תשובה שלמה - ב פה

הוא, אם תשמישם הוא ביחד עם העיר אז נמכרים עם העיר

עוד כתב כת"ר להעיר מהא דאיתא בבכורות (דף נ"ד ע"ב) דעד ט"ז מיל שלטא עינא דרועה, וא"כ הלא היה דותן רחוק משכם יותר מט"ז מיל, דאל"כ היה יוסף רואה אותם, ולפ"ז נצטרך לומר דעיר קטנה אף שהיא רחוקה יותר מט"ז מיל נמי נקראת בשם העיר הגדולה וצריכין לכתוב בגט דוקא שם העיר הגדולה וזהו נגד השכל עכ"ד כת"ר. ואין מזה לדחות כלל, חדא דאפשר דדותן היתה קרובה לשכם והיתה מצדה השני של העיר ולכן לא ראה יוסף אותם, ועוד אטו אמרינן בכל עירות הקטנות הסמוכות לעיר גדולה תהיינה נקראות על שם העיר הגדולה, אנן הכי אמרינן דדותן היה השם הפרטי של הכפר ושם שכם היה שם הכללי שנתפשט גם על דותן וזה לא תליא בריחוק או בקירוב, רק אם השם מתפשט גם על העיר הקטנה

ואשר כתב כת"ר על דברי פתחי תשובה בסימן קכ"ח ס"ק א' עלה שהביא מתשו' הגאון מהרי"ם מבריסק בסי' כ"ח שהביא ראי' דאף חוץ לעיבורה נקרא על שם העיר מהא דמכות (דף ט' ע"ב) דפריך וחברון עיר מקלט היא והא כתיב ויתנו לכלב את חברון אמר אביי פרוודהא כו' ופירש"י פרוודהא כפרים וחצרות הסמוכות לה נקראות על שמה כו' ובודאי שדה העיר וחצריה לא היו בתוך עבורה של עיר כו' א"כ מוכח דאף חוץ לעיבורה נקרא על שם העיר עכ"ד וכתב בפ"ת וז"ל ולענ"ד תמה אני מ"ש דמוכת מגמ' מכות הנ"ל דאף חוץ לעיבורה נקרא ע"ש העיר. יותר הו"ל לומר דמוכח משם דאף חוץ לתחומה נקרא ע"ש העיר. דהרי גמרא זו איתא ג"כ בב"ב (דף קכ"ד ע"ב) ושם פי' רשב"ם פרוודהא כפרים ושדות שסביב לעיר חוץ למגרש, מבואר דאף חוץ למגרש שהוא חוץ לתחום נקרא גם כן בשם העיר עכ"ד, וכתב כת"ר וטעה בזה דהא המגרש הוא רק אלף אמה והפרורים היו חוץ למגרש אבל בתוך התחום שהוא אלפים אמה עכ"ל כת"ר. ובמחילה מכת"ר שכתב במהירות וכתב על הפ"ת שטעה ובאמת הפ"ת לא טעה. כי הכתוב אומר יהושע כ"א, ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה ומגרש ערי הלוים הם שלשת אלפים אמה עיין ברמב"ם פרק י"ג הל' ב' מהל' שמיטה ויובל, וחוץ ממגרשי העיר שהם נתנו לכלב וקא קרי לה חברון, הרי דחוץ לתחום נקרא ג"כ בשם העיר כמו שכתב הפ"ת

ומה שכתב עוד כת"ר דלכן קברוהו בשכם דיעקב אבינו נתן לו לקבורה את שכם כמש"כ רש"י בפרשה ויחי. ולמאן דסבר דבאותו היום שעברו את הירדן הלכו ס' מיל י"ל דבאותו היום קברוהו שם ולא הוצרכו להמתין על חלוקה עכ"ל. דא"כ דפריך בסוטה (דף י"ג ע"ב) מאי שנא בשכם, אמר ר' חמא בר חנינא משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבדתו, מ"ט לא משני מפני שיעקב נתן לו שכם לקבורה. וגם מדקאמר שם והכתיב ויהי לבני יוסף לנחלה ופירש"י אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן. משמע דלאחר שחלקו קברוהו, כשכבר היתה נחלתם המבוררת. ובספר סדר הדורות הביא ג"כ דלאחר שחלקו קברו את השבטים, וחשיב שם גם יוסף

אחרי שכתבתי כ"ז בא לידי ספר שו"ת משיבת נפש וראיתי שכונתו היא כמו שכתבתי שצריכין לכתוב רק שם הכללי של העיר ולא שמות הפרטים של חלקי העיר

