תשובות הרא"ם חלק ג קלג

דאין קושיא כ"כ מ"מ יש לומר דסמך אהא דקדושין דקדשה בגזל ובגניבה וכתב הרי"ף שם דבגזל דאחרים אינה מקודשת רק לאחר יאוש ולא בגניבה משום דבגניבה הוי יאוש

ומה שהאריך עוד דשאל לנגזל, הנה בדין ע"א בדבר שבערוה הארכתי בתשובה לבאר היכא דלא אתחזק לא איסורא ולא התירא אינו נאמן אבל הכא הוי קצת אתחזק היתרא אבל י"ל דאתרע החזקה משום דסתם גזילה יאוש בעלים והוי כרובא דעדיף מחזקה אמנם זולת זה לכאורה יש מקום לתמוה דלדעתי פשוט אף אם עד אחד הי' מעיד דלא נתייאש לא מהימן כיון דעיקר העדות על הממון ומזה נמשכו הקדושין וכיון דאינו נאמן על הממון ממילא הקדושין בחזקת האשה הם קיימים ואע"ג דהאשה רוצה להחזיר מה בכך מתנה בעלמא היא דיהבא אבל העד אינו נאמן להוציא ממון מחזקת האשה, והגע בעצמך ע"א המעיד שחפץ זה גזול הוא ואח"כ קידש בו אשה ודאי מקודשת אמנם לשיטתו דאם האשה אינה חוששת לא הוי קדושין רק אי יאוש לחוד קני לחומרא א"כ אין אנו דנין רק על היאוש שביד המקדש לענין קידושין ובזה שפיר קאמר

שוב נלענ"ד ליישב לשון הש"ע שהוא לשון הרמב"ם במה שהקשו דהא סתם גזילה הוי יאוש בעלים דהנה ע"כ מוכרח שיש עדים שדבר זה הוא גזילה או גניבה דאל"ה לאו כל כמיני' לומר שהוא גזול לבטל הקדושין ואף אם מודה א"א משים עצמו רשע אלא ע"כ דאיכא עדים וא"כ היכא דאיכא כבר כתבתי דליכא יאוש וא"ל דמשכחת לה שהוא לא ידע מהעדים וא"כ ע"כ דהעדים מעידים כך וא"כ זה בעצמו כוונת הרמב"ם ונודע שקנה אותו דבר ביאוש ולא כתב ונודע שנתייאש רק דה"ק שנודע שלא ידע מהעדים וא"כ אמרינן מסתמא נתייאש דהא אלו ידע מהעדים ודאי לא נתייאש ודוק היטב

הגה"ה מבן המחבר

והנה עמ"ש א"א הגאון נ"י לעיל ליישב קושיות הרש"ל דא"א לתרץ אליבא דרבה דמיירי מתני' דעורות בעובד כוכבים דא"כ רישא דמתני' מיירי בישראל ע"כ דאל"כ אמאי הוי סתמא יאוש וא"כ קשיא סיפא ע"ש הקשה לי למדן א' דלמא קושית הרש"ל הכי הוא דלתרץ לרבה ג"כ הרישא בידוע כמו לעולא וא"כ רישא וסיפא שוין ומיירי בידוע ומתני' דעורות בעובד כוכבים ולא מהני לרבנן בגזלן ולר"ש בגנב אפי' בידוע משא"כ מתני' איירי בישראל ובישראל אף רבה מודה דלכ"ע מהני ידוע עכ"פ רק הוא ניבא וא"י מה ניבא דלכאורה אין זה קושי' כלל מ"ל לעשות חילוק חדש דליהני בישראל ידוע וסתם לא דהא לרבה אין חילוק בין ידוע לסתם ומ"ל להשוות חילוק בישראל בין סתם לידוע או דנימא דאפי' סתם ליהני או דליהני אפי' ידוע רק אני חזקתי קושייתו יותר דא"כ לרבה דמוקים בליסטים גזלן ור"ש א"כ אמאי צריך במתניתין ידוע דהא לר"ש סתם גזילה יאוש הוא אע"כ מתני' מיירי בעובד כוכבים ועורות בישראל להכי צריך ידוע וא"כ קשיא ג"כ דהא לרבה ליכא חילוק בין ידוע לסתם אע"כ ב"ל דדוקא במאי דפליגי כגון בישראל ליכא חילוק אבל כמאי דלא פליגי כגון בעובד כוכבים איכא למימר חילוק א"כ גם בה"א נימא חילוק בין סתם לידוע להיפך רק באמת דברי א"א נ"י נכונים, דא"כ אמאי צריך ידוע במתני' גבי גנב לרבנן או גזלן לר"ש דכ"ש הוא מה בעובד כוכבים א"צ ידוע בזה מכ"ש בישראל רק דא"כ גם לעולא תקשה היכי מוקים מתני' בידוע דא"כ גנב לרבנן גזלן לר"ש תקשה דאפי' סתם מהני לג והיורשים בשיטה מקובצת תירצו בדוחק דאיידי גזלן לרבנן וגנב לר"ש נקט ודוחק רק באמת לעולא לא קשה דעולא מוקי מתני' דעורות בישראל ומתני' דהכא בעובד כוכבים ובידוע להכי צריך ידוע אף בגנב ובגזלן ג"כ מהני אפי' בעובד כוכבים דאין אחר ידוע כלום לעולא משא"כ לרבה אי חוקי הכי א"כ גזלן לרבנן וגנב לר"ש קשיא מה בישראל לא מהני ידוע אליבי' כ"ש בעובד כוכבים ודוק (ודע דכל הפלפול הזה הוא רק ליישב סוגי' הגמ' ושיטות הראשונים בענין קידושי אשה אבל אין ללמוד ממנו שום דבר חוץ מזה, ושמור הכלל שכתבנו בתשובות הקודמות): הק' נפתלי צבי בהגאון המפורסם מו"ה אלכסנדר סענדר נ"י אח"כ הראתי ואת לא"א הגאון נ"י והסכים לדברי

