תשובות הרא"ם חלק א מט

שבזה יכול לומר קים לי כהריב"ש דאין תיקון בית נגד חדר או חנות לפי שאין תשמישו שוה ולא כדעת הרא"ש וכל הפוסקים אבל גם זה אינו דמשום דאין דין חלוקה אית בי' ואף דאם יחלק אם כן לזה אשר יעלה הגורל צד השני לו יחסר המזג מ"מ אין בכך כלום דעכ"פ תשמישו שוה מקרי דהא שניהם מיוחדים לבית דירה רק שזה דמיו יקרים משום שרואה פני השוק ואפילו נימא דמקרי אין שמו עליו מ"מ בדירות העליונות שגם שם יש דיורים מזה ומזה וודאי הדין עם התובע לכוף לחלק ואף שבצד אחד יש חדר אחד יותר אין בכך כלום דבזה יכולין להעלות בדמים מה שזה מרובה בדמים מחבירו ואף ששניהם דרך אחד להם וחדל להיות וכל אחד אורח בפני עצמו כבר כתבתי דהיכא דהבית נשאר בשותפות לית דין ולית דיין לחוש לזה ויש שרצו לומר קים לי דאין חולקין בתי' נגד בתי' גם כן משום דרוב פעמים אין תשמישן שוה דיכול לומר קים לי כדעת הרמב"ן שהביא הריב"ש בתשובה אבל זה אינו דהא איתא בכנסת הגדולה דאין יכול לומר קים לי כחד במקום ששאר פוסקין חולקין עליו והריב"ש לא הביא דעת הרמב"ן רק בדרך כ"ש לפי דעת הרמב"ן אבל איהו לא ס"ל הכי ולצירוף טעמים כל כך וגם סוגין דעלמא לא אזלא הכי דמעשים בכל יום שנוהגין בתר דינין שבישראל דלא כוותי' ומה שהביא ראי' מדברי הטורי זהב שכתב יפה כתב הריב"ש כו' לא עיין יפה שלא כ"כ הטורי זהב אלא לענין בתים נגד עליות או חנות ומרתף אבל בתי' נגד בתי' ועליות נגד עליות לא וממקום שבאו משם יש להביא ראיה להיפך דהרי הט"ז בעצמו כתב לעיל מיני' דאין לפסוק כהרמב"ן ואודות הכיפה שאין שם אלא כיפה אחת יכולין לטעון גוד או אגוד על הכיפה ובדבר בית העצים אשר אחורי בית האבן והוא גדול באורך וברוחב ויש שם כדי חלוקה בדיורים שבו וא' מהשותפים רוצה להכניס בחלקו אחר שיחלקו אחד מחתניו בדיורים אלו והשני מוחה בידו ורצו לומר שיכול זה לומר קים לי כהרמב"ם נגד דעת רמ"א ושאר פוסקים שאין שותף יכול למלאות ביתו אכסנאי ודיורים בחצר השותפים וגם זה אינו דלא מיבעיא לפי טענת התובע שאמר שרוצה שיהיה חתנו סמוך על שולחנו בוודאי הרשות בידו כמבואר בש"ע סי' קנ"ד והוא מדברי הרב המגיד ויש מי שרוצה להתעקש דדווקא היכא שצריך לזה הסמוך על שולחנו בלאו הכי אבל אם לוקחו לסמוך על שולחנו מחמת זה לבד כדי שמחמת זה יוכל לדור אצלו בזה אינו יכול ללקחו לדור אצלו הנה מלבד שהדבר רחוק דמנא לי' לחלק בכך ולעשות פלוגתא בין הפוסקים שהרי לדעת שאר הפוסקים אף בעניני סמוך על שולחנו יכול למלאות אכסנאי ואיך ניקום ונימא דלדעת הרמב"ם אפילו סמוך על שלחנו לא מהכי אם אין נטפל אליו בלאו הכי מיהו באמת המעיין במגיד משנה יראה להדיא דאם הוא מהנטפלין אליו אף כשאינו סמוך על שולחנו או סמוך על שולחנו אע"פ שאין נטפל אליו סגי ועיקר הטעם דכשהוא אחת מהנה הוי כאלו הוא מבני ביתו ממש ומכ"ש בנידון דידן שידוע לכל שחתנו של תובע זה הוא נטפל אליו לחשבנותיו מחמת שהוא שותף עמו במשא ומתן אמנם כראה דבנידן זה אף אם לא היה רוצה לסמכו על שולחנו ולא היה מהנטפלין אליו יכול לקחתו לדור שמה אפילו לדעת הרמב"ם דכיון דהבנינים הנ"ל דרך הכניסה ויציאה שלהם הוא לרחוב ואין צריך לעבור דרך הבית הגדול של השותפין אם כן ליכא היזק ראיה כלל ואף דהוא צריך לילך להסיק בתנור בית החורף מ"מ הרי גדול כבוד הבית ויכול לבנות מחיצה המפסקת בין בית דירה הנ"ל לבית השותפין ולא יהי' לו שום עסק ככל בבית הגדול של השותפים וגם הבית הגדול לא יהי' נפחת ונגרע מערכו בשביל זה ועדיין שמו עליו ואודות שהאחד רוצה לכוף את חבירו לבנות כרצונו ולהרבות בהוצאות מה שאינו מההכרח זה פשוט שאין יכול לכופו כמבואר בש"ע להדיא ע"ש כל זה נראה לענ"ד דברים פשוטים ולא הי' צריך להאריך בראיות אמנם אחרי רואי שהתלמידים מהנזים בדבר כמו שכתבתי למעלה לכן בארתי קצת הראיות ודעת לנבון נקל: תשובה יז

נידון שוחט שהשבועוהו שלא לשחוט בלתי עומד ע"ג מומחה בשביל חשד ואחר זמן מה בסיבת מחלוקת בקהלה עמדו מקצת אנשים מכפיאת השוחט על פי השר לשחוט בינו לבין עצמו כדי להקניט חביריהם

ראיתי לבאר תחלה דין העובר על שבועתו מחמת אונס כזה והנה ביורה דיעה סי' רל"ב סעיף י"ב נדרי אונסין כיצד וכו' וכתב בהג"ה ואם אירע לו אונס והיה אפשר לסלקו על ידי ממון מקרי אונס וכן אם צוה עליו השר שלא לקיים שבועתו ונדרו אפי' הכי לא הוי רק אונס ממון מקרי אונס מכל מקום אם בקל יכולין להשתדל לא מקרי אונס עכ"ל רמ"א והוא מתשובת הרשב"א הביאו הריב"ש סי' ת"ס ומה שנרשם ריב"ש סי' קפ"ז חפשתי ולא מצאתי אמנם הטורי זהב שם והש"ך בס"ק ק"ג הקשו בשם הב"ח האיך מותר לו לעבור על השבועה בשביל אונס ממון ושניהם לדבר אחד נתכוונו דהא דיכול לעבור משום