והנה מה שהביא שם בסימן נ"ו ראיה מגיטין (דף פ' ע"א) דפרך אמתניתין דהיה במזרח וכתב במערב כו' מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, ומאי קושיא נוקמי דמתניתין איירי אפילו בעיר אחת רק שהרחובות חלוקות זה נקרא רחוב מזרח וזה נקרא רחוב מערב ולישנא דמתניתין כפשטא, א"ו דאין כותבים שם הרחוב כלל עכ"ל. ובזה איכא למידק דאם נוקמי דמתניתין איירי בעיר אחת והשינוי הוא ברחובות בעיר אחת, א"כ כיון דנימא דצריך לכתוב שם הרחוב ושינה מהרחוב שבמזרח לשם הרחוב שבמערב שפיר מקשה בגמ' היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, דכיון דנימא דצריך לכתוב שם הרחוב הוי שינוי והשינוי פוסל ומאי נ"מ הוא אם שינה מעיר לעיר או מרחוב לרחוב אם נאמר דצריך להזכיר שם הרחוב. והנראה מדבריו שכונתו היא אם יש לכתוב שם הכולל ווינא ביחד עם שם הפרור, כמבואר בדבריו שאין צריך לכתוב רק שם הכולל. משמע מזה דהשאלה היא אם צריכים לכתוב גם שם הרחוב מלבד שם העיר שצריכים לכתוב א"כ ראיתו היא שהיה להגמרא לתרץ הא דקאמר היה במזרח וכתב במערב, היינו מלבד שם העיר כתב ג"כ שם חלק העיר שבמערב והוא היה במזרח ובאופן זה לא תקשה דהיינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דהא כתב שם העיר הכללי וזה ברור דשם העיר נקרא גם על חלק של העיר. וזה הוא רבותא לאשמועינן דאף דכתב שם הכללי של העיר, מ"מ כיון ששינה שם חלק של העיר נמי פוסל, דהא דצריך לכתוב שם העיר הוא מפני שאפשר דמתרמי שני יוסף בן שמעון כמו שכתב הטור. וא"כ כששינה שם החלק של העיר ממזרח למערב הוה אמינא דג"כ פסול, א"ו דאין כותבים כלל שם הפרור או הרחוב בגיטין, דרק שם העיר יש לכתוב אבל לא שם הפרטי של הפרור, דבזה ליכא למיחש דמתרמי שני יוסף בן שמעון, מכיון שכותבים שם העיר בשביל זו, שוב לא צריך לכתוב גם שם הפרור

שוב ראיתי בספר משיבת נפש שם, מה שהביא מספר פנים מאירות, והוא שם בחלק שני סימן פ"ב וגם מתשו' מהרי"ו סימן ק"א שהביאו ראי' בעיבורה של עיר תשובה כעיר, מהא דנדרים (דף נ"ו) דבנודד מן העיר אסור בעיבורה ויליף התם מקראי, והדברים כבר אמורים במרדכי גיטין פרק מי שאחזו סימן תכ"ו

ובהאי ענינא יש להבין בדברי הגמרא נדרים (דף (נ"ו ע"ב) דקאמר מנלן דעבורה דמתא כמתא א"ר יוחנן דאמר קרא והרי בהיות יהושע ביריחו מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש והכתיב סוגרת ומסוגרת, אלא ש"מ בעיבורה אימא אפי' בתחומה, הא כתיב בתחומה ומדותם מחוץ לעיר, ולכאו' קשה הא ר' יוחנן ס"ל דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, כדמשמע בבכורות (דף נ"ה ע"א) ומפורש כן בירושלמי, ואמאי איצטריך להביא ראי' מן הכתוב אם בלשון בני אדם עיבורה של עיר כעיר ומשו"ה הנודר אסור ליכנס לעיבורה

והנה בירושלמי נדרים (פרק ז' הל' ו') הביא זה בשם ר' יודן ב"ר שלום ור' אבין בשם ר' אחי דחי זה ומשני הוה יריחו ובפירושו כתב בפני משה ביריחו ממש, אחר המעשה אחר שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר עכ"ל וכבר כתב בשירי קרבן שם שמלבד שדוחק לומר אין מוקדם ומאוחר כמו שכתבו התוס' בפסחים (דף ו'), גם לפי שעיקר חסר מן הספר, והנה לפי מה שכתבו התוס' בעירובין (דף ס"ג ע"ב) ד"ה מיד וילך יהושע שזה לא היה לאלתר, שהיה במלחמות עי, והא בגמ' אמרו מיד משמע שהיה תיכף בעומקה של הלכה, וא"כ היה לאתר כבישת יריחו. אבל מ"מ עיקר