תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) סא

אע"פ ששאלוהו לבסוף לאחר זמן באותו עניין א"ה נאמן וכן משמע בהדיא מדברי הרא"ש והרי"ף שכתבו על ההוא דאיו חבירינו וז"ל שמעינן מהא דהיכא דמתחיל הגוי ומסיח לפי תומו אע"ג דהדרינן ומגלינן למלתא מניה שפיר לא נפק מתורת מל"ת אלא נאמן ומשיאן על פיו משמע דאע"ג ששאלוהו אח"כ מהימן בין לאלתר בין לאחר זמן ותדע דאל"כ היה לו לרי"ף ז"ל ולרא"ש ז"ל לחלק בהדיא דחילוק גדול היא זה ומאן יאמר לך חלק זה ועוד מאי בא לאשמועינן הרי"ף והרא"ש במה דכתבו ושמעינן מניה דהיכא דהתחיל וכו' דהיינו גופו כמעשה דאיו חבירינו ממש הכי הוי אלא שבאו לאשמועינן דשמעינן מניה דהיכא דהתחיל פעם אחת להגיד במל"ת אעפ"י ששאלוהו לאחר זמן יום או יומים על אותו עניין לגלות מניה שפיר לא נפק מיתרת מל"ת והשתא חדשו לנו בזה דממעשה דאיו חבירינו לא נפקא לן דהתם שאלוהו תכף לאחר זמן שהגיד במל"ת דכן משמע שם לישנא דגמרא דקאמר כיון דחזיתנהו בכיה אמרו לה איה חבירינו וכו' וקמ"ל הרי"ף והרא"ש דלאו דוקא דה"ה לאחר זמן אלא שמעשה שהיה כך היה ואין סברה כלל לחלק בין ששאלוהו תכף או לאחר זמן כיון דבתרווייהו השאיל' קדמה להן מה לי ששאלוהו השתא או לאחר שעה או שתים כיון דעל עניין אחד שאלוהו ועוד כיון דנתן סימנים כולי האי בודאי קושטא קאמר כמו שבררנו לעיל מהא דאמרו שם מסיח לפי תומו היתה זה מקלו וזה תרמלו וכו' אע"ג דלפי האמת לא קאי הכי כמו שבררנו היינו משום דנראה דלאמת דבריה אמרה כן כמו שהוכחנו למעלה אבל הכא דלא שייך למימר הכי כלל פשיטא דנכרים הדברים דקושטא קאמר וכבר בררנו למעלה דהיכא דנכרים הדברים נאמן דנחשב כמסיח לפי תומו וא"כ באת להתירה על ידי זה מ"מ אל