תשובה שלמה - ב צה

קפידא באלף שלא נקרא בפתח והו"ל כמו תונס שכתב תנס שכתבו בשם הרשב"ץ לפסול, אך הוא ז"ל כתב דאין רע כ"כ ואפשר דס"ל דעכ"פ במקום עיגון גדול יש להכשיר עכ"ל. גם בספר תורת גיטין בסי' קכ"ח ס"ק ז' כתב דחיסרון אות שהוא לסימן התנועה פסול

אלא דשם פי' דברי המרדכי בפרק המגרש וז"ל נראה לפרש דברי המרדכי במ"ש בנהר קייר שכתב ייר כיון שאין שום אותות במקום הלע"ז כו' היינו דכמו שאצלנו יש אותיות לסימן התנועות כגון א' שהוא אצלנו סימן לקמץ או פתח, יוד לצירי כו' כמו כן היה להם סימנים בלשון לעז ששני יודין היה להם לסימן אתה תנועה כו' ויוד אחד לא היה להם בלשון לע"ז שום סימן לתנועה כו' עכ"ל, ותמהני מה שכתב שיוד אחד לא היה להם לסימן התנועה, הא הביא שם במרדכי וכן נהר שינא שכתבו שנא כך הוא לשונם כי גם במקומנו קורין אותו לפעמים בלא יוד, וכ"כ פאריש, מזה משמע שהיה להם יוד אחד לסימן התנועה, ועוד מה זה שכתב המרדכי כיון שאין אות במקום הלע"ז כך שוה יו"ד במקום הקו"ף, דלפירושו אין היו"ד במקום הקו"ף רק היה לו לומר כיון ששני היודי"ן במקום התנועה א"כ ניכר שחסר אות ולכן כשר, ולפירושו אין היו"ד במקום הקו"ף

אלא הנראה לענ"ד בכונת דברי המרדכי ז"ל שהלע"ז קרי להקו"ף, וכונתו כיון שלא כתב אות אחר במקום הקוף כך שוה יו"ד כמו קוף, והאמת הוא כמו שכתב בחידושי אנשי שם שמשתמשין יו"ד במקום קו"ף או גימ"ל, וכן משמע ג"כ בתשובת דבר שמואל למהר"ש שמואל אבוהב ז"ל סימן ר"ך גבי שם גינטילה, וא"כ כונת דברי המדרכי כך הם כיון דאין שום אות במקום הקוף א"כ היו"ד במקום הקוף ולפי"ז הא תחסר יו"ד מסימן התנועה, וא"כ משמע מזה דאם חסר יוד אחד ג"כ כשר, א"כ משמע אפכא דהיכא דחסר סימן התנועה כשר

ובעיקר הך מילתא, אף דאפשר לקרות השם באופן אחר, כיון דאפשר לקרות גם כתיקונו א"כ זהו רק אינו מוכח מתוכו וכיון דקיי"ל כר"א דלא בעי מוכח מתוכו א"כ כיון שאפשר לקרות כתיקונו הגט כשר, ואף לפי מה דכתב הבית שמואל בסימן קל"ו ס"ק ד' דהגט צריך להיות כשר לכ"ע אף לר' מאיר, מ"מ אף לר"מ לא ברור דצריך שיהי' מוכח מתוכו דהר"ן ז"ל כתב בפרק כל הגט דאף לר"מ אין צריך ליהי' מוכח מתוכו, וגם לדידהו כתב שם בב"ש דאף להפוסקים דס"ל דבעינן שיהא מוכח מתוכו, מ"מ אם כבר נתן הגט תנשא בו

גם בתשובת דבר שמואל לר"ש אבוהב סימן צ"ד בעינן כתיבת כתיבת שמות שלמה (בחולם) ושלמה (המ' של שלמה בקמץ), כתב וז"ל והנראה לתמצית הדין לנ"ד שכל שנכתבו אותיותיו כתיקונם הן כפי הבא בכתבי הקדש אם הוא ניכר בתוכם, הן כפי הנהוג בכתבי וספרי הדיוטות במקום נתינת הגט שנקרא שם זה ביניהם הרי זה גט כשר כיון שלא נשתנה מצורתו באותיותיו אף על פי שלא יתברר הבדל המבטא ברשימת הנקודות עכ"ל, ולפי זה אם הוא שעת הדחק ואי אפשר לסדר גט אחר כי אז ודאי דאין לפסול גט כזה שחסר סימן התנועות אם אפשר לקרות אותו כתיקונו, אך כיון דלכתחילה צריכין שיהי' מוכח מתוכו, לכן אם אפשר צריכין ליזהר לכתוב האותיות לסימן התנועות: והנני ידידו דוש"ת בש"ב, חיים פישר עפשטיין

