תשובות הרא"ם חלק א ז

נראה דעתם דמתחילה צריכין למעך בסרכות ואחר שנתמעך ונשאר עוד על הריאה מקצת הסרכא יכולין לקלוף ונראה דעתם משום דכיון דניתקה על ידי מיעוך שוב אין לו דין סירכא זולת שאנו מחמירין והצריכה בדיקה בפושרין כמבואר בכל הפוסקים שלא ישאר על הריאה לכך אם קולפין שלא ישאר שום דלדול על הריאה ואח"כ יכולין לבדוק בפושרין שאי אפשר לבודקה כיון שיש עדיין מקצת סרכות על הריאה לכך אנו קולפין שלא ישאר שום דלדול על הריאה דאי לאו הכי הסרכות סותמים את הנקב ואין לה בדיקה אמכם לפי דבריהם על כרחך אנו צריכין לומר כל שניתק על ידי מיעוך אינו סרכא ולכך יכולין לקלוף היותר משום בדיקה אבל לפ"ז אם הסרכא ניתקה על ידי הולכת יד הטבח בנחת באמצע ק"ו שראוי לומר שאין כאן סרכא ואם כן אין צריך בדיקה דכיון שעברה בהכנסת יד הבודק בלי שום מיעוך הי' ראוי לומר שלא להחמיר להצריכה בדיקה דהרי דווקא במיעוך החמירו לבדוק משום דמיעוך גופא הוא קולא גדולה אבל בהעברת יד הבודק הרי כתבו הראשונים דלא מקרי סרכא וכיון דאפי' במיעוך ס"ל כל שנתמעך באמצע לא מקרי סרכא רק דהחמירו לבדוק ק"ו בניתק באמצע בהכנסת יד הבודק דלא מקרי סרכא ואפילו בדיקה אין להצריך תדע דהרי הראשונים כתבו דכל סרכות דמתנתקת בהכנסת יד הבודק כשירה ואם נשאר ממנו בדופן או בריאה מקרי סרכא ולדעת הראשונים אפילו בדיקה לא מהני לסרכא ואם נימא דאם ניתק באמצע הוי סרכא לדעת הראשונים הדרא קושיא לדוכתי' א"כ מה מהני קילוף לדידן בניתק באמצע על ידי מיעוך: תשובה ד

שאלת חכם חצי תשובה בדין ארוכה ועבה שצמקה מקצתה ומחמת זה נתקטנה מהאמצעית באמת דלכאורה הוי תרתי לרעותא כמש"ל ואין לחלק דאילו הי' טעם המכשירים בצמקה מקצתה משום דהדרא בריא הי' מקום לומר דלא הוי חליף דהדרא בריא אבל באמת כתב מו"ז דאף המכשירים מודים דלא הדרא בריא וא"כ איכא למימר דהוי תרתי לרעותא וגם אין לומר דחילוף אינו מטריף אא"כ היא מתחלת ברייתו כמו יתרת דהרי זקיני כתב בשם הגהות מוהרי"ו הטעם דברא הקב"ה כונניות באדם וה"ה בבהמה ולפי טעם זה אף בנתחלף אח"כ טריפה כמו בבני מעים אמנם אעפ"כ נלענ"ד להקל בהפסד מרובה דבנ"ד אין נופל עליו שם חילוף כלל דעיקר שם חילוף הוא דהיינו התחתונה היתה ראוי להיות בתואר האמצעית והאמצעית בתואר התחתונה ועתה הוא להיפך והנה בנ"ד אילו הי' התחתונה עומדת באמצע והאמצעית תחתונה לענ"ד הי' ראוי להטריפה מטעם חילוף כיון דבכמותה היא גדולה מהתחתונה רק הצימוק גורם לה הקטנות ואף להמכשירים היתה טריפה מטעם תרתי לרעותא ובלי ספק דאין הצימוק מכשירה ומוציאה מידי חילוף וכיון דאילו כמו שהם עכשיו היו עומדין להיפך הי' מקרי חילוף וא"כ איך אפשר לומר דעכשיו מקרי חילוף וזה ברור אצלי ודין בועה אצל חסרון מועט לא מצאתי מקום להקל: שאלה ה

הנה תבנית יד שלוחה אצלי מעיר אחת זה יותר מששים שנה שהי' ועד לחכמים שהיו בעת ההוא בעיר ההוא ועשו תקנה שלא למעך ושלא למשמש בריאה כלל וכלל אלא להטריף כל סירכא מיד ועשו חיזוק לדבריהם והכריזו זאת בבתי כנסיות פעמים ושלוש וכתבו זאת בספר הפונקס וטעמם ונימוקם כתוב בצידם יען מה התקינו זאת ומה ראו על ככה יען אשר קמו תרבות אנשים חטאים קצבים תקיפים ומוסרים והי' השוחט ירא מהם ויבוקש הדבר וימצא שהקיל כמה פעמים בכמה שאלות מפני היראה ואירע כמה פעמים שבדק במים קרים שסותמין הנקב וגדולה מזו אירע פעם אחרת שבדק שלא במקום הסירכא כלל ולא עשה אלא לפנים והעבירו השוחט ההיא והעמדנו איש אחר מוחזק והולך בתום וירא שמים מאוד וגם הוא לא השיב אחור ימינו מלעשות כמשפט הראשון ומעשיהו מחמת היראה ועמדו להתקינו שלא למעך ולמשמש בשום סירכא ולא יהא העולם כולם מסורים ביד השוחט ועתה הקצבים התקיפים החטאים בנפשותם אזדו לעלמא דקשוט ושקלי למטרפסייהו והני אחרינו נינהו וכבד עליהם הדבר מאוד לעמוד בתקנה הנ"ל ומונעים עצמם מלשחוט. ויש בדבר זה ביטול שמחת י"ט ורבים מבני הקהילה לא הריחו ריח בשר תורא בי"ט אחרון של פסח העבר ואכלו מאכלי חלב והוכחתי אותם על פניהם שאין נכון לעשות כן וישיבו אותנו דבר תנה לכו בשר ונאכלה עתה יבא נא דבריך כשמן בעצמותינו אם יש כח ביד הרב שבערינו עם קבוץ כל חכמי העיר להקל מעלינו כובד התקנה ההוא אחרי שהטעם של מתקני התקנה כבר חלף הלך לו זהו תורף השאלה: תשובה

כתב הרמב"ם פ"ב מהל' ממרים הלכה ב' ב"ד שגזרו גזירה וכו' השיג עליו הראב"ד דעיטור