תשובות הרא"ם חלק א נז

ר"פ האשה ד"ה דילמא בתר דתמו מיא פי' במזכקת כו' הדור למקור ואייתי דם, אבל על פי' הקונטרס דפי' דלאחר שכלו מי רגלים אתו דם כי אורחי' קשה כו' עכ"ל דלפ"ז הא דחיישינן דבתר דתמו וויא אתא דמא היינו דווקא אחר מי רגלים משום דחיישינן דמי רגלים הדרי למקור ואייתי דם משא"כ בבדיקה שלא בהטלת מי רגלים פשיטא דלא חיישינן דאתי ממקור ובשביל זה צריך לישא וליתן דאפי' אחר הטלת מי רגלים הא דר"י עודה דווקא היכי שלא מצאה רק על שפת הספל לחוד משא"כ אם נמצא בתוך הספל וגם על שפת היינו פלוגתא דר"י מטהר ובשאלה שם שמצאה בתוך מי רגלים וגם בתר הכי מטהר ר"י ולא חייש דע"י מי רגלים דהדרי למקור אייתי דם ומכ"ש בבדיקה שמצאה קרטין בלא שעת הטלת מי רגלים דלא חיישינן דאתי מן המקור עכ"ל קשה מאוד בעיני להאמין שיצאו דברים אלו מפי קדשו ודברים אלו אינם ראוים אף לא מתלמידין הקטנים דכלפי לייא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא דאם בנמצאו במקור עצמן אין חוששין להם ח"ו ב"ב של קל וחומר דאין לחוש בנמצא עם מי רגלים דדלמא הדר מי רגלים ובודאי תולין במכה המוציא דם דרך מי רגלים עצמם כיון דידעינן דאיכא מכה שדרכה להוציא דם דרך מי רגלים ואי ליכא מכה וודאי דכ"ש בבא מן המקור שהוא טמא אף לר' יוסי דמטהר במי רגלים ומ"ש עוד והביא ראיה מתשובות בית יעקב מלבד דגברא אגברא קא רמי דהרב חכם צבי רב מובהק הוא וכל דבריו בחזקת בדוקים. אמנם באמת לפענ"ד אחר המחילה מקדושת הרב בעל בית יעקב דבריו אין להם טעם. והנה מה שכתב בעל השב יעקב דמכ"ש שלא בשעת ווסתה שלא בשעת מי רגלים לא אמרינן דבאו הקרטין מן המקור כבר כתבתי שהוא להיפך. ועוד דיפה כתב הח"ץ דמשנה שלימה המפלת כמין עפר כו' תטיל למים. אמנם דברי הבית יעקב הי' מקום ליישב דכוונתו בנידון דידי' שנאבדו הקרטין ורצה לעשות ספק ספיקא ספק מן הצדדים והי' חוכך לומר דאין זה ספק משום דרוב דמים מן המקור ועל זה הביא ראי' מן הר"ן דבקרטין לא שייך רוב מן המקור. אמנם גם לזה אין הכרח מדברי הר"ן מכ"ש דחלילה לומר דקרטין מן המקור הוא מיעוטא דלא שכיחא רק דהר"ן ה"ק כיון דאשה זו אינה רואית לעולם כ"א דם ממש ועם מי רגלים אינה רואית כ"א קרטין א"כ אף אם נימא דר"מ חייש למיעוטא וחייש דלמא הדור מי רגלים ואייתי דם ממש מן המקור שדרכה של אשה לראות מן המקור מ"מ עודה בהא דרואית קרטין עם מי רגלים דהיא מיעוטא דלא שכיחא לומר דכשהיא רואה מן המקור עצמו כי אורחא מוציא המקור דם ממש ולא קרטין וכי הדר מי רגלים למקור אינם מוציאין דם ממש רק קרטין הא וודאי מלתא דלא שכיחא היא ואף ר"מ לא חייש לה אבל ברואית קרטין מן המקור וודאי ספיקא דאורייתא היא אי ליכא מכה וצריכה בדיקה כמו הטלת מין עפר וזה ברור

ומה שכתב בהשגה ד' וז"ל על מה שפירש הח"צ דהמרדכי קרי לי' לקרטין דם. לא ידעתי אמאי פשיטא לי' זאת נגד הב"י והד"מ והטורי זהב שלא הבינו כך גם דעת הש"ך הוא כן. הנה כבר הארכתי בתשובה אחת בסוגיא דהאשה שהי' עושה צרכי' וביארתי כל השיטות וגם דעת מור"ם מרוטנברג שבמרדכי וכוונתו היות קשה ההבנה וכתבתי כמה אופנים וקרוב היתי להכריע כתירץ השני של הב"י אשר לזה הסכים הד"מ והט"ז בכוונת המרדכי שהיתה רואה דם ממש. אמנם לפענ"ד הרב בהגה"ה ע"כ חזר בעצמו ולפענ"ד ע"כ דעת הרב כתירוץ הראשון דאי סק"ד דהיתה רואה דם ממש קשיא לי מנ"ל להרב דהמרדכי חולק עם הר"ן דלא אמרינן דהדם של אחר הטלת מי רגלים הוא מתמצית מי רגלים דלמא עובדא דמור"ם שאני דכיון דעם מי רגלים רואה קרטין ואחר כך מצאה דם ממש ואם כן לא עדיפא מאם היתה דם מכתה משונה מדם ראייתה דאינו תולה בה אבל הרב בהגה"ה כתב דאם ראתה דם ממש במי רגלים וגם אחר המי רגלים בעד שבדקה בו ומצאה דם ממש ובזה ס"ל דאף המרדכי מודה דתלינן במי רגלים ואמרינן דבאו מתמצית מי רגלים וא"ל דאכתי אסירא לדעת המרדכי מטעם דאמרינן הדר מי רגלים ואתו למקור דא"כ כ"ש דקשיא טובא קושיות הש"ך דמאי קמ"ל דהרי מטעם זה כבר מבואר למעלה דחיישינן אלא על כרחך ס"ל דהמרדכי מיירי דראתה קרטין גם על העד שבדקה אחר המי רגלים אם כן הוי שפיר ממש כדברי הרב בהגה"ה ומזה יש ליישב קושיות הש"ך סק"ח על הר"ב דמאי קמ"ל הא כבר כתב וכו' וא"ל דהכי כמי ביושבת ומקלחת וכו' הא פשיטא דהא אפילו ביושבת על שפת הספל ונמצא דם על שפת הספל ותוך הספל טמאה כ"ש שנמצא על העד ותוך הספל. ולפמ"ש איכא למימר הסברא ממש להיפך דבשלמא אם נמצא על שפת הספל ותוך הספל חיישינן בתר דתמו מיא אתי דם וכבר הארכתי בזה דלכל השיטות חיישינן להא אף במזנקת ואם כן איכא למימר דליכא מכה כלל אבל בלא נמצא על שפת הספל ונמצא תוך הספל אם כן על כרחך איכא למימר הדם שבתוך הספל בוודאי באו ממכה שבמקום מי רגלים ועיין במרדכי דנראה מבואר דס"ל כשיטת רש"י דמזנקת אי אפשר דהדר מי רגלים למקור ובעומדת אי אפשר לזנק וביושבת ומזנקת אפילו לכתחילה שר