תשובה שלמה - ב פג

שכתיבנא ששתיהן שווות, אין כונתי כמש"כ כת"ר, שהיו שוות בגדלן, ולא זו גדולה מזו, דמנא לן הא, וגם אין זה שום נפקותא, רק כונתי היא שהיו שוות ביחסן, שהיו עירות נפרדות בלי שום שייכות זו לזו ולא שמה של אחת נקרא על חברתה. משו"ה פשוט הוא דבכל אחת צריכין לכתוב שמה לבד. מדאין שום שייכות לה עם שם חברתה

ולא תקשה נמי מהך דכתב המרדכי בגיטין פרק המגרש סימן תמ"ו וז"ל כי אשר נהגו לכתוב לשון מגרש כו' ונראה שלכך נהגו לכתוב כך לפי שפעמים דרך הבתים שבולטים ויוצאים חוץ לעיר ובלשון בני אדם אין שם העיר עליהם ובלשונם שנכתב מגרש הכל בכלל עכ"ל ולכאו' משמע מזה שאין כותבין שם העיר על המגרש, אלא דלא קשה, דהתם מיירי דהבתים הבולטים יש להם שם אחר לעצמם ושם העיר לא נקרא עליהם כלל, כמו שכתב ובלשון בני אדם אין שם העיר עליהם, דאי בסתמא מיירי, מאי פסקת דבלשון בני אדם אין שם העיר עליהם. אלא ע"כ דמיירי היכא שאין שם העיר עליהם ואין להם שום שייכות להעיר. לכן כתבו מגרש והכלל בכלל, דהא אף אם יש להם שם בפני עצמם ושם העיר לא נקרא עליהם כלל, מ"מ הא במגרש העיר הם נמצאים, ושפיר כתבו עליהם מגרש

ומה שכ' שנית בשם ספר שו"ת משיבת נפש, הנה הספר הזה לא ראיתיו. אבל מה שהביא כת"ר ממנו פשוט הוא דכונתו היא על חלקי העיר ולא על רחובות כמו שהבין כת"ר בדבריו. דמה שהביא כת"ר לשונו דודאי עיקר המקום נקרא על שם העיר ואין השם הפרטי רק לסימן בעלמא, לסימן המקום בעיר גדולה עכ"ל שהביא במכתבו. וזה הוא בחלקי העיר, שהשם של העיר הוא שם הכללי, ושם הפרטי של חלק העיר הוא לסימן המקום שבעיר, ומה שהביא כת"ר שכתב שם רחוב, הוא לא דוקא

ומה שכתב כת"ר לחלק בין שם רחוב סתם או בין שם רחוב שנקרא על שם אדם פרטי שנקרא לכבודו ומקפיד אם ישנו השם. וכתב דוגמא לזה בזמן שהמלכים הקפידו על הזמן עכ"ל ולא דמי, דהתם אם הקפידו על הזמן, גם הם כתבו זה הזמן ולכן הקפידו גם על אחרים, אבל שם הרחוב שנקרא על שם אדם אף שראוי לכבדו, מ"מ הא הם בעצמם כשכותבים שטרות אין כותבים שם הרחוב, רק שם הכללי של העיר, וכמו שכתבו התוס' בגיטין (דף פ' ע"ב) ד"ה זו כו' ומה שאנו כותבים לבריאת עולם, משום דהשתא ליכא שלום מלכות בכך, שאפי' עכו"ם אינן מונין לשנות מלכים עכ"ל. הרי חזינן דמה שהם בעצמם אין כותבים, ליכא שום קפידא אם לא נכתוב ואיך נאמר שיקפידו על זה שאחרים יכתבו שם הרחוב ולומר שיש סברא לכתוב הרחוב בגיטין, דיצטרך לבאר דאין כותבים שם הרחוב

