תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) צח

מטמאין כאלו ח"ו יש בספרי קדש חסרון יותר מבספרי מינם ועל זה השיב רבי יהושיע קבלוני עליכ' צדוקים שאיך אתם אומרי' כי עצמות המת מטמאין ואלו עצמות חמור אין מטמאין וא"כ על כרחך אתה צריך לומר לא בשביל שיש חסרון במת הוא מטמא רק בשביל שהמתי' והחיים אין להם חבור יחד והחיי' נבדלי' מן המתים ולכך כאשר הוא מתחבר לדבר שהוא רחוק ובדל ממנו יש כן הרחקה ממנו וזהו הטומאה ומטומאה שלא יעשה עצמות אדם תרוודין ר"ל כי הטומאה הזאת היא מפני שהמת נבדל מן החיים ולפעמים כאשר אחד נבדל מאחד ואין מתחבר לו הוא נחשב עלוי שאל"כ יעשה עצמות המת כפות ולכך אל יהיה לו חבור אל דבר שהוא נבדל ממנו אבל החמור מטמא ג"כ כאשר הוא מת ודבר זה הוא מצד פחיתות שלו שהוא בשר נבילה אבל עצמות החמור שהוא עצם ואין בו בשר נבילה אינו מטמא ובזה תראה כי עצמות המת מטמאין ואין זה בשביל פחיתות רק מפני כי המתים נבדלים מן החיים וכל אחד מתקרב אל דבר המרוחק ממנו שיש בזה טומאה ולפיכך אמר כי זה הטעם ג"כ מה שספרי הקדש מטמאין אין זה מפני פחיתות ח"ו רק בשביל כי האדם מובדל מן ספרי קדש שיש בספרי קדש החכמה האלקית והאדם מובדל ומפורש מזה לכך כאשר מתקרב ונגע בספרי קדש יש בהם טומאה כאשר אמרנו כי כאשר יש שני דברים אשר אינם במחיצה אחת והם רחוקים זה מזה כאשר קרב לדבר כמו זה יש כאן טומאה שמקבל הרחקת כי הטומאה הוא הרחוק בעצמו כמו שאמרנו ולכך גזרו טומאה על ספרי קודש שהגיע בהם מקבל טומאה ורחוק מפני שהאדם מרוחק מהם ולפיכך אמרו במסכת ברכות האוחז ס"ת ערום נקבר ערום ומקשה ערום ס"ד אלא ערום בלא אותה מצוה וקשה אם עשה חטא מה