סימן נג

להרב לק"ק טרעבוולא

מה שהקשה ביבמות דף ל"א דחיישינן בקידושין שמא יחפה ותוס' ריש כתובות כתבו דלא חיישינן שתשב כל ימי' באיסור נפלאת בעיני דביבמות הכונה שיחפה על ב"א שלא תהרג ולמחר יגרשנה כיון שהוא יודע בבירור ואין לו הוראת היתר משא"כ בכתובות דחיישינן לאקרורי דעתא ויורה הוראת היתר כיון שאינו ברור יורה היתר באשת ישראל אונס ובאשת כהן שאינו תחתיו או בפתח פתוח דלא קים לי' וכיוצא בזה

ומה שהקשה בב"ק דרב פפא מוקי בזרוק לחצירי ותקנה לי הא רב פפא ס"ל חידוש חידשה תורה בקנס תמהתי דזה אליבא דר"מ והאי דלא כר"מ כמבואר בתוס' דף ע"א בד"ה טובת ע"י אחר

ובענין תפירת כלאים לישראל עבריין במקום שיש לו חייט א"י ראייתו מהש"ך נכונה אבל לא נתחורו לי דברי הש"ך בזה דלא מיבעיא בישראל עבריין דודאי מחויבין הב"ד להפרישו דאעפ"י שחטא ישראל הוא ואף שאין סיפק בידינו מ"מ אין להאכילו איסור אתנם אסי' א"י במה שמצוה עליהם חלילה לנו לסייע ידי עוברי עבירה כאשר אבאר ועוד דע"כ היכא דלא קאי בתרי עברי נהרא דמותר ע"כ מיירי שאין בידינו למנעו מליקח בעצמו דאי יש בידינו למנעו הדר איכא איסור משום לפני עור ודוק אע"כ שאין בידינו למנעו ואפ"ה כתב הר"ן דאסור וא"כ ה"ה בישראל עבריין אמנם לכאורה ממקומו הוא מוכרע דהרי הגמרא מקשה אהא דב"נ היכא דאית לי' לדידי' מותר למכור לו ומקשה הגמרא מהא דלא יושיט כוס יין ומשני דקאי בתרי עברי נהרא וע"ו כ' הר"ן אף דלא קאי בתרי עברי דנהרא אפ"ה אסור וא"כ הדרא קושי' הגמרא לדוכתא אמאי מותר למכור בדאית לי' אע"כ דיש לחלק בין ישראל לא"י אמנם כבר כתבתי דאין טעם לדבר אמנם לולי שאיני כדאי להשי' על זקי' הרמ"א היתי מחלק בחילוק אחר שהוא ברור לענ"ד היות הדבר ברור שאסור לסייע ידי עוברי עבירה כמבואר בגיטין דף ס"א ואפי' לא"י לא שרי רק לאחזוקי וא"כ מהרא"ש פ"ק דשבת לק"מ. דהרי הוא מסייע ממש לעוברי עבירה בשעת עבירה אמנם אף אם נימא דמושיט יין הוי מסייע בשעת עבירה דלא גרע מנפה וכברה כמש"ל מ"מ הדבר ברור דלא מקרי מסייע ידי עוברי עבירה רק אם מסייע בגופו או בממונו משלו דרך שאלה אבל במוכרו לגמרי לא מקרי מסייע דהרי קיבל דמי' ומוכרו: לגמרי וברשותו דלוקח קאי דהרי לא אמרו לא תמכור נפה וכברה רק לא תשאיל ובכל מקום שאסרו משום לפני עור קתני לא ימכור פרה חורשת וכדומה ובכל