תשובה שלמה - ב פד

קאזמר נכללה בכלל קראקא, לא שינוי השם בגטין ונשאר רק שם קזמר

וראיתי בספר שו"ת שם אריה חלק אהע"ז סימן ס"ב שכתב דבשם שנשתקע, אף דיודעים שנקרא כן מקודם רק שעכשיו אינו נקרא כן הוה נשתקע, והביא ראיה מהא דשבת (דף ל"ו) הני תלת מילי אישתנו שמייהו כו' רב אשי אמר בבל בורסיף למאי נ"מ לגיטי נשים, ופירש"י לגיטי נשים לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שם של עכשיו. ומשמע דאם כתב שם הקודם פסול כיון שנשתקע וכ"כ בג"פ ס"ק צ"ו והתם בודאי בשם המדינה לא נשתקע רק בקריאה. אבל הכל יודעים שהיא מדינת בבל כו' א"ו דידיעה בלא קריאה לא מהני וחשוב נשתקע עכ"ל. ולפי מה שכתבתי אין מזה ראיה. דאפשר לומר דאם יודעים שנקרא כן אין זה נשתקע אף דעכשיו אינו נקרא כן. אבל גבי בבל ובורסיף אינו יכול לכתוב השם שנקרא מקודם. כיון דעכשיו הוא שינוי השם כיון דעיר אחרת נקראת בשם זה

ונראה עוד דמדברי רש"י אין ראי' דהגט פסול, דמה שכתב רש"י דצריך לכתוב שם של עכשיו, אפשר שזהו לכתחילה עיין חולין (דף ג' ע"א), ובפי' ר' נסים גאון שם בשבת כתב וז"ל ואדוננו האי ז"ל אמר בבל בורסיף ובורסיף בבל. כונת דבר זה לאותה ששנינו במשנה שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול הרי נודע כי בבל ובורסיף עיר אחת הן והגט כשר עכ"ל

והא דכתב כת"ר אטו דירת היהודים וכתיבת גיטין קובעים שם העיר במסמרים לבל ימוט לעולם עכ"ד כת"ר, הנה מצאתי כן בספר מכתב מאלי' סימן ט' שהביא בשם תשובת הב"י וז"ל שוב חנני ה' ומצאתי תשובה למרן בספר תשובתו בדיני גיטין בסימן א' שנשאל אם כותבים טברי' דעל כתף ים כנרת וכו' ואם נאמר שיש לנו לכתוב השם עיקר שנתפשט והלא חלב וטריפולי שכך נתפשטו שמם בעולם ובגיטין אין כותבין אלא סינים וצובא והשיב מרן כו' דהתם לסינים וצובא שאני שכך היו כותבים ובאים מיום שנתיישבו ואעפ"י שנשתנה שמם בפי העולם לא שינו ממה שהיו רגילים לכתוב. אבל טברי' שעכשיו נתישבה יותר נכון לכתוב שם הרגיל בפי העולם עכ"ל וה"נ גבי קאזמר כיון שכך היו כותבים לא שינו שהיו רגילים לכתוב

והנה יש להביא ראי' מהא דפסחים (דף צ"א) דבבית פגי מותר לאכול הפסח. וכן שאר קדשים קלים כדמשמע במנחות (דף ע"ת) וכן מעשר שני כמבואר בבבא מציעא (דף צ') ועי' מה שכתבו התוס' בסנהדרין (דף י"ד ע"ב) ד"ה מלמד. והא כל הנך מותרים רק בירושלים. והא חלק העיר ההיא נשאר עליו שם בית פגי כמבואר בדוכתי טובא ע"ש בסנהדרין ובסוטה (דף מ"ה), ומ"מ דגם שם ירושלים נקרא על חלק זה של העיר. ששם ירושלים הוא שם הכללי של כל העיר שפיר הוה דינה כירושלים. אלא דיש לדחות דאטו שם ירושלים גורם הקדושה, הא המקום שנתקדש גורם, ומכיון שגם בית פגי נתקדשה בקדושת המקום שפיר מותר לאכול שם את הפסח וקדשים קלים ומעשר שני, אף דשם בית פגי הוא על המקום הוא

