תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) קה

הבריאה ג"כ ובזה גזירותיו שהוא גוזר בנמצאים הו' ראוי ג"כ מצד בחינת הנמצאים כמו שהו' מצד הפועל כמו שא' בגזירת עירין פתגמא במאמר קדישין שאילתא ואין הכוונה בזה ח"ו שהוא צריך אל עירין ואל קדישין רק פי' כמו שאמרנו שאין מעשיו מתנגדים אליהם מצד הנמצאים אך מעשיו ישרים מוסכמים אל הכל ובדבר זה לא יהיה כאן חילוק ופירוד בעולם ולכך אמרו שהתורה שהיה גזירת ה' ראוי שתהיה נכון ואמת אל הנמצאים כמו שהוא אצל הנותן והגוזר לכך א' שבדין הזה שהוא ספק נגע אם בהרת קודם או שער לבן קודם ודין נגעים חמור בהשגה יותר כמו שאמרו מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות נמצא שהלכות אלו חמורת ביותר ועמוקות מאוד ובהלכות אלו מה שהו' חמור יותר הוא דין זה שהו' ספק נגע כי הדבר שהוא ספק הו' לחומרא בכל מקום וזהו דעת הראשון הפשו' שכל ספק להחמיר ומפני שאמרו הקב"ה נמלך בפמליא של מעלה ר"ל שהש"י רוצה שיהיו הכל מסכימים על גזרותיו וכאשר יש בחינה אצל הנמצאי' שאינו אצל הש"י דבר זה הוא המחלוקת ובדין הזה בפרט היה המחלוק' ויש לך להבין זה בעומק החכמה כי הנגעים בפרט אינם ראוים שיהיו בעולם ואין להם מציאת כלל מצד עצמם רק שהם באים במקרה בלבד ואינה בעצם ולפיכך הש"י אשר הוא מחויב המציאת רחוק ממנו דבר שהוא במקרה כי הוא ית' מחויב המציאת והמקרה אין לו מציאת כלל רק במקרה קרה לכך הש"י מטהר את ספק נגע לומר שלא נמצא הנגע הזה כי מציאתו דבר מקרה ואין לו מציאת אצל הש"י שהוא מחויב המציאת אבל שאר מתיבתא דרקיע אשר הם אפשרי' ואינם מחויבים בעצמם אין אצלם דבר שהוא מקרה כמו הנגעים כאלה ואין להם מציאת כלל רק יש להם מציאת אצלם