תשובות הרא"ם חלק א נו

כו' כגון זה דבר ברור שתולה בכאב הכליות שיש לה כו' עכ"ל היינו כיון שיש לה כאב הוא דומה שיש כה מכה אבל באמת כתב כ"ז רק לסניף הלא כבר כתב לפני זה הוכחות אחרו' שתולין בחול שדרך להולד בכליות כמו שכתב וז"ל ואני אומר עוד אפי' בר"מ אתתא שריא שכבר כתבתי דלמיעוטא דלא שכיחא נמי חייש ר"ע למיעוטא הני מילי כשיצא עם מי רגלים כעין אותו דם הרגיל לצאת מן המקור אבל כאן שהוא יוכח רק כמין חצץ אדום שהיא מפורסם לרופאים שדרך להולד בכליות ובשעת ווסתה היא רואה דם כשאר נשים כי הא וודאי מיעוטא דלא שכיח ככל אפי' ר"מ לא חייש עכ"ל ולפי טעם זה לא תלינן באם יש נה כאב בכליות דווקא ובאמת נמצא אפילו באנשים לפעמים בשתן הרבה חצץ אדום כמו חול ויצא מהן אפילו בלא כאב והוא מין חול שדרך להולד בכליות גם אם דעתו דוקא הואיל שיש לה כאב בכליות הוי לי' להזכיר בהשאלה דשם נח נזכר כלל שהיה לה כאב כלל רק לרווחא דמלתא כתב זאת עכ"ל השב יעקב וכל דבריו תמוהים מאוד שהביא ראי' לסתור דהדבר ברור שכוונת הר"ן להתיר מסני טעמים חדא מכד שבאין עם מי רגלים ושנית מטעם שתולין במכה. והנה על עיקר הטעם שסמך הר"ן הוא שבאין עם מי רגלים (ולקמן יתבאר מ"ש השב יעקב דבאין עם מי רגלים לרבטתא נקטי' דאין לו מקום כלל) כתב הר"ן דאף אליבא דר"מ דמחמיר בבאין עם מי רגלים וס"ל דחיישינן דהדר מי רגלים למקור ואייתי דם עודה בחצץ אדום דלא אמרינן אתו מי רגלים למקור ואייתי חצץ אדום דהוא מיטועט דלא שכיח כלל ויתבאר עוד לקמן. אבל בחצץ היוצא מן המקור גופא וודאי חיישינן. אמנם בהיתר השני שרוצה להתיר מטעם הקרטין עצמן שרצה לומר שהן באין מן המכה התנה הר"ן וכתב בפירוש כיון שמרגשת כאב בכליות דכיון דההיתר מטעם מכה בעינן עכ"פ כאב דייקא אמנם אף לפי ההיתר מטעם מכה גם כן כוונת הר"ן דלהכי תולה בכתב ומדמה לה למכה משום דכיון שרואות רק כמין חול וחצץ אדום ודוקא בתוך מי רגלים והדבר ידוע שבחולי האבן הוא מרגיש כאב בכליות משום דדרך האבן להוולד בכליות ודרך של כאב הכליות מפני האבן להוציא חצץ דרך מי רגלים. ואם כן בחצץ אדום היוצא דרך השתן הוי לי' כאב לענין חצץ היוצא עם מי רגלים כמכה לענין דם ונמצא עיקר כוונת הר"ן דלעולם ביוצא דרך המקור אין להתירה אף בכאב הכליות דמאן לימא לן שדרך החול וחצץ אדום שבכליות יוצא דרך המקור. אמנם ביוצא דרך השתן יש להתירה מב' טעמים חדא דאף לר"מ אין לחוש דהדר מי רגלים למקור ואייתי קרטין ואף אם היינו חוששין לכל החומרות דאף בזו חוששין דהדר מי רגלים ואייתי קרטין אפילו לר' יוסי ור' יוסי מודה בנמצא על שניהם כדעת מור"ם מרוטינברג מ"מ כיון דאיכא כאב בכליות וכבר כתבנו דלענין כזה הוי כאב כמכה ואם היה מכה במקור לא הוי חיישינן אף לרוחה דם מן המקור וכ"ש דיש לתלות החצץ שבעי רגלים בכאב הכליות ולא ניחוש להדר מי רגלים למקור. ולכך בקרטין המקור בעי בדיקה וביוצא עם עי רגלים לא בעי בדיקה משום דאמרינן מעולם לא היה במקור או מטעם הראשון דאף ר"מ מודה או מטעם שני כיון דאיכא כאב בכליות ודרכו להוציא חצץ אדום דרך שתן תולין בכאב הכליות ויוצאין דרך שתן ומעולם לא הדר מי רגלים למקור ולכך לא בעי בדיקה כלל וזה ברור בכוונת הר"ן לדעת החכם צבי והוא האמת והנכון בלי ספק

תו כתב בהשגה ב' וז"ל שנית מ"ש מהר"ץ וזה שגגה גדולה דהתם ביוצאין עם מי רגלים עסקינן ועל קוטב זה סובב והולך ענין תשובת הר"ן ובזה מתיר הר"ן אפילו אין לה כאב שהרי כל עצמו הוא בא להיתרא ממשנה האשה שהיתה עושה צרכי' כו' וזה וודאי באין נה כאב מיירי כו' עכ"ל. הנה מזה הסכים בעצמו שדרך חצץ אדום בא מן הכליות אפילו בלא כאב ואם כן סותר דברי עצמו לדבריו למה לו להר"ן לפרש טעם שתולה הכאב בכליות שיש לה הלא לפי דבריו הר"ן איירי דווקא בנמצא עם עי רגלים ולזה לא צריכין כאב כדמוכח מהמשנה דהאשה שהי' עושה צרכי' כנ"ל אלא על כרחך אפילו לפ"ז לאו דווקא אלא לרווחא דמילתא כתב שתולין בכאב הכליות ממה שכתבתי למעלה מבואר בפשיטות שוודאי גם הח"צ מודה דכל שאנו באין להתיר מטעם דלא חיישינן הדור מי רגלים למקור ואייתי דם ממקור לא בעינן כאב וא"צ לכפול הדברים

תו כתב בהשגה ג' וז"ל גם עה שדעתו הואיל ונושא ונותן ע"פ הסוגיא דהאשה שהי' עושה צרכי' דכל היתרא דידה דווקא במצאה עם מי רגלים אין זה מוכרח כלל דלעולם חם מצאה אותן קרטין בבדיקות נמי דינא הכי הואיל שיש לאותה אשה ווסת ובשעת ווסתה רואה דם ממש ולא קרטין תולין אותן קרטין שבאו מן הכליות הואיל שדרכן להוולד בכליות רק הואיל דשאלה דהר"ן הי' מוצאת במי רגלים וגם אח"כ ה"א דגרע יותר משום דהדר מי רגלים למקור ואייתי דם ע"כ נושא ונותן מתוך הסוגיא דהאי הוא דעת ר"מ דחייש למיעוטא משא"כ ר' יוסי והלכה כר"י והדר אסיק בפלפולו אף שמוכח לומר דר"י מודה דאם לא נמצא רק על שפת הספל דטמאה משום דאסרינן בתר דתמו מיא יצא דם מן המקור והיינו כדעת התוס'