אלא דהא קרי לה שם ירושלים כמבואר בשבועות (דף ט"ו ע"א) מה ירושלים דבר הנאכל בה מקדשה, וא"כ אף דחלק הזה נשאר לו גם שם בית פגי, מ"מ קרי לי ירושלים, דהוה שם הכללי של כל העיר, ושם (דף ט"ז ע"א) אבא שאול אומר שני ביצעין היו בהר המשתה ובתוספתא סנהדרין גרס שתי ביצעין היו בירושלים. ובתשו' מהרי"ט ח"ב סימן י"ב כתב דבית פגי היינו הבצעה הראשונה וקאמר דהיו בירושלים, הרי דקרי לה סתמא ירושלים אף דנשאר לה גם שם בית פגי: ואף לפי דברי רש"י ב"מ (דף צ' ע"א) שבית פאגי הוא לשון כבישתא של עיר, היינו פרור העיר, אין כונתו דאין זה שם פרטי, דהא אשכחן בדוכתי טובא דבית פגי הוא שם פרטי, דהא בספרי פנחס פרשה כ"ט פסוק ל"ה איתא הרי הביא את קדשיו מבית פגי לירושלים, שומע אני יאכלם בירושלים וילין בבית פגי, ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם עצרו הכתוב מלצאת, וע"כ זה מיירי קודם שקדשו את בית פגי. דהא לאחר שקדשו היא נחשבת כירושלים לכל דבר ויכול גם ללון שם. ואעפ"כ קרי לה בית פגי, מפני שזה היה שמה הפרטי. וכונת רש"י שלכך קראו שמה בית פאגי מפני שהוא ג"כ לשון כבישתה של עיר והיא היתה סמוכה לעיר, לכן קראו שמה הפרטי כך: ואין להקשות מהא דע"ז (דף י"א ע"ב) עיר שיש בה עכו"ם חוצה לה מותר, ואמרי' בגמרא היכי דמי חוצה לה כו' כגון עטלוזה של עזה, ופירש"י דסמוך לעיר מאוד. והרי שם עזה היה גם על חוצה לה דקרי לה עטלוזה של של עזה, ואעפ"כ היתה מותרת ולא נאסרה עם עזה. דהתם שאני, דאין זה תלוי אם נחשבת כהעיר, כ"א כשעובדין שם אסורה ואם לא מותרת, ואף באותה העיר ממש אם יש מקום שאין עובדין היה מותר ועי' ירושלמי ע"ז (פ"א הל' ד') וא"כ אם ידעינן שרק בתוכה עובדין ולא חוצה. לכן חוצה לה מותר, אף שנחשב כחלק מן העיר

ומעתה כל מה דכתיבנא בתשובתי הראשונה מדברי הר"ש ומהרי"ו ועוד פוסקים דתוך התחום לכתוב שם העיר זה הוא רק לרוחא דמלתא, כי בנידון דידן אין אנו צריכים לכך, דאף החולקין עליהם, הוא רק בסתמא, היכא שאין שם העיר נקרא על תוך התחום. אבל אם שם העיר מתפשט גם על סביבות העיר, גם הם יודו שכותבים שם העיר, ומה שבתשובת שאילת שלום תנינא סימן ל"ה ובתשו' נודע בשערים מכשירים רק בדיעבד, היינו דהתם לא היה על הכפרים שם העיר כלל, רק היה להם שמות מיוחדים, אבל אי הוה גם שם העיר נקרא על הכפרים, אז הכשירו לכתחילה וכיון דבספר משיבת נפש, כתב מפורש כן. וכן בתשו' מהר"ח כהן וכן כתב בספר גט פשוט דכותבים ירושלים ולא ציון דהוה חלק העיר, והביאו בספר טיב גיטין בליקוטי שמות עירות ס"ק ט"ו, ומשמע דגם הוא ס"ל כן, ע"כ הכי נקטינן

והנה כת"ר הביא מהך דב"ב (דף ס"ח ע"ב) במוכר את העיר והיה לה חלק אחד בים וחלק אחד ביבשה וגירסת הרמב"ם היא דאין נמכרים עמה, הרי מוכח לגירסתו דחלק מן העיר לא הוי בכלל עיר עכ"ד כת"ר. ואין מכאן ראי' כלל, דהא הרמב"ם סתמא קתני דאף אם אותו חלק נקרא בשם העיר ואין לו שם אחר כלל. ג"כ אינו נמכר עמה, דהא לא תלי טעמא בשם. ואם יכתבו גט באותו חלק ע"כ יכתבו שם העיר, ומ"מ כתב דאינם מכורים עם העיר, וכן אם יכתוב גט בביברין של חיות שאין פניהן כנגדה אם נקראים על שם העיר, ע"כ יכתוב שם העיר ומכל מקום אינם מכורים עם העיר, ועוד הא בקעה סמוכה לעיר ומפסיק צונמא אינה נמכרת עם העיר אף דשם העיר עליה ואם אין מפסיק צונמא הרי היא נמכרת עמה, אלא דהתם לא תליא כלל אם הם נקראים על שם העיר לשיטת הרמב"ם, אלא הטעם