תשובות הרא"ם חלק א ו

חוששין לדעת הפוסקים דאף אם ניתק באמצע על ידי מיעוך אעפ"כ הוי סרכא ועוד דמיעוך גופא היא קולא גדולה ועוד חיישינן שמא לא מיעך כל כך בנחת לזאת אנו מחמירין וקולפין הריאה בנחת ובודקין אותה בפושרין וא"כ יש לנו עוד שני צדדים להקל חדא כיון שנקלף מעל הריאה הרי הוא קרום ואפילו בדיקת פושרין אין צריך ועוד צד שני להקל שאנו מצריכין בדיקת פושרין: תשובה ג

גי"ק ופיהו פתח בחכמה כדרכו בנידון הורדא הדבוקה בשורש שלה בכיס ומכותלי כתבו ניכר שהבין החילוק בין דבוקה לנסרכה דבוקה היא בלא פילוש וסרוכה היא בפילוש חלון ובזה ניכר שהוא סרכא ולכך פקפק ונראה לו ששחיטות אוהל ישראל ומאור קידושין חלוקי' עליו וס"ל דגם בחלון כשר ולבבי לא כן ידמה ועיקר דדבוקה היינו שגוף הבשר דבוק ממש לכיס באין הפרש עור סירכה ביניהם ונסרכה היינו שדבוקה לכיס על ידי עור סרכה והוא דבר הלמד מענינו בריאה הדבוקה בשומן הדבוק לשדרה כמבואר בדברי אמ"ז סעיף ק"ו והאריך בזה בסי' זה דדווקא בדבוקה ממש יש להכשיר ולא על ידי סירכה וזה בעצמו כוונת הכנה"ג לומר דאף לדעת הרמ"א אין להכשיר רק בדבוקה למטה ולא בנסרכה למטה דהיינו דבוקה על ידי סירכא. ומה שכתב מעכ"ת דלטעם הר"ן יש להטריף אף בנדבק והשוחטים השיבו לו דבכה"ג שפיר הוא יוצאת דשלחופי משלחיף הכיס לאחוריו ולפי דבריהם אף בנפרק יש להכשיר ואפשר דזה טעם אוהל ישראל אבל ממאמר קידושין אין ראיה דיש לדחות כמו שכתב זקיני סי' ל"ה ודו"ק. אמנם לדעת הכנה"ג וכפשטא דלישנא דהרמ"א משמע דנדבקה על ידי סרכא טריפה אמנם לדעתי בלאו הכי לא קשה מידי דהרי בריאה הדבוקה מחלקינן ג"כ בין דבוקה ממש ובין ע"י סירכא ובין דבוקה כולה או מקצתה וצ"ל דבדבוקה ממש אין סופה להתפרק ותשאר כך ובסרכה סופה להתפרק ותנתק וכן בקרום שקורין טילא דמכשירין אי למטה מחצין ובסרכה כה"ג טריפה וצ"ל בסרכה סופה להתפרק ולא בקרום אף שדרכן של אונות להתפרק זה מזה וכן הכא י"ל דבדבוקה למטה היינו רבותייהו ומה בכך אם לא יצא מהכיס ואינו יכולה לצאת ולא להתפרק כיון דהיינו רבותייהו משא"כ בדבוקה כולה דלאו רבותייהו וסופה להתפרק מקצתה. ואגב אזכיר מה דקשאי ואתאי כמה שנין במ"ש אמו"ז בס"ק ס' ק"י דלשון טילא הוא מורה על דקות הקרום ולפענ"ד קשיא טובא מעה שפי' רש"י ז"ל בחולין דף ח' ע"ב בד"ה מפסיק פי' קרמא טילא ואח"כ ד"ה שהוא אותו קרום שאנו נוטלין מן הכסלים והוא עב וחזק וכבר כתבתי על הגליון בתב"ש שלו שצ"ל דבריו בזה ולפי מה שכתבתי הדבר פשוט להחמיר בחלון ואף לדעת אוהל ישראל אפשר בסרכא בחלון יחמיר דאין לנו להקל רק מה שמבואר בפירוש דאפשר לומר דהכי רבותייהו בלא חלון דווקא או דבחלון אינו מדובק יפה וסופו להתפרק כמו בדבוקה לשדרה והנה שלחתי אחר השוחטים ואמרו ג"כ שלא בא לידם זולת שוחט זקן שהי' פה לפני הגאון המנוח מוהר"ר מענדיל ז"ל העיד שבא מעשה לידו כזה בסירכא וחלון בשורש הורדא והגאון הנ"ל הטריפו והגאון הנ"ל הכרתיו וגם היה מפורסם מאוד לגדול הדור ובעל הוראה אמנם אינו יכול להעיד אם היה טעמו דאף בלא חלון או דווקא מטעם חלון הטריפו זולת שדעתו ודעת יתר השוחטים הסכימו שכדומה להם שמטריפין בסרכא אף בלא חלון ועל ספר אוהל ישראל אין לסמוך לפי ענ"ד היותי זוכר שזה כמה שנים שראיתיו וכדומה שראיתי שם ג"כ טעות בהוראה בענין פיצול מקמא באונה עליונה כללו של דבר הלכה למעשה נ"ל לענ"ד להטריף אף בלא חלון כל שנדבקה ע"י סרכא ודבוקה ממש וחלון יש ג"כ להטריפו אמנם לדעתי הוא רחוק המציאות ואם נמצא אינו נקרא דבוקה בשורש רק למעלה מן השורש כיון שיש הפסק בין השורש להדיבוק כנלענ"ד ומה שהקשה רומעכ"ת לשון אמו"ז במאי שכתב דלית דחש להא דכה"ג דבעינן קרירא בקיוטא לא ידענא מה קשיא לי' דלא נעלם כל זה מזקיני שהרי הביאו בס"ק הקודם אמנם דעת זקיני שלשון פושרין כולל מחמימות הרוק עד קרירי בקיוטא כמו שהכריח בס"ק הקודם דרוק הוא יותר חם הרבה מקרירי בקיוטא ולזה כתב דבצמקה דווקא יש להקפיד על קרירי בקיוטא דווקא כמבואר בגמרא שם דבעינן קרירי בקיוטא אבל הכא די בפושרין שהוא כחמימות הרוק אף שהוא חם יותר מקרירא בקיוטא וכל מקום שאמרו פושרין כולל חמימות הרוק וקרירי בקיוטא זולת היכא שאמרו בפירוש קרירי בקיוטא דוק ותשכח שזה כוונת זקיני והעיקר דס"ל דכאן אין להקפיד בקרירי ודי בחמימות הרוק והתם בעינן דווקא כמו קרירי בקיוטא ואין די בפושרין כחמימות הרוק דנלענ"ד בכוונת זקיני ז"ל כנ"ל ע"ז ברור ודו"ק היטב כמבואר בגמרא אבל לענ"ד ברור דלאו דוקא קאמר שם וכן איתא בגמרא קרירא בקיוטא וחמימי בסתוא

ראיתי ונתון על לבי לעמוד על מנהגי' בענין הסרכות שמקלפין אותן מן הריאה וזה לא נזכר בשום פוסק וכבר עמדו בזה גדולי אחרונים אשר בזמנינו וכפי מה שראיתי בס' פרי מגדים וכפי. מה שראיתי מועתק מס' תורת יקותיאל