תשובות הרא"ם חלק ג יג

סימן ג

להרב המאוה"ג דק"ק סלאפקוויץ

מכתב קדשו הגיעני נידן העגונה וגם הג"ע והנה לכאורה מקום לצדד להקל ע"פ מה שחידש הח"ץ בתשובה קל"ד דסי' בינוני הוי כלא הוחזק וא"כ כיון שידענו שזה הלך בדרך זה ולא ידענו אם הי' עוד מי בסי' זה שהלך בזה הדרך הוי לא הוחזק דאף אי שכיחא שיירות יש להקל לשיטת התוספות והרא"ש בשיטת דיצחק ר"ג וכבר הארכנו בדבריו בתכלית האריכות ואף לפי מה שהשבתי עליו דנראה דבריו תמוהין מאד דמה ענין יצחק ר"ג לכאן דשם לא הי' שום חשש רק על קורטבא דאולי יש עוד יצחק ר"ג בקורטבא ולכך ס"ל לרבא כל שלא הוחזק לא חיישינן ומקרי שפיר לא הוחזק אבל בסימן בינוני דחיישינן לכל העולם ודאי גם רבא מודה דחיישינן לכל העולם דמחמת שאינו סי' מובהק י"ל דהוי כהוחזק דיש עוד בעולם כמה ב"א שיש להם סימן כזה ואפילו ביצחק ר"ג גופא אלו הוי חיישינן לכל העולם כולו ודאי גם רבא מודה דחיישינן כמ"ש הח"מ על תשו' הרא"ש דהרי אנן ס"ל דלא סגי בלא שם עירו ודווקא באותו עיר לא חיישינן ליוסף ב"ש אחר, ועוד דאף באותו עיר יש לחלק בין יוב"ש לסימן בינוני משום דיוב"ש אלו הי' עוד אחר בעיר הי' ידוע לנו ולכך בלא הוחזק לא חיישינן וכמבואר ברמב"ן בגיטין ובב"ש סימן קך"ח ובתשוב' מהרי"ק משא"כ בסי' מוצנע בינוני די"ל דגם באותה עיר יש עוד אחר ואינו ידוע לנו. וא"כ לפ"ז בנ"ד לא שייכי הנך טעמי' דכל המומין הי' גלוים ומפורסמים וגם ידענו שהוא מסלאפקוויץ והלך בדרך זה והוי לא הוחזק אף דשכיחי שיירות ולזה יש להקל לשיטת הרא"ש והתוס' בסוגיא דיצחק ר"ג. אמנם באמת דז"א דאף דלא הוחזק בסלאפקוויץ עוד א' בסימנים אלו מ"מ י"ל אולי יצא מסלאפקוויץ בריא ובדרך אירע לו המקרה זה שהרי לא העיד העד שיצא מביתו אחר שאירע לו המקרה שלו ומה שהביא מעכ"ת דברי הר"ן בתשובה לא ידעתי מאי ענין לו דהר"ן מיירי בדבר ברור כמו סימני' מובהקים או דומיהן כמבואר. בדבריו וראיותיו. ומ"ש מעכ"ת דהיד והרגל הם שני סימני' אמצעים מלבד כי אין לסמוך ע"ז ורוב הפוסקים לא הסכימו ע"ו. אמנם כ"ז לא נהירא לי כלל דאין זה שני סימני' רק סימן אחד דדוקא היכא דסי' א' אין לו שייכות עם חבירו אז הוי שני סימני' אבל הכא הוא דבר הרגיל שמי שיש לו לקותא כזה הוא ביד וברגל ושניהם א'. גם לפי מכתב מעכ"ת ממכת הכנים כ' מעכ"ת דזה הי' עיקר חולשתו ואולי כולה חדא גזירה דרגילין לבא כאחת וכולן כא' הוי סי' א'. גם מ"ש מעכ"ת כיון שהי' לקותא בכל האבר אפשר דהוי כמו מסמן המקום, נפלאות בעיני דא"כ סומא בא' מעיניו יהי' סי' מובהק ובאמת כלפי לייא דהרי עיקר הטעם דצריך לסמן המקום מקום השומא בראש האבר או באמצעיתו דע"י זה הוי סימן מובהק כיון שמצמצם המקום הוי כמו נקב בצד אות פלוני דמצמצם ביותר ועדיף מצד תיבה פלוני' דאינו מצמצם כ"כ וכ"ש לקותא בכל האבר דאינו מצמצם כלל. אמנם יפה עשו עם החיפוש ולפי הנשמע עשו חיפוש גם בכפרים השייכים לעיר ויישר כוחן בזה כי יש מקצת מגדולי אחרונים שחששו לזה כמבואר בתשוב' גאוני בתראי וב"ח החדשות, ובלי ספק דבחיפוש סגי בשם עירו לבד והוא ממש דין התוספתא יצא מעיר פלוני' מחפשין וכו' ועדיף מיני' דהתם בעינן שיהא העיר משומר או שהעיד שיבא א' מתושבי העיר כמ"ש תב"ש ולשון תושבי העיר לאו דוקא רק שעכ"פ שהי' דר שם בזמן שיצא משם דאל"ה חיישינן כיון שלא העיד רק