תשובות הרא"ם חלק ג סז

המשאת משה סי' י"ב בשם מהרי"ט וז"ל בשם פאלומבא ופלונבא דמ"ם ונו"ן הני בהני שייכי לפמ"ש בעלי הלשון דהני תרי תלויות בחוטם והכי דק ואשכח בדברי חכמים דמחלפי להו עכ"ל מהרי"ט וכן נראה הסכמת בעל ס' שמות בשם גרשון עכ"ל המשאת משה, והנה אין ס' שמות ת"י לידע החילוק בין פלומבא לפלונבא ולפלונבל לגרשון וגרשם ומדברי המחברים נראה בפלומבא ופלונבא עיקרם שם א' זולת שמשתנה בשינוי לשון ספרד ופורטגאל משא"כ גרשון וגרשם שהם שני שמות, ממש ומ"מ לפי מ"ש אין ראי' למה דגרשון וגרשם לא חשיב נשתקע למנוחה ונוחה דניכר היטב במבטא והם שני שמות ממש, ומה שהביא ראי' מנ"ש בשם זיסקינד בחנם טרח דבלא"ה הוא ט"ס וכן הוא בס"ג שלי בא"ב של הגאון מו"ה שלומציא וז"ל הנה על הא"ב של רש"ל שכתב זוסקינד ובמקומות שקורין זיסקינד כותבין זיסקינד והגית על זוסקינד כ"ז מיירי באשכנז ובמקומות שקורין בחיריק כותבין בחיריק כן מצאתי וראיתי הלכה למעשה מהגאון מו"ה נתן מלובלין שצוה לכתוב זוסקינד בוא"ו אף שאמר שחותם א"ע ביו"ד וקורין אותו ביו"ד כי אמר במקום שוריק אף בלשון אשכנז אבל נוהגין לכתוב זיסקינד ביו"ד עכ"ל והכונה דיש מי שסובר דהא דכותבין זוסקינד בוי"ו באשכנז משום דקורין אותו בחולם ולכך במקום שקורין אותו ביו"ד הוא שם אחר לכך כתב דהוי"ו במקום שורק ולכך אף אם קורין אותו ביוד משמעות א' לשניהן לשון מתיקות רק שהעולם משבשין הקריאה לפי שהם קרובין מאוד במבטא אבל הוא שם א' ועיקר השם מתחלה נקרא זוסקינד רק שהעולם אין מדקדקין בין שורק לחיריק ומשבשין הקריאה וכל שהוא שם א' רק שהשינוי הוא מחמת שאין העולם מדקדקין בקריאה ומשבשין אותו והכל יודעין שעיקרו שלא כמו הקריאה כותבין העיקר וכמש"ל בשם גרשם אילו לא הי' שם גרשון כלל כותבין רק העיקר ולכך כותבין זוסקינד שהוא עיקר השם ושם זיסקינד אינו שם כלל

נחזור לענינינו לנ"ד דנלע"ד אם נשתקע שם הראשון אף אם כבר ניתן הגט בשם מנוחה לבד צריך גט אחר בשם נוחה ואף אם כתב מנוחה דמתקריא נוחה יש לפקפק כיון דשניהם שם קודש ואולי נוחה שם בפ"ע וכיון דנשתקע שם הראשון אין לכותבו אמנם אם יש מיעוט שקורין עדיין מנוחה יש להסתפק עדיין אם כתבו שם מנוחה לבד. ואין ראי' ממ"ש הג"פ באלחנן חנן דהג"פ מיירי בחותם ועולה לתורה בשם אלחנן והעולם קורין אותו חנן דשניהם הוי עיקרים ואם לא הי' קיצור השם היינו צריכים לכתוב שניהם כיון שמכירים אותו במקום הנתינה בשניהם רק כיון דידוע דעיקר השם אלחנן וחנן הוא קיצור כשר בדיעבד. משא"כ באשה זו די"ל דהוי כרובא מרים ופורתא שרה משום דאולי נוחה אינו קיצור ממנוחה וכן מבואר בכמה מחברים ומוהרח"ש דאף בשם עריסה אם הוא מיעוט הוי כרובא מרים ופורתא שרה, אמנם אם נראה בעיני הרב דקהלתכם ובעיני הלומדים לסמוך בדיעבד מאחר שכבר ניתן הגט דעכ"פ לא דמי לרובא מרים ופורתא שרה כיון שעכ"פ הוא קיצור השם ג"כ וגם יש לצרף סניף מה שהכנסת יחזקאל נסתפק דאולי שם העריסה מצטרף עם המיעוט למהוי רובא ואף שלדעתי אינו ספק כלל מ"מ אפשר לעשותו סניף אמנם לכתחילה צל"ע דאפשר דלא סגי במנוחה דמתקריא נוחה לבד כיון דרובא נוחה והי' ראוי ליתן שני גיטין א' מנוחה דמתקריא נוחה וא' נוחה לחוד, אחר כתבי כל הנ"ל ראיתי דרך ארעי בס' מאיר נתיבות שהביא בשם גינת ורדים שדיבר בענין זה בשם דבורה דאבריש לחלק אם נשתקע שם דבורה, אמנם אין הספר גינת ורדים ת"י, והחונן לאדם דעת יצילנו מכל מכשול וטעות

