תשובה שלמה - ב צג

דלכתחילה צריכין לכתוב שם העיקר ואח"כ שם הטפל, וזה ברור דשם חנה רחל הוא טפל לשם חנה דא"א לכתוב דמתקריא רחל דהא רחל איננה נקראת בשום פעם, רק כשקורין לה רחל קורין לה ג"כ חנה, וזה רק מיעוט ב"א אך הרוב קורין לה חנה לחוד, א"כ חנה הוא העיקר וחנה רחל טפל, ואף דבמקום עיגון הסכימו האחרונים דאף כשכתב שם הטפל בתחילה ושם העיקר בדמתקריא כשר, מ"מ לכתחילה לכ"ע צריכין לכתוב שם העיקר תחילה ושם הטפל בדמתקריא, לבד הריב"ש בתשובה שכתב דדוקא היכא דכתב שם טפל ושם עיקר נכלל בוכל שום, אך אם כתב שם טפל לעיקר ושם עיקר מפורש בדמתקריא כשר אף לכתחילה, יעי' בשלטי גבורים בגיטין פרק ד' בשם ריא"ז שכתב מפורש דאם הרוב קורין לו יוסף ומיעוט שמעון יכתוב יוסף הנקרא שמעון, ולא שמעון הנקרא יוסף, וגם ר"ת דמפרש (בדף ל"ד) תוד"ה וכל שום דוכל שום שיש לו דקתני במתניתין היינו כל שמותיו בפירוש ע"כ יפרש הא דאיתא בירושלמי (פ"ד ה"ב) מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל מגליל וכתב לגרש ביהודה אבל אם היה מיהודה וכתב לגרש ביהודה מגליל וכתב לגרש בגליל הרי זו מגורשת, אמר ר' אילי בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל ע"כ, ועל כרחי' יפרש ר"ת דברי ר' אילי דצריך לכתוב שם שמיהודה ושם דגליל בטפל ג"כ מפורש ואעפ"כ סבירא לי' לר' אילי דשם שביהודה עיקר, וא"כ מוכח דס"ל דלא כהריב"ש ז"ל אלא דלכתחילה צריכין לכתוב שם העיקר אף דכתב ג"כ שם הטפל במפורש, וכן מוכח נמי לדברי ר"ת מהך דהוו קרו לה מרים ופורתא שרה כו'

ובדרך זה מתישב מה שהקשו המפרשים על הרי"ף ז"ל מ"ט לא הביא הך ברייתא דהיה לו שתי נשים, וגם הרמב"ם ז"ל בפרק ג' הל' י"ג מהלכות גירושין שכתב וז"ל מי שהיו לו שני שמות וכן אשה שיש לה שני שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהן רגילים בו ויודעין בו ביותר ואומר איש פלוני וכל שום שיש לו גרש אשה פלונית וכל שם שיש לה ע"כ ותמה עליו הלח"מ וז"ל ולא ראיתי לרבינו שהזכיר דברי רב אסי וגם לא לאחד מן הדינים שזכר ה"ה היוצאים מסוגית הגמרא עכ"ל, ועי' בפי' המשניות להרמב"ם שם (בדף ל"ד) שכתב וז"ל וזה שאמר שהוא כששינה שמו ושמה וכתב כל שם שיש לו שזה כשר לא יתקיים זה אא"כ היה לו לאדם שני שמות שנודע בשניהם או כשכתב א' מן השמות ובתנאי שכתוב המפורסם מהם ואמר וכל שם שיש לו יהיה הגט כשר וכמו כן האשה עכ"ל אשר מזה נראה שהרמב"ם מפרש הסוגיא לא שכתיבת הגט הוא במקום אחד והנתינה היא במקום אחר ובאלה השני מקומות יש לו שני שמות רק שהוא מפרש שמקום הכתיבה והנתינה הכל אחד ובמקום זה יש לו שני שמות ושם אחד מפורסם יותר והוא העיקר ושם שני טפל לו

וכך הוא פי' הסוגיא אליבא דהרמב"ם והרי"ף רבו. בראשונה היה משנה שמו ושמה כו' היינו כשהיו לו שני שמות לא כתב רק שם אחד ולכן התקין ר"ג הזקן שהוא כותב איש פלוני וכל שום שם שיש לו וא"כ שוב ליכא למיחש שמא יאמרו כי אינו הוא המגרש, יען כי המגרש יש לו שני שמות וכאן נכתב רק שם אחד דכיון דיכתוב וכל שום א"כ ליכא למיחש להא. כו' אמר רב אשי והוא דאתחזק בתרי שמא. היינו דבמקום שמגרש יודעים שיש לו שם אף שאינו מפורסם כשם העיקר. תניא כוותי' דר"א היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה כו' וגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה כו' היינו שהוא נקרא עפ"ר ביהודה בשם אחד ובגליל נקרא בשם השני לבד אבל מ"מ ידעינן גם ביהודה שיש לו עוד שם בגליל. ובגליל יודעים שיש לו עוד שם שני ביהודה, ולכן אם גרש אשתו שביהודה בשמו שמפורסם יותר ביהודה שהוא כאן שם העיקר אך לא כתב השם שיש לו בגליל אינה מגורשת, כיון שנודע ביהודה שיש לו עוד שם בגליל. כדמסיק הא דאתחזק כו' א"כ יאמרו דאין זה המגרש, והמגרש יש לו שני שמות וזה שלשמו נכתב הגט אין לו רק שם אחד. יצא למקום אחר היינו במקום שאינו ידוע אם יש לו עוד שם, כדמסיק הא דלא אתחזק וגירש באחד מהם מגורשת. משום דלא אתחזק ליכא למחש ללעז כלל. ואף דנקרא בגליל בעוד שם אחר, כאן דלא אתחזק לא גרע משם שנשתקע

וכן מפרשי נמי הרי"ף והרמב"ם ז"ל הירושלמי שהביאו התוס' בגיטין (דף ל"ד), והנה התוס' הביאו דברי הירושלמי בקיצור. וכך הוא לשון הירושלמי הגע בעצמך דהוה שמי' ראובן ואפיק שמיה שמעון אלא אני פלוני וכל שם שיש לי יותר מכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש בו זה שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל מגליל וכתב לגרש ביהודה אבל אם היה מיהודה וכתב לגרש ביהודה מגליל וכתב לגרש בגליל הרי זו מגורשת אמר ר' אילי בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש לאי זה שירצה אמר ר' יוסי הדא דאם אמר לשעבר אבל לכתחילה צריך למיעבד כדהא דר' אילי אמר ר' אבין יצא לו שם במקום אחר צריך להזכיר שלשתן עכ"ל הירושלמי וכך פי' אליבא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל. הגע עצמך דהוה שמי' ראובן ואפיק שמיה שמעון. כלומר וכי בשביל מי ששינה שמו במזיד אצטריך ר' גמליאל לתקן שיכתוב וכל שום וכמש"כ הרמב"ם בפי' המשניות וז"ל אבל אם היה שמו על דרך משל יצחק וכתב בגט אני אברהם וכל שם שיש לו הרי הגט בטל ודע זה עכ"ל וא"כ מה הואיל רבן גמליאל בתקנתו. אלא אני פלוני וכל שום שיש לי, כלומר בשביל חשש שמות אחרים שיש לו שלא כתב בגט. וכך פי' כמעט כל המפרשים אליבא דכ"ע. אלא דמכאן ואילך אפרש אליבא דהרמב"ם והרי"ף דלא כוותייהו והנה בפני משה שם בירושלמי פי' הגע בעצמך וז"ל טעמא דמתנית' מפרש שאם אינו כותב וכל שם שיש לי הגע עצמך שהיה שמו ראובן במקום אחד ואפיק שמי' שמעון במקום אחר והאיך יכול לגרש שם לפיכך צריך לכתוב אני פלוני וכל שום שיש לי עכ"ל. והנה הוא מפרש אליבא דכל המפרשים דפירשו דבין בבבלי ובין בירושלמי מיירי דמגרש בב' מקומות, היינו שנתינת הגט במקום אחר. יתר על כן כו' וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל כו' א"כ אף שכתיבת ונתינת הגט הכל במקום אחד מ"מ אינה מגורשת מפני ששם יהודה בגליל אינו עיקר וקאמר מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל כו' אבל אם היה מיהודה וכתב לגרש ביהודה כו' הרי"ז מגורשת היינו ששם שיש לו ביהודה הוא התם עיקר השם. אמר ר' אילי בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל. היינו לכתחילה צריך להזכיר שם העיקר ושם הטפל ג"כ, אם היה שרוי במקום אחר, היינו במקום שלא נודע עוד בשמותיו מגרש לאתה שירצה כדאמרי' גם בבבלי הא דאתחזק הא דלא אתחזק. ואף על זה קאמר ר' יוסי דלכתחילה צריך להזכיר בגט וכל שם היינו דגם שם הטפל צריך להזכיר. וכן נמי קאמר דאם נתחזק בשלשה שמות צריך להזכיר שלשתן. וכל זה מיירי שמקום הכתיבה והנתינה הכל אחד רק ששם אחד הוא מפורסם יותר משם השני: