תשובות הרא"ם חלק א נד
Teshuvos haRam part 1 54 · תשובות הרא"ם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל באלף למד בבת אחת שכותבין בסידורי' י"ל דעדיפא טפי כיון שדרך לכתוב כן אלף למד בתואר זה לא גרע מכתב גוים או כתב גימשוויט דאסור למוחקו ואם כן ה"ה התואר הזה הוי גם כן כתב אבל השם הוי' שעליה דן מהרא"י והביאו הרמ"א הוא שכותבין שני יודין ואו על גביהן ואם כן הוא אותיות אחרות אמנם יש לדחות דבאמת אין זה כתב כלל ולא דמיא לכתב גימשוויט רק שכותבין כך דווקא בשביל טעם זה גופא כדי שלא לכתוב אלף למד בהדיא ולא הוי רק רושם לסימן דחסר כאן למד אמנם טעם זה גופא אעפי"כ יש לעיין בדברי מהרא"י שסיים אמנם אם לא לצורך גדול למה נתיר למוחקו שבכל ענין יש להחמיר אף שאינו מן הצורך השם המיוחד יש להחמיר ואף שיש לפרש דדווקא בשם המיוחד ע"מ בנושא כזה וודאי דראוי להחמיר והנה עוד הי' עולה בדעתי לצוות לקדור את האזכרות שלימים ולגונזם ואף שהרמ"א סי' רע"ה סעי"א כתב דאין לקדור השמות ולעשות נקב ביריעה והוא מדברי הרא"ש וריב"ן הרא"ש וכתב הש"ך סק"ג דאין הטעם משום נקב ביריעה רק שגוף הקדירה הוא בזיון לשם אמנם הלא השבות יעקב חולק עליו ואעתיק לשונו בתשובה סי' פ"א בקיצור השייך לענינינו וז"ל דדוקא כשקידר את השם ס"ל להרא"ש דאין לו תקנה רק להניחן נקוב דכשידבק עליו מטלית אתי למכתב תיבה אחרת על מקום זה שהיה כתוב בו קודש ומקום שכתוב בו קודש לא יכתוב בו חול וכה"ג כתבו התוס' בעירובין דף ו' דמה"ט אין לכתוב על מקום הגרר השם והוא הטעם במקום הקדור אף דיש לחלק ס"ל להרא"ש דאסור. גם מה שכתב עוד שם הש"ך ועוד דלשון הרא"ש בתשובה שכתב וח"ו לקדר את האזכרות משמע דמטעם כבוד השם הוא דאסור משמעו' זו לא ידעתי להולמן דגם כוונות הרא"ש על דעת זה שאין זה כבוד השם כיון שצריך להניח המקום נקוב ועומד אין זה כבודו של שם שהכל יהיו יודעין שבשביל כך נשאר המקום נקוב שנכתב בכאן שם בטעות וזהו גנאי לשם וכן משמע מהא דאיתא בש"ס דעירכין דלא כש"ך שאין כאן בזוי השם במה שקודרו וגונזו כדאיתא שם גבי כלי שהי' כתוב עליו שם יקצץ מקום השם וגונזו והוא הסכמת כל הפוסקים וכמבואר ביורה דיעה סי' רע"ו ובש"ע סעיף י"ג אלא וודאי דכאן עיקר הביזוי משום שנשאר נקב ביריעה עכ"ל נמצא לפי דעתי היה ראוי כאן להתיר לקדר מקום השם בשלימות אף להרא"ש והר"י והרמ"א דאסרו בס"ת משום שנשאר המקום נקוב והוי גנאי לשם כמו שכתב בשמו אבל הכא גבי כותל שלא ישאר נקב ולא יהי' ניכר מקום השם וודאי דליכא בזיון לשם לפי דברי השבות יעקב אמנם כד מעיינינן שפיר נראה מדבריו דדחוקים ושלא בעיון כתוב דמה שהביא ראיה מתוס' דעירוכין כבר דחאה בעצמו וסיוע שאין בו ממש הוא ומה שרצה לתרץ דבריו הוא דוחק גדול ויעיין שם בתוס' ומה שכתב בכוונת הרא"ש הרואה יראה לעיין שדבריו דחוקים מאוד ומה שהקשה מכלי שכתוב בו שם יקצץ מקום השם וגונזו באמת קושי' זו הי' קשה לי קודם בא לידי הספר הנ"ל. אמנם אחר העיון נראה שאין בזה אפילו ריח קושיא ואדרבא מטונא משם הביא הרא"ש לע"ד ראיה לדין זה דאסור לקדור והוא גנאי לשם ולא כמו שכתב דעיקר ראיתי מההיא דרב אמי בגיטין הראי' זו כבר דחאה התשב"ץ הביאו הב"י והביאו הש"י בעצמו אמנם דעיקר ראית הרא"ש הוא מהא דאמרינן בעירוכין שם נכרי שהפריש תרומה מקריו בודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי ינתן לכהן ואם לאו טעונה גניזה חיישינן שמא לבו לשמים מיתיבי נכרי שהתנדב קורה ושם כתוב עלי' בודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי יגוד וישתמש במותר ואם לאו טעונה גניזה חיישינן שמא לבו לשמים טעמא דשם כתוב עלי' הוא דבעי גניזה הא אין שם כתוב עלי' לא בעי גניזה ומשני ה"ה דאפילו אין שם כתוב עלי' בעי גניזה והא קמ"ל דאפילו היה שם כתוב עלי' יגוד וישתמש במותר דשם שלא במקומו לא קדוש דתנן היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה הרי זה יגוד ויגנוז ופירש"י ז"ל שם שלא במקומו לא קדוש כלומר אינו קדוש אלא מקום השם ואותה חתיכה תגנוז והשאר יבנה בבה"מ כי אמר בדעת ישראל הפרשתי ל"א שם שלא במקומו לא קדוש כגון על ידות הכלים ועל כרעי המטה וקורה דהוי שלא במקומו דאין מקומו אלא על הנייר ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדוש נמצא לפ"ז לפירוש שני וודאי יש חילוק בין קורות וידות הכלים לס"ת ונמצא לא קשה מידי על הרא"ש דאסר קדירות השם בס"ת דנ"ל דחושש לפירוש שני מהא דהי' כתוב שם על ידות הכלים דקוצצו משום דהתם שם שלא במקומו הוא ולא קדוש כלל רק מדרבנן יש לקוצצו משום כבוד השם ועיין בפר"ח בפירוש על הרמב"ם הנדפס סוף אורח חיים בפ"ז מהלכות יסודי התורה אבל בס"ת הוי במקומו וקדוש מדאוריית' ואסור לקודרו ועוד יש לחלק בין שקוצץ מספר שנשאר המותר בקדושה ובין קצצה מכלי דמה לי אם יגנוז בקורה. ועוד נראה לפענ"ד דהרא"ש הוציא סברא מכאן דהוא מפרש כלשון אחרון של רש"י והא קמ"ל דשם שלא במקומו קדוש ולכך מותר לקוצצו אבל במקומו אסור לקוצצו ועוד יש להביא קצת ראי' מהא דבעי בשבת דף ס"א קמעין יש בהם משום קדושה ופשיט תחלה