סימן כב

תשובה שני' להרב דק"ק בוזנאב

אחד"ש מהודענא שהגיעני גי"ק בהיותי טרוד מאוד בשמחת נישואי בתי המהוללה תי' ולא הי' באפשרי לעיין במכתבו אפי' עיון קל וכעת לקחתי מעט פנאי לעיין בדבריו אמנם אבוא בקצרה מאפס הפנאי וטרדות רבות אשר סבבוני, ואבא על סדר קונטריסו: א) מה דקשיא לי' למר תרתי חדא דבתחלת התשובה כתבתי דהי' ראוי לכתוב מנוחה דמתקריא נוחה ובסוף התשובה כתבתי דלכתחלה הי' ראוי לכתוב ב' גיטין אחד מנוחה דמתקריא נוחה והשני נוחה לחוד ועוד קשיא לי' דבשני הי' ראוי לכתוב נוחא דמתקריא מנוחה כמו ברובא מרים, הנה אהוב"י הלא תחלה כתב הרבני מו' הירץ הירש שנתוודע לו שעדיין מקצתן קורין אותה מנוחה. ואח"ז התחיל לפלפל דאפילו נשתקע לגמרי סגי במנוחה לחוד בדיעבד דלא מקרי נשתקע הואיל והוא קיצור, וע"ז השבתי תחלה דאף לפי הצעת השאלה עכשיו דמקצתן קורין בשם הראשון אפ"ה לכתחלה הי' להם לכתוב מנוחה דמתקרי' נוחה, ואח"ז באתי להשיב על פלפולו ההולך קדמת הצעת השאלה הראשונה אי מקרי נשתקע, ודעתי דיש ב' ספיקות, חדא אולי אינו קיצור השם מעולם רק שם בפ"ע וגרע מאלחנן חנן ואז בודאי הוא נשתקע, שנית אף אם הוא לפעמים קיצור ודמי לאלחנן מ"מ דלמא באלחנן גופי' אם נשתקע וכתבו אלחנן לחוד פסול, וע"ז העלתי דהי' ראוי לכתוב ב' גיטין מספק דאולי מקרי נשתקע ולכך יש לכתוב באחד נוחה לחוד לצאת כל הספיקות ואל יתמה מעכ"ת על גמגום הלשון היות ידוע למעכ"ת שכל מכתבי מורקים מכלי אל כלי ויש בהם לפרקים טעות המעתיק, והנה גם עתה חפשתי אחר כתבי הראשון שנתתי להעתיק וראיתי כי הי' כתוב על הגליון דברים אלו והי' רשום לכתבו אחר דין נשתקע והוא העתיק אחר סיום כל התשובה ולזה עלה על דעת מעכ"ת דקאי אלא נשתקע ובאמת דקאי על עיקר הפלפול בנשתקע: ב) ומ"ש מעלתו דהי' ראוי לכתוב בגט שני המכונה נוחה, לענ"ד לא נהירא דאולי הוא קיצר ולא נשתקע וכיון שהוא שם קודש פסול המכונה ובגט הראשון לא יצאנו י"ח אף דרובא נוחה אם הוא קיצור כאשר יתבאר אח"כ, ועוד כיון דכותבין בח' וה' הרי הוא שם קודש בעצמו ואיך נכתוב המכונה ולא דמי לסאיי' דכותבין ואעפ"כ כותבין המכונה משום דסאיי' בה' אינו שם קודש בעצמו רק יוצא משם קודש והוא כינוי ומה שהאריך בדברי הב"ח כבר האריכו בתשו' ש גאוני בתראי

ג) ומ"ש מעלתו ליישב כוונתו הראשונה בפירוש הב"ש דעיקר הכוונה בנוחה לא גרע מחנן והוא מצד הסברא וא"צ לראי' זולת שהביאן לאסמכתא אה"י כבר כתבתי הנלע"ד מהבאת קצת ראיות דקשה להקל מצד הסברא לומר דהוא ודאי קיצור אם הוא שם הקודש וגם מאבא אבלי יש ראי', ומלבד זה הלא כתבתי דאולי גם באלחנן אם נשתקע וכתב אלחנן לחוד דפסול ק"ו בנוחה דלא ברירא לן כולי האי אם הוא