תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) נב

כמל"ת. אבל וודאי כשניכר ומוכח שאמת קאמר בודאי נאמן דאין לך מל"ת גדול מזה. ותדע לך שכן הוא דפריך מאי גריעות דפונדקית. אמר רב כהנא פונדקית גויה היתה ומל"ת היתה זה מקלו וזה תרמלו וזה קבר שקברתיו בו. וכן תנא אבא בריה דרב מניומי בר חייא וכו'. קשיא לך מאי קאמר גוי היתה ומל"ת היתה זה מקלי וכו'. כיון דמל"ת היתה מה צריכא תו למימר זה מקלו וכו'. וא"ל שמעשה היה כך היה. דמ"מ לא היה ליה לרב כהנא למימרא רק שהיתה מל"ת ותו לא כיון דלא צריך ליה. דהא בכיא נמי מעשה שהיה כך היה כונו שנפרש לקמן וא"ה לא אמרו רב כהנא. ועוד תמיה לי מאוד דהוה ליה לרב כהנא וכן לאבא בריה דרב מניומי לפרש מה היה אותן הדברים שהסיחה לפי תומו. ולאשמועינן טובא בהן דבאיזה עניין נקרא מל"ת ואין לומר דסבירא להו שהבכיה דקודם לכן נחשב כמל"ת כמו שמפרש תלמודא דא"כ ק"ו בנו של ק"ו שהיה לו לפרש ולאשמועינן בזה חידש גדול מאוד דאף הבכיה נחשבות כמל"ת אעפ"י שאין כאן מל"ת ממש עשאוהו כמל"ת. ודבר זה תמיה גדולה בעיני. ואין לומר נמי דהן הן הדברים שהסיחה לפי תומו זה מקלו וכו' קודם ששאלוהו. דא"כ מה שאלו אח"כ איה חבירינו. כיון שהוציאה מקלו ותרמילו והראו להם קברו. ועוד דהא פריך אח"כ עלה והא איו חבירינו קאמרו לה. ומשני כיון דחזיתנהו בכיה אמרו לה איה וכו'. והשתא מאי קושיא כיון שהסיחה לפי תומו קודם שאילה זה מקלו וכו' והבכיה למה לי אלא ודאי ע"כ אחר ששאלוהו איה חבירי' אמרה מת וקברתיו זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו וכן משמע פשוטה דסוגיה גם הלשון דקאמרה זה מקלו וכו'. דאין זה התחלת הדברים אלא וודאי הכי הווי ששאלוהו מתחילה איו חבירינו