תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) מח

לגמרי, ולא מוקי ליה שדבר עמה קודם לכן על עסקי קידושין דהוי ידים שמוכיחות קצת. וא"ה הוויין ידים. ודקא קשה לך הא דקתני הרי את לי לאנתו טעמא דאמר אין. הא לא אמר לא. ואי ס"ד דכשדבר עמה קודם לכן על עסקי קידושין עסקינן. אפילו שתק נמי אין זה קשיה. די"ל דה"ה אם לא אמר דמקדשת. והא דתני הכי רבותא אשמועינן דס"ד אמינא דלמלאכה קאמר ולא לקידושין. קמ"ל דלישנא דקידושין הוא. ומדלא מוקי לה הכי. ש"מ דידים שמוכיחות קצת נמי לא הוה ידים, והוא להיפך כמו שהוכחנו. י"ל לעולם הויין ידים כמו שהוכחנו. והא דלא מוקי ליה הכי. משום דאם כן תקשי לך הא דקתני הרי את לי לאנתו. טעמא דאמר אין. הא לא אמר לא. ואי ס"ד דכשדבור עמה קודם לכן על עסקי קידושין עסקינן. אפילו בלא אמר נמי. ודקאמרת דקמ"ל דלישנא דקידושין הוא. זה אינו דכבר אמרנו דהא לא צריכא דפשיטא דלשני דקידושין הוא. ודקא קשיא לך א"כ למה פריך א"ה מאי קמ"ל. מעיקרא נמי תקשי הא דקתני הרי את לי לאנתו מאי קמ"ל. י"ל דה"א דה"פ מאי קמ"ל א"א בשלמא דלא אמר לי וידים שאין מוכיחות כלל הויין ידים שפיר. דהא דקתני הרי את לי לאנתו. קמ"ל אע"ג דידים שאין מוכיחות כלל הויין ידים א"ה צריך שיאמר הרי את לי לאנתו. וכן מוכח שם הסוגיא בהדיא בלי עיון. דאע"ג דס"ד מעיקרא דלא בעינן לי גבי הרי את מקודשת או מאורסת מ"מ גבי לאנתו בעינן לי. והטעם משום דהתם וודאי אי לאו דאמר לי לא משמע כלל שהוא אשתו. ופשוט הוא ומה לי להאריך בדבר הפשוט בגמרא. דסוף סוף קודם דמוקי ליה תלמודא כשאמר לי ניחא הכל. אבל השתא דמוקמת ליה דאמר לי וידים שאין מוכיחות לא הויין ידיים מאי קמ"ל. וא"כ