תשובות הרא"ם חלק א נט

לבודקה רק שצריכה לבדוק את עצמה עוד כמה פעמים עד שתתחזק שאינה רואה לא הקרטין ולא השערות רק מצד א' שכואב לה שם ואז תהי' טהורה לגמרי אף בלא בדיקה אף אם תראה השערות והקרטין. ועוד אני אומר קולא להקל באשה זו באם אחר שתתחזק בבדיקה זו ובהמשך הזמן תחזור ותראה גם בצד ימין באותו מקום שכואב לה ויהי' הכאב חזק שם כמו בצד שמאל ויהי' מראית הקרטין והשערות וצורתן דומה לאותן שבצד שמאל אפילו הכא תהי' טהורה אחר שנודע לנו שמכה כזו מציאה קרטין ושערות כאלו לפי טבע האשה הזאת ויש לה ווסת שרואה דם ממש ובפרט שיש עוד הרבה צדדין להקל וגם לצרף עוד דעת הט"ז והרבה מאחרונים שהקילו בנידון כזה מטעמים אחרים אף שלענ"ד אין לסמוך עליהם לבד מ"מ נוכל לצרפן ולעשות סניף להקל באשה זו

והנה ראיתי בנודע ביהודא שפלפלו הגאונים בדברי מהרא"י ובלשון הש"ע ודעת הגאון מהריסירוויץ ז"ל פירש דברי מהרא"י דהוכחת השואל שהי' מכה היינו מה שכתב מהרא"י אח"כ שבכל פעם לא מצאת דם רק באותו מקום וע"ז השיג הגאון המחבר דאיך כתב שלא היה יודע אם מכתה מוציא שהרי מהוכחה זו מוכח שהמכה מוציאה הדם ולכך פירש שהיה לה הוכחה אחרת ופירש מהרא"י דבכאן יש שני צדדים היינו אחד מהצדדין שכתב מהרא"י די להתיר בצירוף הוכחה שהי' לשואל על המכה ובזה יש ליישב קושיות הט"ז על הרמ"א והנה גם פירושו לא נראה לי לפענ"ד חדא לפי דבריו דצירף הסברא דאינה רואה דם רק בצד אחד ע"כ צ"ל דהמכה שהי' מוכח להשואל הי' ג"כ ידוע שהוא באותו מקום כדי לתלות הדם במכה כ"ש לפי מה שנתן הטעם דבעינן שיהא מוכיחה קיים א"כ תקשה הרי מהרא"י תלה ההיתר במה שמוצאת השערות והכתמים במקום אחד דווקא ואח"כ כתב וכ"ש אם מרגשת כאב באותו מקום ובשאר מקומות אינה מרגשת כלל משמע שגם בלא כאב הי' מתירה וע"י כאב הוא כ"ש וא"כ תקשה ממ"נ אם הי' לו הוכחה שהמכה הוא באותו מקום שמצאה השערות רק שלא הי' ידוע לו אם הם מן המכה או שיורדין שם מן המקור א"כ תקשה דמאי כ"ש הוא שמרגשת כאב במקום הרי המכה היה ידוע שהוא שם בודאי כל שהיא נוגעת במכה ראוי שיהא לה כאב ע"כ עדיין הי' ראי' אם המכה מוציא הדם והוכחת הכאב לא יעלה ולא מוריד דכאב אינו רק גילוי מלתא דיש שם מכה ואם נימא שהי' לה הוכחה על מכה ולא הי' יודע באיזה מקום ונמצא הכאב הוכחה שהמכה הוא שם במקום שכואב לה א"כ ג"כ תקשה דהרי משמע דגם בלא כאב הי' מתירה ולפי דעת הגאון בעל נודע ביהודא הוא מטעם צירוף דהי' לה מכה וא"כ תקשה האיך אפשר להתירה בלא כאב כלל דא"כ האיך נוכל לצרף שני הצדדים דדלמא המכה הוא במקום אחר כיון שאין מרגשת כאב כלל ואין ראי' דזה בא מן המכה ועוד דעיקרא דמלתא היא דבר שאין השכל מקבלו בשום אופן דהרי עיקר החילוק שבין כאב למכה דהיינו כאב ר"ל שהיא כאב בעלמא ואפשר דמעולם אין דרך כאב כזה להוציא דם אבל מכה הוא ענין פרטי שעכ"פ דרך מכה כזו להוציא דם במקום אחר רק שאין אנו יודעים אם מכתה מוציאה דם ובענין כזה נחלקו הפוסקים וכתבתי במקום אחר וא"כ אם נימא שהי' לה הוכחה שיש לה מכה ולפי דעה הגאון הנ"ל היינו מכה ממש ולא כאב וא"כ הי' יודעת שיש לה מכה איך אפשר שלא הי' יודעת באיזה מקום וכ"ש שלפי האמת מבואר שלדעת מהרא"י הי' מכה בפרוזדר ואם הי' לה הוכחה האיך לא הי' יודעת שהיא בפרוזדר ואיך לא הי' יודעת באיזה צד כיון שהיא בפרוזדר ואם לא הי' יודעת מכין ידעה שהוא מכה שמא הוא כאב בעלמא גם מה שפירש בלשון מהרא"י דבעובדא דידן איכא שני צדדים היינו שצירוף הוכחת השואל אינו מדוקדק בלשון מהרא"י וגם מה שסיים מהרא"י אי איכא כל הכי צדדין שכתבתי ודחק הרבה מאוד ואין הלשון סובלו אמנם מה שנראה לענ"ד בדרך פשוט דהשואל לא חילק כלל בין כאב למכה כיון דלא הי' יודע לו בלאו הכי אם מוצאה דם רק שהיתה מרגשת כאב והי' כראה לו שבודאי יש מכה דאין חילוק כיון שאין ידוע אם מוציאה דם ולכך כתב מהרא"י חד צד לא מהני אפילו אומרת שבודאי יש לה מכה משמע מלשונו כ"ש בעובדא דידן שאינה אומרת בודאי והשואל לא נתן לב לחקור. ולציות לה לעשות בדיקות כדי שתדע לצמצם עקום הכאב או שהי' יודע ואעפ"כ הי' חושש שמא אינה מוציאה דם רק שיורד דרך שם להמקור וע"ז השיב מהרא"י אף אם לא הי' כאב כלל ואינו יודע אם יש מכה יש להתיר מהני שני צדדין כ"ש במרגשת כאב שיש ראי' קצת שיש שם מכה ושם מוצאה שערות רגלים לדבר שיש שם מכה והדבר ברור אצלי שאף באינו יודעת שיש לה מכה כלל מתירה מהרא"י וכ"ש אם מרגשת כאב ובמקום אחר אינה מרגשת כלל אף שאינה יודעת אם היא מכה או כאב וכן מורה פשט לשון הש"ע ועתה כראה אם תירוצו על קושיות הט"ז על הרמ"א יש לו מקום הנה פירש דהש"ע בסעיף ה' ובסעיף ו' מיירי באשה שיש לה מכה ולשון הש"ע שתולין בדם מכתה משמע שדם מכתה ברור ולכך כתב בסוף אם כל זמן שהיא בודקת היינו אפילו אינה יודעת שמכתה מוציאה דם וכו' אמנם צריך שתדע שיש