תשובה שלמה - ב פב

נוגעים בנידון שלפנינו, וע"ז הנני להשיבו מה שנראה בזה לענ"ד

הנה כת"ר כתב דהרד"ך חולק על הר"ש מהא דיתבא אין הכונה ישיבה ממש, רק סיפוק המים נמי גורם ישוב העיר, הרי מוכח דבבתים הנמצאים בתוך התחום, שאין בהם טעם זה, אינם נכללים בכלל העיר עכ"ד כת"ר. ואמינא ליה לכת"ר דלפי סברתו, דכל עצם הטעם שכותבים שם הנהר שבתוך התחום מה שמסתפקין ממנו ואף שבתוך התחום אינו נחשב כהעיר, מכל מקום כיון דמסתפקין ממנו זה לבד גורם שיכתבו שם הנהר, אם כן מאי טעמא אין כותבים שם הנהר שמחוץ לתחום אם מסתפקין ממנו, והרי מבואר ברמ"א סימן קכ"ח סעיף ד' דנהר שהוא מחוץ לתחום אין לכותבו כלל אפילו מסתפקין ואפי' בדיעבד אם כתב, יש פוסלין, והרי לפי"ד כת"ר תוך התחום שוה לחוץ לתחום דשניהם אינם נחשבים מהעיר, אלא דזה אינו, דבאמת אף להרד"ך תוך התחום הוא נחשב כהעיר, ורק בנהרות שלא צריכים לכתוב מדינא רק ממנהגא שנהגו כך לכותבו, ונהגו לכתוב דיתבא שכונתו שמסתפקין ממנו, וזהו רק כשהוא בתוך התחום שנחשב כהעיר, אבל מחוץ לתחום כיון דאין זה נחשב כהעיר, אין מועיל מה שמסתפקין מן הנהר

והרד"ך בעצמו בבית ד' חדר ג' כתב מפורש כן וז"ל ואפילו לפי הגהה אחת שמצאתי במרדכי וז"ל יש מפרשים שצריך לכתוב כל הנהרות שבתוך תחום העיר דכל תוך תחום העיר הוי בכלל העיר וראייתו מפרק כל הבשר דקאמר אכלינהו חוץ לתחום כו' ואין לומר דמדמייתי ראי' מפרק כל הבשר, אלמא דמדינא דגמרא קאמר שצריך, אלא שרצה להודיענו שלפי מנהג האחרונים שהצריכו לכתוב הנהרות לסימן העיר ראוי לכתוב כל תוך התחום הרי הוא כעיר עצמו עכ"ל. אלמא דגם לדידי' כל תוך התחום נחשב כהעיר עצמה

ומה שכתב כת"ר דאם תוך התחום נחשב כעיר, א"כ הוה כמו באמצע העיר, ומאי דוחקא דהדר"ך לומר דיתבא אינה ישיבה ממש, כ"א שמסתפקין ממנו, דאף אי הוה יתיבה ממש הוה ניחא, דהא הוה כמו באמצע העיר עכ"ד כת"ר הנה הרד"ך הוצרך לכתוב כן, מפני שהשואל פקפק על הגט שכתב דיתבא על נהר, והנהר מקיף אותה, ע"כ כתב דאף דמקיף אותה, מ"מ אם כתב דיתבא שפיר דמי, מפני דיתבא משמע שמסתפקינן ממנו, ואפשר דאף אם יתבא הוה ישיבה ממש ג"כ היה ניחא אם הנהר הוא תוך התחום

ובדברי מהר"ש כתב כת"ר שלא התיר מטעם שתוך התחום נחשב כהעיר, אלא מטעם הרחיים התיר, וזה אינו מובן, דהא ע"כ גם הרחיים היו תוך התחום לא בתוך העיר עצמה, והר"ש כתב כי אמרתי רחיים שעל הנהר נקראים על שם העיר, והיינו אף שהם תוך התחום נקראים על שם העיר וזהו כהבנת מהרי"ו והג"פ בדבריו, ואין לומר דמפני מה שטוחנין בני העיר ברחיים הוה תשמישי העיר. דא"כ מה זה שאומר שנקראים על שם העיר, דמשמע דרק מפני שבית הרחיים נקרא בית רחיים של עיר פלונית, ולא משום שמשתמשים בהם בני העיר. אך אפשר לומר דטעמו הוא כיון דהרחיים נקראים על שם העיר אם כן הם עצמם מהעיר, דהעיר נמשכת עד הרחיים, כיון דגם הם נקראים על שם העיר, אבל היכא דמקום שמתוך לחתום לא נקרא בפירוש על שם העיר, אין ראי' מזה שיהיה כהעיר

