תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) ס

שחור זה פשיטא ופשיטא שאין עניין כלל להתירה דהא בכל העדו' לא מצינו מי שהעד שהיה לבש סרבול שחור ושסרבל השחור היה שלו ולא נזכר זה בכל העדות ובר מן דין הא דתנן בהדיא שם במשנה אעפ"י שיש סימנים בגופו ובכליו ומשמע בגמרא לחד לישנא דסימנים דאורייתא הא דתנן אע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו גופו דארוך וגוץ וכליו דחיישינן לשאלה ולו אכניס ראש בזה דכבר הורה זקן מורי הגדול מהור"ר ליווא שי"ן נצח' דלא חיישינן לשאלה בלישנא בתרא ומי הקשה אליו וישלם הלא דבריו מתוקים וחמודים כאילו נתנו מסיני אלא מיהא גם ללישנא קמא אין זה סימן דהא מסיק שם ואיבעית אימא כליו בחיורי וסומקא וש"מ דאפילו אי לא חיישינן לשאלה מ"מ סימן מעליא מיהא בעינן וחיור וסומקי לאו סימנים ננהו וא"כ ה"ה שחור דמה לי שחור או לבן או אודם זה לא היה צריך ביאור כלל ולאידך לישנא דמוקי ליה כמ"ד סימנים לאו דאורייתא ולההוא לישנא אפילו סימנים חשובים לא סמכינן כמו שפרשתי למעלה על הסימנים דגופו ומה לי לחזור ולכפול הדברים המעיין ישכיל ויבין סוף סוף לית נגר ובר נגר להתיר אתתא דא על דברי העד הזה ואם באת להתיר' משום שאמר הרוצח אח"כ בשעה שהוציאו להריגה שהיה לבוש כל המלבושי' בשעת הריגה כל מלבוש ומלבוש בפרט ואע"ג ששאלוהו מתחילה על זה מ"מ נקרא מסיח לפי תומו שהרי מתחלה התחיל פעם אחת להגיד במל"ת וכיון שהתחיל פעם אחד להגיד במל"ת כל מה ששאלוהו אחריו והוא משיב יש לו דין מל"ת וכן משמע בהדיא בדברי הנ"י שכתב וז"ל וכתבו המפורשי' וז"ל דכן נמי יש לנו לומר דכי היכי דכל שהתחי' לומר כמל"ת אעפ"י ששאלוהו לבסוף והגיד על פי שאלתם נאמן כן נאמר וכו' ודייק לישנא דקאמר לבסוף ולא קאמר ששאלוהו אח"כ אלא לאשמועינן