סימן ל"ו יום י"ב תמוז תרנ"ח, טאווראג לידידי שכ"ז הרב הגאון מגזע היחס כו' מהור"ר שאול קאצינעלבויגין נ"י אבד"ק שילעל תע"א

אחדשה"ט הנני להשיבו דבר על אשר פקד עלי כת"ר לעיין בענין כתיבת שם שרגא פייבוש בגיטין אם לכתוב פייבוש או פייווש. הנה בגיטין דעירנו חפשתי ומצאתי רק בשם פייבוש, אך בשם פייווש לא מצאתי, ובגוף דבר זה הנה באה"עז סוף סימן קכ"ט ברמ"א ובט"ז אות פ' כתב מפורש פייבוש כן צריך לכתוב במדינתנו כמ"ש רמ"א שהכל הולך אחר לשון המדינה עכ"ל. וצל"ע מה שכתב הבית שמואל בשמות אנשים אות ויו ובשמות נשים אות ב' גבי שם ברונא בשם הט"ז דבמדינתנו יש לכתוב פייווש דהא בט"ז איפכא כתב ויע"ש בטיב גיטין הביא בשם מסדרי גיטין שם פייווש. ואם היה המגרש חותם עצמו פייווש פשיטא שיש לכתוב כן, דהא כתב הב"ש דאם ידוע שם שחותם בו אין משנין כלל ואף דבספר גט מקושר חולק עליו בזה וכתב דאין הולכין אחר חתימתו כשהיא בטעות כגון שחותם יהודא או מתתיא וכדומה, מ"מ כאן גם הוא יודה, דהתם שאני שמפורש אפכא בקרא השם הזה שהוא שם לשה"ק, משא"כ בשם פייווש שהוא שם לעז בודאי שפיר אזלינן בתר חתימתו. וע"כ מוכרחים אנחנו לחלק כן, דאל"כ תקשה מ"ש הבית שמואל בשמות אנשים גבי שם באלי דאפילו אם חותם א"ע בלא אלף לא משגחינן בחתימתו דאמרי' דטועה הוא כו' עכ"ל, וא"כ תקשה דידיה אדידיה דהא איהו כתב דאין משנין כלל מחתימתו וכמש"ל, א"ו דהתם כיון דשם באלי לא מצינו כ"א באלף א"כ ע"כ טועה הוא, אבל גבי שם שמספקינן איך נכתב ודאי דאזלינן בתר חתימתו, וכיון דשם פייבוש מצינו ג"כ בויו והוא חותם א"ע פייווש שפיר דמי לכתוב כן, ואפילו אם היה המנהג לכתוב בב' הא כתב הב"ש גבי שם וואלף וז"ל וכתב בס"מ וואלבליין כן יש לכתוב במדינות שקורין אותו בבי"ת דגושה, ובמדינות שקורין בבי"ת רפה או בפ' רפה יש לכתוב וואלוולין עכ"ל, וכ"כ שם גבי שם ליב ויע"ש בטיב גיטין אות ג'. ולא תקשה ממש"כ הטיב גיטין אות ח' סימן ט"ו גבי שם חבל בעובדא שחתם שמו חעוול וגם אחר חתם כן ורצו לתלות החתימה בטעות. דהתם שאני דשם חבל הוא שם לה"ק, אבל בשם לע"ז שפיר סמכינן אחתימתו

והנה יש תחת ידי ספר מוסר השכל על הלכות דעות להרמב"ם להרה"ג מהור"ר יחזקאל פייוול ז"ל וחתם שם המחבר בהקדמתו שם יחזקאל פייוויל גם הגאונים ר' יצחק יוסף בהג"מ חיים יונה תאומים אבד"ק ברעסלא והר"ר צבי הירש אבד"ק בראד כתבו ג"כ בהסכמתם יחזקאל פייוויל, גם בספר תולדות אדם שחבר תולדות חו"ז הגאון מהור"ר זלמן ז"ל מווילנא חותם א"ע בהקדמתו יחזקאל פייוויל. גם באו"ח סימן תקפ"ד בט"ז ס"ק ב' כתב שמעתי שהגאון ר' פייווש מקראקא ז"ל כו' יע"ש

ובאמת גם היכא שחותם עצמו בוי"ו אם נכתב בבית ג"כ אין לפוסלו וראי' לזה מדכתב בספר גט פשוט סימן קכ"ט ס"ק ל' דבמקום שצריכין לכתוב ס' וכתב ש' דכתב שכשר, כיון דשין יש בו שמאלית וימינית ושין שמאלית הוא במבטא כמו סמך וכיון דיכולים לקרותו בשין שמאלית שפיר דמי כיון דמתחלפים זב"ז, ובספר שו"ת מהרי"ם כתב