תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) לז

ששאלת עליו היה קומתו כך וכך וא"כ הודאה גמורה הוא דליכא למימר דלאו אכולהו מלתא השיבו. רק על מה ששאלו דהיינו על תואר צורת פני הנהרג. אבל מה שדקדק השואל בלשונו לשאול אותו על תואר צורת פני הנהרג. בזה לא דקדק הרוצח להשיב עליו. ולעולם ההוא גברא שנתן בו הרוצח סימנים כך וכך אינו נהרג ומיהא ליכא למשמע מיניה אם נהרג או לאו. זה אינו דא"כ לא השיבו על שאילתו. דהרי הוא שאלו על תואר צורת פני הנהרג והוא השיבו על מי שאינו נהרג וזה אין סברא כלל ודמיא הא מלתא להא דאמרינן בפרק האשה שנתארמלה אני פלוני כהן לוויתי מנה מפלוני וחתימי סהדי מאי אמנה שבשטר קמסהדי או דילמא אכולהי מלתא קא מסהדי. רב הונא ורב חסדא חד אמר מעלין וחד אמר אין מעלין ע"כ. ועד כאן לא פליגי התם אלא בלישנא דידיה אבל בלישנא דסהדי ודאי אכולהי מלתא קא מסהדי. וכן כתבו הרא"ה והרשב"א ז"ל בהדיא והביאו רבנו ניסים בפרק האשה שנתארמלה. ותדע לך שכן הוא האמת. דאל"כ תקשה לך הא דתנן בפרק גט פשוט גבי תרי יוסף בר שמעון בעיר אחת ואם היה משולשין יכתבו כהן. ומאי מועיל כיון שהעדים חותמין אעפ"י שאין מכירין בו שהוא כהן. אלא ודאי התם בלישנא דסהדא קמיירי וכ"ע לא פליגי דאכולהי מלתא קא מסהדי, ואע"ג דבתוספות דפרק האשה הקשו קושיא זו ותרצו בעניין אחר. וז"ל כיון דהוחזקו שתי יוסף בר שמעון אז צריכין לידע שהוא כהן. והתם ודאי אכולא מלתא קמסהדי ע"כ. ומשמע דלא שנא להו לישנא דסהדי או לישנא דידיה. וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שהרי הר"ן כתב בשמו דאפילו בלשון עדים נמי מספקא לן וטעמא דמילתא לפי שאפשר שהסופרים סומכים על שמות בני אדם