תשובות הרא"ם חלק א יט

והנה מצאנו ענין זה וזה גורם בעיסה שנתחמצה בשאור של חולין ותרומה ופת שנאפה בעצי ערלה וביצת טריפה וולד טריפה ושדה שנזדבלה ופרה שנתפטמה בכרשיני ע"ז ואגוז של ערלה שנטעה וטמא שנולד מן הטהור ועוברו מן הטמא כאשר אבאר לקמן והדומה להן וכשנבחין באלו הענינים הנה בעיסה שנתחמצה מצד עצמה אין בה שום איסור ומצד התערובת ג"כ אין לאוסרה דבטל ברובו זולת מחמת שהאיסור גרם לו לתקן העיסה שנתחמצה ע"י איסור לכך ס"ל כיון שהאיסור לבד לא היה יכול לגרום לו תיקון זולת בצירוף ההיתר לכך אין כח בגורם האיסור לאסור העיסה המותרת מצד עצמה וכן הסביר הר"ן בע"ז פרק השוכר את הפועל גבי קיתון של יין נסך שנפל לבור וכן ביצת טריפה וולד טריפה שאין שום רעותא לא בביצה ולא בולד מצד עצמם שהרי הביצה והולד מצד עצמם אין בהם שום רעותא בכל הביצים והולדות כשרים זולת שבאו לעולם ע"י גורם איסור וכן השדה והפרה והאילן ולקמן אבאר גם בטמא שנולד מן הטהור דהוי נמי דכוותי' אבל בפרדה שנולדה משיר וחמור שהוא בריה בפני עצמו ואנו דנין עלי' מאיזה מין יקרא שמה אם מין סוס אם מין חמור או הוא ממין שניהם ולכך לא שייך כלל זוז"ג דמה בכך ששניהם גרמו אכתי צריכין אנו לידע מאיזה מין הוא. ולכך אין הדבר תלוי רק אם אין חוששין לזרע האב הוא מתייחס במינו אחר אמו ועיין בפ"י בקידושין סוף פרק האומר אהא דילפינן וולד שפחה כמוה מעם הדומה לחמור... ואם חוששין לזרע האב הוא ממין שניהם לחומרא ובענין הטמא שנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא דבבכורות תלו פלוגתייהו דר"א ור"י בזוז"ג היינו לפי המסקנא דמיירי בקלוט שיש לו מקצת סימנין דומה לאמו דמצד עצמו הוא כשר גמור אפילו לר"ש רק שנולד מקלוט שלא היה לו מקצת סימנין דומה לאמו ואסור אב אליבא דר' שמעון לכך שפיר תלוי בזוז"ג דאין כח בגורם האוסר לאסור המותר מצד עצמו וגם לא דעי לשני מינין דהרי גם מין אביו הוא טהור לגמרי רק דר' שמעון אוסר מגזירת הכתוב מריבוי דגמל כל שאין לו מקצת סימנין דומה לאמו ולכך תלוי שפיר רק בזוז"ג ובאמת לפי הס"ד שם בגמרא דמיירי בטמא גמור הבא על הטהור איכא למימר דלא תלוי כלל בזוז"ג רק בחוששין לזרע האב ולכך לא מדמי דר"א ור"י אהדדי רק לפי המסקנא. אבל בן פקועה הבא על בהמה דעלמא הנה הוולד מצד עצמה ככל בהמות דעלמא הטעונין שחיטה ובוודאי אין כח בגורם אביו לפוטרו משחיטה דכמו שאנו אומרין שאין כח בגורם איסור לאסור ההיתר כ"ש שאין כח הגורם ההיתר להתיר האיסור מחמת שיש לו גורם ההיתר וכ"ש דליכא למימר להיפך שיהיה ניתר בשחיטה כיון דעכ"פ מצד אב אין לו סימנין לשוחטו או מטעם שהיה. אבל בבן פקועה הבא על בת פקועה ויש באבר אחד איסור יוצא ובדידי' ליכא איסור יוצא או אפילו יש בו איסור יוצא רק דאמרינן מבלבל זרעיה א"כ כיון דהולד מצד שניהם הוא בן פקועה ואין צריך שחיטה כלל מצד הולד עצמה שהרי כל סימנים שחוטין זולת שיש בו גורם מאבר אחד שלא נשחטו סימנין ואין שחיטה מועלת לאותו אבר שאין לו סימנין לשוחטו שכבר נשחטו סימנין ואותו אבר הוא בכלל הגורמים שלו לכך שפיר י"ל דאין כח בגורם זה לאוסרו לשיטת הר"ן ולא דמי למה שכתבתי למעלה בבן פקועה הבא על הבהמה דעלמא דאנו אומרים דמצד עצמה הוא כבהמה דעלמא וטעון שחיטה מצד עצמה והכא אמרינן דמצד עצמה הוא כבן פקועה ואין טעון שחיטה ומותרת דוודאי לא דמי אהדדי דהתם אנו דנין תחלה אם טעון שחיטה כלל אם לאו ואנו דנין על השחוטה עצמה וודאי שייך לומר דבלא הדין שאנו דנין אותה על הגורמין הרי היא בהמה הטעונה שחוטה. אבל כאן אין אנו צריכין לדון אם טעונה שחיטה אם לאו דהרי מצד שניהם אינה טעונה שחיטה רק שאנו דנין אם נאסרה מצד האבר האסור שיגרום לה איסור לכך שפיר י"ל שאין בו כח לאוסרה ודו"ק

(ו) אמנם בחי' הבא על הצבי' או להיפך לענין אויב או כיסוי ומתנות הוי ממש דומיא דפרדות שאנו דנין מאיזה מין מתייחס ברי' זו ובסנהדרין בולד הנרבעת דהוי זוז"ג כמ"ש לעיל ודברי זקיני מוההר"א שם צריך עיון במה שתמה על דברי התוס' דלפענ"ד דבריהם פשוטים שרצו להוכיח בחד איסורא וחד היתרא בוודאי חוששין דהרי ר' אליעזר מסופק אם חוששין לזרע האב ואפילו הכי מתיר בנרבעו ולבסוף עיברו וא"כ אמאי מתיר דלמא אין חוששין וליכא רק חד גורם איסור אלא על כרחך בחד איסורא וחד היתרא וודאי חוששין. ולכך הוי זוז"ג

(ז) ובענין הטלת מום בקדשים בזמן הזה זה כמה שנים שהארכתי בזה דהנה דלישנא בגיטין פרק השולח גבי מוכר עבדו לנכרים. ובמועד קטן גבי מכוין מלאכתו במועד קאמר בהדיא דלכך קנסוהו מפני שהוא דאורייתא ודוחק לומר דס"ל דמתניתן דקנסו לצורם אוזן בכור מיירי בזמן שביה"מ קיים או אליבא דר' מאיר כאשר אבאר לקמן ועוד דאם כן הוי לי' למבעי בצורם אוזן בכור גופי' בזמה"ק אליבא דרבנן ועוד דדוחק לומר דכל המשניות דלדעת אסור הוא מיירי בזמן שביה"מ קיים ואדרבה ממשנה דזקן ושערו מדולדל מוכח דמיירי בזמן הזה דאי לאו הכי הרי עבר אבל תאחר. ועוד היאך אמרו דאין לו