תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) נ

ועיין בספרו. ואני גם אני אענה חלקי ואביא ראיה. מהא דגרסינן בשלהי האשה בתרא. אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים. וחלה אחד מהם והחביאוהו בפונדיק. ובחזרתם אמרו לפונדיקי' איה חבירנו. אמרה להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו. ולא תהא כהנת כפונדיק' וכו' הוציא להם מקלו ותרמילו וס"ת שהיה בידו. גמרא מאי גריעותא דפונדיקי' אמר רב כהנא פונדקי' נכרית היתה. ומסיחה לפי תומו היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו. וכן תני אבא בריה דרב מניומא בר חייא פונדיקי' נכרית היתה ומסיחה לפי תומו היתה זה מקלו וזה תרמלו וזה קבר שקברתיו בו. והא איה חברינו קאמרי. כיון דחזינתינהו בכיה. אמרו איו חבירנו. אמרה מת וקברתיו ע"כ הסוגיא וקשיא לי מאי בכך סוף סוף לא מסיח לפי תומו היתה. שהרי הם שאלו תחלה ואח"כ אמרו מת וקברתיו. אלא ע"כ כיון דבכיה נכרים הדברים שאמת הוא ואע"ג שהיה מה שאמרה מת וקברתיו ע"י שאלה מ"מ נחשב כמסיח לפי תומו וכן פירשו התוספות בהדיא שלאו מסיח לפי תומו ממש היה: אלא שעשו אותו כמל"ת ואין לומר ולרחוק דדוקא התם דבכיא מתחלה קודם ששאלנהו דנכרים קודם שאילה. עשאהו כמסיח לפי תומו אבל היכא דאין הוכחה קודם שאילה. אע"פי שנכרים הדברים לאחר שאילה שקושטא קאמר לאו מל"ת הוא. וכן משמע מפר"שי התם. דפריך התם והא איה חבירינו קאמרו לה. ומשני כיון דחזינתהו בכיא אמרו לה איה חבירינו. אמרה מה וקברתיו. ופרש"י כיון דחזיתנהו הווי בכיא והיינו מסיח לפי תומו דקודם ששאלוה התחילה לבכות ע"כ ומשמע דלכך נקרא מל"ת שהתחילה לבכות קודם ששאלוה. וכן משמע מתוך דברי הנ"י שכתב ג"כ וז"ל. והיינו מל"ת דקודם ששאלוהו התחילה לבכות ע"כ