט״ח. ומעתה הדבר ברור שלא נתן ראובן המנה לשמעון תוך הזמן ולאחר הזמן החזיר השליש שטר המכירה לשמעון קנה מעכשיו ומתנת לוי בטלה דהרי זה כאומר קנה מעכשיו וכשיגיע שטר לידו לאחר ארבע שנים דקנה מעכשיו ואע״פ שנתן ומכר בינתים לאחר, דלא גריע שטרי אקנייתא בשטר זה משטר דלאו אקנייתא לאביי, והרי זה כאומר שדי מכורה לפלוני מעכשיו אם לא נתתי לו מנה מכאן ועד ארבע שנים, וכ״ש אם כתב לו מעכשיו שזה ברור ופשוט יותר, וכבר אוקימנא מתניתין דהמפקיד דקתני למי משלם למי שהפקדון אצלו באומר לכשתגנב פרתי ותרצה ותשלמני פרתי קנויה לך מעכשיו וקנה אע״ג דהשתא קיימא ביד גנב:

וגם מה שהבאתם לדמיון האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר שלשים יום דלא קנה, אין הנדון דומה לראיה דהתם לא אמר לו מעכשיו שאילו כן קונה הוא באמת וכדאיתא פרק האשה שנפלו (כתובות דף פ״ב) וקיימא באגם דקאמר התם לאו דוקא אלא דה״ה בדלא קיימא באגם אלא משום דאורחה דפרה למיקם באגם נקט לה, ותדע דכל שאפשר לומר כן גופה מהיום ופירות לאחר זמן מקיימי כולי לישני ולא מספקינן לה בתנאה וחזרה כלל וכדאיתא פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל״ו) הכותב כל נכסיו לבנו לאחר מותו ובמשוך פרה זו לא תקנה לך עד לאחר שלשים יום אי קיימא באגם קנה ואפילו לא אמר לו מעכשיו כדאיתא פ׳ הכותב (כתובות דף פ״ו: וע״ש תוס׳) גבי בעיא דהרי לך גיטך: