תשובות הרא"ם חלק א כו

צריך עיון לפענ"ד שהעתיק גירסת ולשון רש"י דביישו ישן ומת פטור ע"י ברמב"ם וצריך ליתן טעם דביוצא ליהרג חייב מקושיות הגמ' והרמב"ם על כרחך גרס כר"ח שהביאו התוס' בד"ה והא אמר רב ששת דגרס בישן ביישו חייב וודאי להביא יוצא ליהרג וע"ש בתוס' ועיין ברמב"ם פ"ג מהל' ב' ודו"ק. וא"כ אין להביא ראיה ממקלל לבושת ולפירש זה י"ל דאליבא דאמת אין רבותא בלאחר מיתה כיון דעיקר החיוב משום כבוד תורה ות"ח וגדולים צדיקים במיתתן וכבר הביא הרי"ף והרא"ם דהמספר אחר מיטתן של ת"ח נופל בגיהנם דמוכח מיני' או דהמתים יודעים בצערא או דצורבא מרבנן קב"ה תדע ביקרי' ובאמת במהרי"ו ס"ס כ"ח וברש"ל בבא קמא פרק ח' סי' מ"ב וסי' נ' משמע דיותר יש להחמיר בכבוד המתים אפי' אינם ת"ח ועיין בס' א"ח סי' תר"ז שנתן טעם דאליבא דאמת המתים יודעין. ולכך חמיר טפי המוציא שם רע עליהם ממוצא שם רע על החיים. וממה שכתב בירושלמי הדא אמרת אפי' מבזה זקן לאחר מיתה וכן לשון הרמב"ם אינו מוכרת כל כך דהוא רבותא אליבא דאמת די"ל אף דסק"ד דלא ידעו קא משמע לן דידעי או דקב"ה תבע ביקרי' ואליבא דאמת אחר שהביא הרי"ף והרא"ש הא דמספר אחר מיתתן נופל בגיהנם ממילא תו ליכא רבותא עוד כראה לענ"ד בביטול החרם דביטול החרם אחר שנחקור תחלה החילוק בין מנודה לעירו או מנודה לעיר אחרת. והנה הד"מ פירש תחלה בדעת הרא"ש דאף מנודה לעירו אין מנודה לעיר גדולה ממנה והב"ח השיג עליו דאם כן אין חילוק בין עירו לעיר אחרת ואין זו קושיא כל כך דלעירו גופא יש נפקא מיני' וכן דעת הריטב"א לדעת הראב"ד וכן צריך לומר לדעת הקונטרסים דוק ותשכח אמנם יותר קשיא דאיך אפשר לומר בדעת הראב"ד דאף מנודה לעירו אינו מנודה לגדולה ממנה דאם כן איך כתב הראב"ד דמנודה אינו חייב בדיני נידוי כי אם באפקרותא או לא ציית דינא אבל מנודה לתלמוד או לעיר אחרת בשביל כבודם לא דאין אבילות לחצאין דמאי איריא נידוי עיר אחרת הא אפילו נידוי עירו הוי ממש אבילות לחצאין כמו עיר אחרת ונראה דזה היה דעת הב"י בש"ע שהביא כבר דין הראב"ד באבילות לחצאין וממילא מוכח דנידו עירו הוי אף לגדולה הימנו וראיתי שהב"ח כתב על הב"י דהבין דברי הרא"ש דהא דלמילי דשמיא מנודה לכל העולם היינו דווקא במנודה לעירו וכתב עליו ושאר לי' מארי' ובחנם חשד לרבינו דאיך אפשר שיסבור כן דהרי אפילו נידוהו קטן שבישראל הוא מנודה לכל העולם. אמנם בלאו הכי הרי בפירוש כתב הב"י דבמילי דשמיא אפילו מנודה לעיר אחת מנודה וכל העולם זולת דהב"י ס"ל דבנידוי לכבודם אף מנודה לעירו אינו מנודה לגדולה ממנה וכמ"ש בשם הריטב"א אמנם לדינא פסק בש"ע כהטור מטעם שכתב בשם הקונטרסים לפי שזלזל בכבודם והוא כפוף להם בדין הוא שינדו אותו ולכך חמיר נידוים דהוי לכ"ע עכ"ל כי הלשון צריך ביאור דארכבי' אתרי ריכשא מתחילה כתב הטעם לפי שזלזל בכבודם והוא כפוף להם ולפירוש זה נראה דאפילו נידוהו עיר אחרת לכבוד עירו כגון שבני עירו אינם יכולים לנדותו משום אלמות הוא ג"כ מנודה לכל העולם וכו' שכתבו בדין הוא שינדו אותו דנראה דהוי כמו מילי דשמיא וא"כ אף קטן יכול לנדותו וכן אם אנשי עירו נידוהו לכבוד חכם אחר אינו מנודה לכל העולם שהרי לא זלזול בכבוד מי שהוא כפוף להם וא"כ הלשון שסיים ולכך חמיר נידוים הוא מגומגם קצת דמשמע דווקא אם הם עצמם נידוהו אבל אחרים שנידוהו אינו מנודה ככל העולם ועוד דגם לשון הגמ' מנודה לעירו אינו מדוקדק וצריך לפרש לעירו בשביל כבוד עירו ואן הלשון משמע כן וכן נראה מלשון הריב"ש ומלבד זה דברי הקונטרסים תמוהים לפמ"ש הב"י דבריו למעלה דגם בנידוי עיר אחרת מנודה לגדולה הימנה רק לעירו אינו מנודה דא"כ אין צורך ליתן טעם במנודה לעירו דמנודה לכל העולם ואולי כתב טעם זה לדעת הראב"ד שכתב המבזה החכם ינדוהו ב"ד ואז הוי מנודה לעירו משמעות לשונו שכשינודהו ב"ד שבעירו הוי מנודה לעירו משמע דהעיקר תלוי אם אנשי עירו נידוהו או אנשי עיר אחרת וגם למדנו מלשונו דגם בנידו ב"ד לכבוד ב"ד חכם יש חילוק בין ב"ד שבעירו לב"ד שבעיר אחרת וטעמו כראה לי כשנידוהו ב"ד שבעירו יהי' בשביל איזה חכם כיון שהוא כפוף והמחום רבים עליהם אנשי עירו יש כח בידם לנדותו לכל העולם שהם ב"ד שלו ומנודה לכל העולם כדין נידוי ב"ד אבל כל שהנידוי מב"ד של עיר אחרת כל שהנידוי אינו ענין לב"ד כגון לדבר עבירה או דמסרב ולא ציית לדינא ועל פי הדין מחויב לדון שם באותו הב"ד אם הוא מסרב ולא ציית לדינא או מפקר כנגדם באותו ענין הוא מנודה לכל העולם אבל אם בשביל איזה כבוד כיון שהוא אינו כפוף להם ואינם ב"ד שלו ממילא הוי כחכם או תלמיד שנידה שאינו מנודה לגדול ממנו ולא מיקרי נידוי ב"ד שהרי לא יקבלם על עצמו לב"ד ואינו כפוף להם ולכך כתב הריב"ש שפיר כל שנידוהו ב"ד שבעירו מקרי נידוי עירו משמע ב"ד שבעיר אחרת לא עיקרי נידוי ב"ד וכן בדין ובפרט בזמן הזה וודאי לא מקרי ב"ד שבעיר אחרת נגד איש מקהלה אחרת רק כנגד אנשי עירם שקבלום והמחום עליהם וזה פשוט דאטו עיר קטנה ואנשים בה מעט יקבלו הטובים שבהם לב"ד שיהיו נקראים ב"ד נגד אחרת מקהלה גדולה בנידון שאינו