תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) מט

שמעתא דא סלקא כהוגן בלי ספקא. ומשמע דידים שמוכיחות במקצת הויין ידים לכ"ע. וכן פסקו כל הפוסקים. ואם כן ה"נ לכל הפחות הוי ידים שמוכיחות קצת ובאת להתיר' על ידי זה. אע"ג דהיה זה על דרך שאלה. ולא לפי תומו מ"מ יש כאן דין מסיח לפי תומו. שהרי יש כאן דברים נכרים דאמת קאמר. שהרי על קימתו ועוביו השיבו. ועל תואר צורתו לא השיבו. ואי בעי לשקורי ליה לשקרו כמי בתואר צורתו לימר שצורתו כאיש העד. או בזולתו מבני אדם. ואי משום דמסתפי שמא ימצא שקרן. א"כ כל שכן דאמת קאמר. דאם לא כן למה לא מסתפי נמי שמא ימצא שקרן במה שאמר שקומתו ועוביו כאיש העד. אלא ודאי קושטא קאמר דקומתו ועביו ושמנו היה כך. ואם כן באת להתירה על ידי זה. ואע"ג דלא האמינו את הגוי אלא במסיח לפי תומו. מכל מקום נראה דלא דווקא מסיח לפי תומו. אלא ה"ה היכא דיש דברים נכרים דקושטא קאמר וזיל בתר טעמא דטעמא מאי האמינו חז"ל כשמס' לפי תומו. משום דקושטא קאמר וכן כתב הר"ן דהא דנאמן גוי במל"ת אינו מדין עדות לגוי. אלא משום דקים לן דקושט' קאמ' כיון דמסי' לפי תומו ועוד נראה לי ראיה מהא דתנן בסוף יבמו' גבי פלוגתא דרבנן ור"ע בעדות אשה. אמר להם לכשתהא כפונדקית נאמנת. ופרש"י והביאו גם כן הר"ן וז"ל. כלומר כשימצא דבר זה אמת שהאמינו הפונדקית. שהרי לא עליה סמכו אלא לפי תומו הסיחה עד כאן. ש"מ בהדיא דלאו תורה עדות נגעה בה. ולא עליה סמכינן אלא כיון דהסיח ל"ת בידוע שקושטא קאמר אם כן ה"ה היכא דנזכר מתוך דבריו דקושטא קאמר. ה"נ דמהימן ואין לך דברים נכרים יותר מזה שכתבתי וכן כתב מהר"ר יעקב ווייל בתשובותיו דהיכא דאיכא דברים נכרים חשוב כמו מסיח לפי תומו. והביא ראיה מאיו חבירינו