ועתה נחזור להא שכתב מהר"ם בסדר גיטין בענין קראקא וקאזמר. הנה לא מלבי הוצאתי הדברים האלה. כי הם מפורשים בכל ספרי היסטוריא ובמאספים. לדוגמא בענציקלופדיא של בראקהויז בשפת אשכנז כרך אחד עשר, ובענציקלופדיא היהודית בשפת רוסיא כרך תשיעי, ובענציקלאפעדיא היהודית בשפת אנגליא כרך רביעי, ובאוצר ישראל חלק תשיעי בערך קראקא שקאזמר היתה עיר נפרדת לגמרי. והיהודים נתגרשו מקראקא וגרו בקאזמר מאות בשנים. וכן מורה לשונו של מהר"ם ת"ל מפני שהמקום פה נחלק לשני מקומות קראקא וקאזמר. דלאיזה כונה כתב זה, דלפי הבנת כת"ר דאינם שני מקומות רק דקראקא היא מעולם שם העיר הכללי וקאזמר הוא רק שם חלק העיר, לא יונח ע"ז לומר שהמקום נחלק לשני מקומות, וגם מה שאמר אנחנו אלה פה דרים במקום הנקרא בפרט קאזמר, דלמאי נ"מ כתב דדרים בקאזמר דלפי דברי כת"ר העיקר הוא במקום שכותבים הגט ולא במקום שדרים. וכן כתב בספר טיב גיטין בלקוטי שמות עירות ס"ק כ"ז וז"ל לפי שמקום דירת היהודים נקרא בפרטות קאזמר עכ"ל. דהא אין העיקר מקום דירת היהודים, כ"א המקום שכותבים בו הגט. א"ו דכונתם הוא כמו שכתבתי דקראקא וקאזמר היו שתי ערים נפרדות ומושב היהודים היה עיקר בקאזמר, ע"כ כתבו שם קאזמר ולא שינו גם אחרי כן אף שנתחברו לעיר אחת תחת שם הכולל קראקא, והא דהקשה כת"ר מהך דשבת (דף ל"ו) בורסיף בבל למאי נפקא מינא לגיטי נשים ופירש"י לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שם של עכשיו, וא"כ אפילו אם מתחילה היה נקרא אותו החלק בשם העיר הגדולה ואח"כ ע"י איזה סבה נשתנה שמו היו צריכים לכתוב דוקא השם החדש. מכש"כ כאן שזהו שמו מיום הוסדו עכ"ל. ולא קשה מידי דהתם נשתנה השם לגמרי ועכשיו אינה נקראת כלל בבל. אבל כאן דגם עכשיו נקרא חלק העיר קאזמיר, לא שינו להבא לכתוב שם קראקא, מכוין דמקודם היתה קאזמר עיר נפרדת וגם עיקר ישוב היהודים היה שם. ע"כ לא שינו לכתוב רק הניחו השם כמקדם

ועוד הא התם גבי בבל ובורסיף אם על העיר הנקראת עתה בבל, יכתוב בורסיף. הרי יהיה שינוי השם לעיר אחרת שנקראת עתה בשם זה וזה הוא שינוי השם גמור וכמו שכתב בספר בית מאיר באע"ז סימן קכ"ח ס"ק א' דדוקא אם ישנה לשם שהוא שם של עיר אחרת, אבל אם שינה לשם שאינו שם של מקום אחר. הוה כאילו לא נכתב כלל. וא"כ ה"נ גבי שם קאזמר לא הוה שינוי לשם של מקום אחר ועוד הרי גם עתה נקראת בשם זה

ואשר כתב שחכם אחד כתב לו דשאני קראקא וקאזמר שיש נהר מפסיק ביניהם ועל כן נחשבים לשתי עירות, בזה הצדק עם כת"ר, דאטו אם נהר הולך באמצע העיר שיפסיקן ותהיינה נחשבת לשתי עירות. ועוד הא התוס' בגיטין (דף ו' ע"א) ד"ה ומבי ארדשיר כתבו ואעפ"י שהיו סמוכות זו לזו ולא היה אלא דגלת מפסיק ביניהם כו' עכ"ל משמע מזה דאף דדגלת מפסיק ביניהן אינן נחשבות בשביל זה כשתי עירות, רק דמסקו דמ"מ חשיבי כשתי מדינות כמו עבר הירדן לחלק מארץ ישראל לענין חזקה לפי שהירדן מפסיק. אבל ודאי דאם נהר הוא באמצע העיר שאין מפסיקן להיות חשיבי לב' עירות

ועלה שכתבתי שנתגרשו היהודים מקראקא וגרו בקאזמר וכתבו רק קאזמר וכן נשאר השם הזה בגיטין, וע"ז כתב כת"ר אטו דירת היהודים קובע שם העיר, ואם עפ"י דין נמשך השם קראקא גם על קאזמר לו יהא שמעולם לא דרו שם יהודים, מ"מ כשנתישבו שם היה לכתוב בגיטין השם קראקא, ועוד כבר נתברר שכמאה שנים טרם שנתגרשו, כבר דרו יהודים בקאזמר. וא"כ לדעתו כתבו אז בקאזמר השם קראקא. זה ברור שאם היו כותבים אז בקאזמר קראקא לא היו משנים השם לאחר שנתגרשו מקראקא עכ"ד כת"ר. ובמחילה מכת"ר רואה אנכי שלא דקדק כלל במה שכתבתי, כי אנכי כתבתי שקאזמר היתה עיר מיוחדת ולא היתה שייכת כלל לקראקא, ואם דרו שם יהודים מקודם שנתגרשו מקראקא בודאי כתבו אז רק קאזמר, ואח"כ כאשר נתגרשו מקראקא וגרו כולם בקאזמר פשוט שכתבו רק קאזמר, אך אחר זמן נתפשטה עיר קראקא וגם