תשובות הרא"ם חלק א יז
Teshuvos haRam part 1 17 · תשובות הרא"ם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ומשמע כדעת התשובה שהביא רבינו הטור בשם הרא"ש ולפענ"ד כי מדברי הרא"ש אין הכרח כל כך דהרי סיים וגם האומרים לכך נתכוונו ודברי רבינו שהביא שם בתשובה הנ"ל יתבאר לקמן אמנם מה שכ' הד"מ דמדברי מהרא"י משמע דבכוונו להתיר לחוד אסור ולפענ"ד דבריו תמוהין ולא מצאתי שום משמעות וגדולה מזו יש לתמוה על הטורי זהב שכתב בסק"ד דכוונת מהרא"י אף אם ישראל מכחיש העכו"ם ואומר שלא צוהו אפילו הכי אסור מאחר שהגוי מסיח לפי תומו שכיון להתיר ובאמת דבריו נכונים לפי דעת הש"ע דבכיון להתיר לחוד אסור אבל תמיהני מאוד שמדברי מהרא"י משמע להיפך שכתב אם ספק בעיניו אם הגוי אומר אמת שציוהו ישראל אם לאו הבכור מותר מספק ולדעת הטורי זהב אדרבה עדיין אסור כיון שהגוי יודע שהוא מותר ע"י כך ומסיח לפי תומו שכיון להתיר כמ"ש הטורי זהב ועוד לדעת הט"ז לאיזה צורך כתב מהרא"י דאין לחלק בין צוהו הבעלים ובין אחר צוהו ת"ל דבלאו הכי אסור כגון שכיון להתיר אף אם לא צוהו שום ישראל ועוד קשיא לי' טובא בעובדא דא"ז שהביא הש"ך דמשמע דס"ל כדעת המרדכי דכיון להתירו ולא צוהו ישראל מותר ומ"ש בהג"ה הטעם משום דוודאי לא כיון העכו"ם להתיר דנוח לו לגדלו צריך לעיון טובא חדא דהרי באמת עשהו הרועה והסירוס לא נעשה ממילא וא"כ אנו רואין שעשה העכו"ם וא"ל דלא ידע שיהא ניתר על ידי כך דהרי בא"ז משמע שהעכו"ם הי' יודע שניתר על ידי כך ודוחק לומר שכוונתו היה שיגדלו מסורס דבא"ז משמע שכיון להתירו ועוד דלסברא זו אין ראי' ממתניתן דבכורות ואיך כתב וכן פשוט במתניתן דבכורות ויותר נראה דר"י שבמרדכי והא"ז אזלי לשיטתייהו דכתב הג"א בשם א"ז בפרק השוכר את הפועלים מבעיא דחסימה דאפשטי' לחומרא ואפילו הכי אם העכו"ם עשה מעצמו לטובת ישראל מותר והני תרי חסידי התם אחמורי אנפשייהו וכן נראה שם דעת התוס' אמנם ברא"ש מבואר שם בהדיא דאפילו עשה העכו"ם מעצמו לצורך ישראל אסור אמנם נראה לפענ"ד ברור דעיקר הטעם שמא יאמר לעכו"ם לעשותו כמו בנכרי שהביא דורון. והנה לולי דמסתפינא אמינא לכאורה דישראל שצרם אוזן בכור אף בכיון להתיר מותר לפי מה שהוכחתי דעל כרחך כיון דבצורם אוזן בכור לא קנסו בנו אחריו על כן גם לאחרים מותר והא דבאמת אסר לאחרים מחיים צריך לומר משום טיפול או משום גומלין ואי נמי בישראל לא שייך הני טעמא ומדוע יקנסו לכהן בשביל שעשה הישראל איסור ואף אם נימא בכיון סתם להתיר לכהנים אסור לכל הכהנים עכ"פ בכיון להתירו לכהן מיוחד שמכירו אינו אסור רק לכהן זה במבטל איסור ואין להקשות מעכו"ם שכיון להתיר דהתם איכא טעמא דשמא אמר לעכו"ם לעשותו משא"כ בישראל דלא חיישינן לזה ולא ישמע לו כמו שכתבו כל הפוסקים לחלק בין נכרי שהביא דורון למושל בשבת ואפילו אם כיון להתיר למיוחד המכירו היה ראוי להתיר מטעם זה אמנם על כל פנים לכהן אחד לכאורה אין שום טעם לאסור דהרי כבר כתבתי דאפילו בכהן בצורם אוזן לא נאסור לכהן אחר רק שחשודים להטיל מום משום טיפול או גומלין ובישראל לא שייך זה וכן נראה מלשון רש"י וברטנורה שכתבו להדיא בכיון קא מיירי וכן כ' רש"י בגיטין אמנם מסתפינא להקל משום דאמרו בגמ' דאי אשמעינן נכרי הוי אמינא דלא אתי למיסרך ואי אשמעינן קטן הוי אמינא דלא אתי לאחלופי בגדול ולפירש זה בגדול ישראל דאיכא תרתי טעמא יש לאסור אמנם בעכו"ם שהטיל מום בבכור שבבית ישראל וסבור היה להתירו בשביל ישראל לפענ"ד אין שום טעם לאסור דאי בשביל שמא יאמר לעכו"ם לעשותו דמה איכפת לישראל בכך ולא מיבעיא לשיטות הרא"ש בשיטת בשם ר"ת גבי נכרי שהביא דורון וכן דעת בעל המאור והראב"ד שאפילו בנכרי שעשה מלאכה דאורייתא מותר לישראל אחר וכן בנכרי שהדליק נר מותר לישראל דוודאי הכא ראוי להתיר אלא אפילו לרעת הפוסקים דבמלאכה דאורייתא אסור לכל ישראל מ"מ כבר הוכחתי למעלה דלא אסרו לאחרים אף בכהן הצורם א"כ ק"ו בנכרי הצורם ומעשה דקסדור מיירי בבכור בבית כהן או שלא היה יודע הבעלים ונתכוין להתיר לשם מי שהוא ולכך חיישינן שמא יאמר הכהן לעכו"ם וא"כ חיישינן לטיפול וגומלין ולכך אסור לכל הכהנים משא"כ אם הגוי נתכוין להתירו לישראל ועכ"פ יש לסמוך ולעשות סניף הפוסקים המתירים לגמרי בנתכוין להתיר ומה שנמצא במקצת פוסקים נתכוין להתירו לישראל אין זה דקדוק דלאו דווקא נהטי' ישראל רק דקרי' לי' ישראל משום דנגד הנכרי קרי לי' ישראל ועובדא דמהרא"י העיקר שרצה לאסור מחמת ציוי ישראל ולא מחמת כוונת העכו"ם להתיר ועכ"פ די לאסור לאותו ישראל באכילה ואפילו דבזה הי' ראוי להתיר דלגומלין לא חיישינן רק דיש להחמיר לחומרא בעלמא אבל לא גרע מעבר ושחטו דדי דאסרינן לו באכילה ולאחרים מותר ולא שייך כאן לומר דבקדשים החמירו כמ"ש הרא"ש בשם הראב"ד בבב"מ גבי בעיא דחסימה דס"ל דאפשטא לקולא ואפילו הכי בבכור אסור בצוהו ישראל משום דבקדשים החמירו דלא דמי לזה דכאן אין שום טעם לאסור דלא גרע מכהן הצורם אוזן דכתבתי דלא אסרו לאחרים ודוק ודוחק לומר דגזרו בנכרי העושה בשביל ישראל דמחלף בנכרי העושה בשביל כהן אחרי שלא מצינו גזירה בש"ס וראשונים