והנה כת"ר כתב דהראי' מהיני ושילי היא חזקה בעיניו, ומה שכתבתי ששתיהן היו שוות, כתב כת"ר ע"ז שמא היתה אחת מהן גדולה מחברתה וכי נתת דבריך לשיעורין, במחילה מכת"ר שלא לכך נתכונתי, כי באמת לא יעלה על הדעת אם שתי עירות נפרדות לגמרי בשמן שאף אם הן סמוכות בתוך התחום שהעיר שהיא קטנה מחברתה, אם יכתבו בהגט יצטרכו לכתוב שם העיר הגדולה הסמוכה לה, דא"כ תקשה מהא דגיטין (דף ו' ע"ב) מעשה באדם אחד כו' מהיכן אתה אמר לו רבי מכפר סימאי אני וכו' ואפי' רבנן לא פליגי עלי' דר' מאיר אלא בעכו דמרחקא אבל כפר סימאי דמקרבא לא. והך עובדא איתא נמי בירושלמי גיטין (פרק א' הל' ב') ושם איתא מכפר סימיי שבתחום עכו, ומ"מ לא כתבו בהגט עכו לפי מה שסבר מתחילה שהוא מתחום עכו, ולפי מה שאמר ר' אילעאי שם, בירושלמי והלא כפר סימיי מארץ ישראל היא קרובה לציפורין יותר מעכו היה להם לכתוב ציפורין, הרי דאף שהוא תוך התחום כתבו כפר סימאי אף דהוה מסתמא קטן מעכו ומציפורין, כיון דלא היתה לעכו או לציפורין שום שייכות עם כפר סימאי, ולא נקרא כלל שם עכו או שם ציפורין על כפר סימאי, אלא דיש לומר דבתחום עכו, אינו משמע סמוך בתחום עכו, אלא משמעותו בגליל עכו ובגבולה, כמו תחומי ארץ ישראל בירושלמי שביעית (פרק ו' הל' א') וכמו עירות המותרות בתחום גיתו, ועירות האסורות בתחום צורא, רבי התיר כפר צמח תחום ארץ ישראל, בתוספתא שביעית פרק ד'

ועוד הא דאיתא בגיטין (דף ו' ע"א) רב חסדא מצריך מאקטיספון לבי ארדשיר, וא"כ כתבו בארדשיר רק ארדשיר ולא שם אקטיספון, אף דאקטיספון היתה גדולה מבי ארדשיר דבאקטיספון היה השוק ולא בבי ארדשיר וביומא (דף י' ע"א) מסתפק אם רסן שהיא אקטיספון היא העיר הגדולה ואף שהיתה בתוך תחומה של אקטיספון כמבואר בעירובין (דף נ"ז ע"ב) דבני אקטיספון משחינן להוא תחומא מהאי גיסא דארדשיר, כיון דארדשיר היתה עיר בפני עצמה ולא היתה לה כל שייכות לאקטיספון ושם אקטיספון לא נקרא עליה כלל. לכן צריכין לכתוב שם. ארדשיר לבד ועיין מה שכתבו התוספות בגיטין (דף ו' ע"א) ד"ה ומבי ארדשיר ובמהרש"א ומהר"ם לובלין שם

אלא דאפשר לומר דכתבו התוס' בד"ה ומבי ארדשיר היא מבבל ואקטיספון לאו מבבל, א"כ היו משתי מדינות וע"כ אין לכתוב שם העיר הקרובה, ואף דיש לדייק דאין זה מעכב לקרות השם של העיר על החלק של העיר אף שהוא ממדינה אחרת, דהא למאן דס"ל ביומא (דף י"ב ע"א) ובעוד מקומות דירושלים נתחלקה לשבטים, וא"כ היו לשני שבטים ליהודה ולבנימין חלק בה, ואעפ"כ כולה נקראת בשם אחד ירושלים. ובגיטין (דף ד' ע"ב) עיר אחת היתה בארץ ישראל ועסיסות שמה והיו בה ב' הגמוניות ועפ"כ נקראת בשם אחד. ובגיטין (דף ב' ע"א) בתוס' ד"ה אשקלון דעכו היתה חציה בארץ ישראל וחציה בחו"ל וכן הוא בחי' הרמב"ן והרשב"א שם. ובירושלמי שביעית (פרק ו' הל' א') ר' אחא בר' יעקב בשם ר' אימי מן תרין עובדן דרבי אנן ילפינן עכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חו"ל, וכן הוא בירושלמי גיטין (פרק א' הל' ב') אלא דסברא פשוטה היא דאין לכתוב שם העיר הקרובה, אם אין שמה נקרא על העיר האחרת כלל

אבל אנא הכי קאמינא, אם פרור הסמוך לעיר ושם העיר בכללה נקרא גם על החלק הזה של העיר, אף שלהחלק הזה יש לו גם שם פרטי בפני עצמו. כיון שגם שם העיר בכללה נקרא על אותו חלק של העיר צריכין לכתוב שם העיר הכללי ולא תקשה כלל מהיני ושילי. דמה