תשובות הרא"ם חלק א מז

הקושיא מעצא בכותל ושולחני וע"כ לא ס"ל חילוק המרדכי בשם מור"ם וא"כ יש לסמוך על המנחת יעקב לדעת הפוסקים, אלו וא"כ יש צדדים טובא להקל. וגם ספיקי טובא דלמא קי"ל כבעל העיטור ואת"ל כדעת הרא"ש והטור דלמא י"ל הוי זיעה כדעת הפנ"י ממהרטי"ץ וא"ת דלא הוי זיעה דלמא האי דינא דכ"ע אמרי כל חמירא כ"ע מודה דליכא למיחש להערמה כדעת הגאון מהרא"י הנ"ל בתשובות פ"י וא"ת דלא מהני דלמא ביטול והפקר מהני ואת"ל דלא מהני דלמא הפקר בעדים מהני והשותפין לא קני כדעת הג"ה בשם מור"ם ואת"ל דלא מהני דלמא קיי"ל כאינך פוסקים דשותפין קני מן ההפקר ושריא כדעת המ"י ועוד הרבה צדדים וא"כ אפילו בדאורייתא הי' מקום להתירו מכ"ש בדרבנן דקילא והר"נ מדמי לה לחלת ח"ל דלית לי' עיקר בדאורייתא ובפרט בהפסד מרובה ומכ"ש אם רוצה לבטלו חד בתרי דוודאי שריא בהנאה ואם אמנם מה שמשמע באבן עוזר וכן בתשובת פ"י הנ"ל דאי דמיא לחלת ח"ל מותר לערבו אף לכתחלה לא נהירא לי דאף דלענין תערובות דמיא לחלת ח"ל מ"מ לענין לערבו לכתחלה אין לדמותו דא"כ אזלי לי' קנסא דר"ש ואתי לשהויי מ"מ הכא דלענ"ד בלא"ה שריא יש לעשות לחומרא בעלמא לערבו ולבטלו הואיל ונפיק מפומא דהגאון בעל פ"י כל זה נלע"ד ברור והיותר באשר אני חוץ לביתי ואין כלי תשמושי בידי. וגם שמעתא צילותא בעי ואני טרוד בענינים אחרים וגם אין המקום גורם להתבודד ולעיין כראוי ע"כ קצרתי ואלקי המערכה יצילני משגיאות שלא אכשל בדבר הלכה הכ"ד כותב וחותם תק"מ לפ"ק בראד. הק' אלכסנדר סענדיר מרגליות מבראד אב"ד דק"ק סאטניב ואגפיה

אחר כתבי התשובה הנ"ל מסרתי להגאון המפורסים אב"ד דק"ק בראד שיעיין בו מקודם נסיעתי כד הוינא קאי אחד כרע' והוא מסר לידי תשובתו. ולא הי' פנאי אף לקרות דרך העברה בעלמא ובבואו לביתי צויתי להעתיקו וראיתי דרך אקראי את והב בסופה שלדינא הסכים להקל. אמנם בראש אמיר השיג שנים או שלשה גרגרים אבל המעיין ומדקדק היטיב יראה שדברי כנים והשגותיו אינם נכונים תחלה עה שהשיב בדברי הפר"ח מלבד שאין לשון הפר"ח סובל פרושו שכתב שהוכיח כן מקושטא דמלתא חוץ מזה אי ס"ד דכוונת הפר"ח הוא מדקא חזינא קרבא סתמא קאמר מסתמא איירי אף בביטל א"כ מה צורך הי' להוכחתו הו"ל להפר"ח לחלוק בזרוע על בעל העיטור וא"צ לאריכות דברים בזה רק לומר כיון דרבא סתמא קאמר מסתמא איירי אף בביטל אלא וודאי דאין זה הכרח לדעת בעל העיטור וביותר מת שכתב תחלה ין וז"ל דהא אינהו קאי וכו' אבל זה שעבר במזיד מהיכי תיתי נימא וכו' ועיין עוד מה שהאריך בזה ואין לדברים אלו שום הבנה ולא אוכל לירד לסוף דעתו חדא מנ"ל דרבא דקאמר שלא בזמנו בין בעינו בין שלא במינו מיירי בעבריין שלא ביטל ולא בדק דלמא מיירי כפשטא שמצא אצלו חמץ אחר פסח וקודם פסח בדק וביטל כדין רק שלא בדק יפה או ששכח לבדוק במקום אחד וגם המשנה מיירי בכה"ג ועיקר הקנס הוא בלא בדק ולא ביטל בעבריין. וגם כבר כתבתי דבעבריין לא שייך ביטול. וגם מה שכתב אבל אם לא בדק י"ל דביטל לא ידעתי כוונתו דהרי רבא הוכרח לומר דר"ש קנסא קניס משום דהוי קשיא לי' מתניתן דלא כמאן וכיון דאיכא לאוקמי מתניתן בלא ביטל לק"מ ומנ"ל דקניס אף בביטל ואף דמתניתין סתמא קתני אדרבה כיון דסתמא קאמר מסתמא מיירי בלא ביטל דבזמן המשנה הי' דרכן לבדוק ולא לבטל ואי הוה מיירי אף בביטל הוה לי' לאשמועינן רבותא. תו כתב בכל חמץ שעבר וכו' נימא שמא ביטלו ועי"ש לא ידעתי מאי קשיא לי' דלמא באמת כן הוא וכל דוכתא דאסרינן מיירי באומר בעצמו שלא ביטלו ועי"ש דיש לדחות ואין כאן מקומם. תו כתב בענין אין ספק מוליא מידי וודאי כמו בחבר שמת והניח מגורה ואנכי לא ידעתי מה ענין שמיטה אצל הר סיני דבכל דוכתא דאמרינן אין ספק מוציא מידי וודאי היינו במקום דלא חשדינן לבעל הבית דעביד איסורא כמו בחבר דלפי מה דס"ד דליכא חזקת (איסור) חבר וודאי לא עביד אסירא בזה שלא תיקן עדיין ואדרבה אי סמכינן על חזקה זו שאין חבר מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן מכ"ש דסמכינן דאין ישראל חשוד אאסור דאורייתא כל זמן דלא ידעינן בוודאי שהוא חשוד והדבר פשוט אף בלא חזקת חבר אם ראינו אחד אוכל פירותיו עפ"י עד אחר לא חיישינן אתרומה כל זמן שלא נחשד ע"ז מלבד דמאי שחשודין עליהן הא לאו הכי הי' מותר לאכול אע"ג דהי' וודאי טבל. וכן בקונמות ושחיטה אדם נאמן הואיל בידו לתקן אע"ג דאתחזק איסורא ומכש"כ אם ראינו אוכל אותו ועיין בהג"א ריש חונין ובפני יהושיע ריש גיטין וברמב"ן חידושי יבמות ריש האשה רבה וכל זה פשוט לבר בי רב דחד יומא תו כתב אבל לתירוץ הב' של התוס' וכו' לא ידעתי כוונתו די"ל דבעל העיטור ס"ל כתירץ הראשון. וכן דעת הרשב"א בחידושין. ועוד אני כתבתי לסתור הוכחת הבעל פני יהושיע. והנה אדרבא הפני יהושיע כתב דבעל העיטור הוציאו הסברא לתירץ השני יעו"ש. ותו כתב אף לס"ד דרב אחא אינו יורד לסוף דעתו בזה ואיך שיתפרשו דבריו לא ראיתי בהם השנה על דברי מה שפלפל בעירובין הלשון מגומגם ועיין בח"י סי' תמ"ח והנה