שיצא ממקום פלוני חיישינן שמא לא הי' מאנשי העיר שיצא משם רק עבר דרך שם אדם ולא ראוהו אנשי העיר ולא מהני החיפוש, וכן הוא במהרי"ו ובמ"ב ובאמת אני תמה על המ"ב וביותר על הב"ש שכתבו כן בפשיטות ובאמת לשיטת הרמב"ן והרשב"א והר"ן והנ"י בסוגיא דיצחק ר"ג הוא ממש דין יצחק ר"ג והלכתא כרבא דאמרינן כאן נמצא כאן הי' ולא חיישינן שמא אינו מאנשי העיר כל שראוהו שם יעוי"ש דאין צורך להעיד שהיו מתושבי העיר). נחזור לענינינו דבנ"ד עדיף דמלשון הגב"ע מבואר שהגיד שהי' מסלאפקוויץ, ובחנם הביא דברי המאיר נתיבות כי הם דברים פשוטים וגלוים לכל משכיל, וגם אין דבריו ענין לנ"ד דעיקר הכוונה במשפטי שמואל מחמת שלא נודע זמן יציאתו וכבר האריכו כל הגדולים בזה דבנידון כזה החיפוש קשה מאד כי לא ידענו מאיזה זמן נתחיל לחפש, ומה שחילק המאיר נתיבים בין הזכיר שמו לגרמי' כתב כן וראי' מתשובות רבינו הב"י סי' ח' שהזכיר יהודי קוסא וכתב וז"ל דהוי כהזכיר שמו ואפי' הכי כיון שלא הזכיר הזמן החמיר מאוד והביאו הב"ש בסימן קצ"ח בק"ע וכן מבואר בכל התשובה אבל בכאן א"צ לזה דהרי הזכיר הזמן יותר מחצי שנה וראוי לחפש על שלשה רבע שנה, ומ"ש מצירוף עדות אם כי לדינא פשוט דמצטרפין אבל כאן אין צורך לזה דהרי גם העדות שהוגבה באוסטראה שמע עד השני ויכול להעיד על הכל אמנם פשוט דמצטרפין כמ"ש מעכ"ת. ואין לחוש כיון שאמר סתם שהוא מסלאפקוויץ שמא נולד בסלאפקוויץ ודירתו הי' במקום אחר וחשש זה הביאו הצ"צ סי' נ"ט והביא ראי' מגיטין פ' השולח דף מ"ד פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי, לא יצא לאנטוכי שבאנטוכי יצא ופרש"י לפלוני אנטוכי משמע שנולד באנטוכי ולא משמע שדר באנטוכי. אמנם זה כמה שנים שכתבתי להרב החסיד הרב דק"ק זלאטשוב להשיג על הצ"צ בזה, כי מלבד שיש לחלק בין פלוני אנטוכי לפלוני מאנטוכי כעובדא דצ"צ כידוע מדקדוק לשון המבטא, ואמנם גם בפלוני אנטוכי אין דבריו מוכרחים די"ל דרבנן פליגי עלי' דרשב"ג ובברייתא אין הלכה כרשב"ג וגם כל הפוסקים לא הזכירו חילוק זה של רשב"ג ואף אליבא דרשב"ג לפי המסקנא דמחלק בין אית לי' ביתא לבין אית לי' אושפיזא נראה דאין ראי', וראי' ברורה לדברינו ממ"ש התו' והרא"ש והמרדכי בגיטין פרק הזורק דשינה מקום הלידה כשר ושינה מקום הדירה פסול דכל אדם נקרא ע"ש דירתו פלוני ממקום פלוני ואינו נקרא על שם הלידה. וראי' יותר גדולה מהא דכתבו המרדכי והג"א פ' השולח דכתבו בהדיא דאין כותבין מקום הלידה מההיא דיבמות דהוי כתב בי' אנא אנדרילנאי נהרדעי והיינו מקום דירה הרי מבואר בהדיא דאף פלוני אנטוכי הוא מקום דירה, ומה שנראה ברא"ש הגירסא אנדרילנאי מנהרדעא הוא ט"ס כי לא נמצא כן הגירסא בשום ספר, ועיין במרדכי פ' השולח אף שיש שם ס"ס הכוונה מבוארת דמוכיח מסוגיא דהאשה שלום דאנדרילנאי נהרדעא ע"כ הכוונה מקום דירה דאל"ה לא מהני בדיקה, אמנם בנידון דידן בלא"ה לא חיישינן לכ"ז דהרי העיד ששאל לו מאיזה מקום הוא והשיב מן סלאפקוויץ וכל המשיב על שאלה זו ודאי אין הכוונה על מקום הלידה שאין דרך לשאול על מקום הלידה וגם המשיב אינו משיב על מקום הלידה, ועוד מוכח בכמה פעמים בהג"ע דכוונתם הי' על מקום דירה עוד יש כאן בד להקל ממ"ש המבי"ט דכל שידענו שהלך דרך שם וכוונתו הי' לילך למקום ידוע ולא בא לשם ונמצא שם הרוג עדיף ממים שאל"ס