תשובה שלמה - ב פא

נקרא על שם המקדש שהיה בשילה, כלומר בית הכנסת של המקדש, כמו שכתב הרשב"ם ב"ב (דף קס"ו ע"ב) המעון הזה בבית המקדש נשבע. וכן (שמואל א' קפי' ב' פסוק ל"ב) והבטת צר מעון. ולפ"ז אין מזה ראי' דאם יש לו שם אחר מ"מ נקרא על שם העיר, דהתם שם מעון הוא על שם המקדש שהיה בשילה ומשו"ה נחשב כשילה

והנה לכאורה תליא זה בפלוגתא, דביבמות (דף קט"ו ע"ב) איתא דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בי' בצד קלוניא מתא כו' ופירש"י בצד קלוניא שם עיר, אבל הרמב"ן במלחמות והרשב"א בחידושיו שם, פירשו קולוניא צד שבעיר נהרדעא שהוא בן חורין דלא יהבי כרגא למלכא עכ"ל. א"כ לפי פירש"י דפירש דהוה עיר. אפשר דאין כותבין שם הפרטי של חלק העיר. אבל לפי פירושם של הרמב"ן והרשב"א וכן הוא דעת המאירי בחי' ליבמות, דקולוניא הוא שם של חלק אחד מנהרדעא, משמע מזה דכותבים שם החלק של העיר

והנראה בזה דהנה בגיטין (דף ד' ע"ב) איתא דבעיר אחת שהיו מקפידים זה על זה הוצרכו לומר בפ"נ ובפ"נ ועי' בפני יהושע (דף פ') בד"ה שם עירו שגם כתיבת שם עמידת הסופר הוא מפני קפידא דשלום מלכות. וא"כ כיון שחלק אחד מן העיר היה בן חורין מכרגא ויתר חלקי העיר לא היו בני חורין בודאי היה קפידא מזה על זה ולכן הוצרכו לכתוב שם של חלק העיר

ועוד כיון שנכתב בהגט גם שם הכללי של העיר נהרדעא, נכתב אנא אנדרולינאי נהרדעא, וברא"ש גיטין פרק השולח סימן ז' גרס אנא דוד בר נהילאי מנהרדעא, א"כ מה שנכתב שם הפרטי של חלק העיר זה עכ"פ לא מגרע גרע, אבל לכתוב רק שם הפרטי של חלק העיר ולא להזכיר שם הכללי של העיר, מזה לא שמענו

ועוד נראה דהרמב"ן והרשב"א והמאירי אזלי לטעמייהו שכתבו בחידושים ליבמות שם תבדק כל נהרדעא כולה כלומר כל ארץ נהרדעא שהיא הרבה עירות עכ"ל. א"כ אפשר לומר דקלוניא היתה ג"כ עיר נפרדת לגמרי והיתה סמוכה לעיר נהרדעא וממחוז נהרדעא, וכן משמע דקרי לה קלוניא מתא, משמע דהיתה עיר בפני עצמה, וכן מבואר בכתובות (דף נ"ד ע"א) נהרדעא וכל פרוודהא ופירש"י כרכים הסמוכים לה

ולענין נידון דידן נראה לענ"ד דבתשו' פנים מאירות כתב דבתוך עיבורה של עיר נחשב כעיר, וכן מבואר בדרכי משה אהע"ז סימן קכ"ח ס"ק י"ח, ובתשו' מיימניות להל' אישות סימן כ"ב ובתשובות בנימין זאב והג"פ פסק דיש לסמוך על דבריו ובתשובות מהרי"ו כתב דאף חוץ לתחומה של עיר נחשב כעיר. ואף שהראי' שהביא במהרי"ו, מהא דמכות (דף י' ע"א) דפריך וחברון עיר מקלט היא והכתיב ויתנו לכלב את חברון כו' אמר אביי פרוודהא כו' ופירש"י כפרים וחצרות הסמוכים לה ונקראים על שמה נתנו לכלב עכ"ל. ובב"ב (דף קכ"ב) פי' הרשב"ם כפרים ושדות שסביב לעיר חוץ למגרש. ומזה הוכיח דאף חוץ לתחום נקרא על שם העיר. ולענ"ד איני מבין דאפשר דהכפרים והחצרים סביב חברון ידעינן בבירור דנקראו ג"כ על שם חברון. והא קרא כתיב מלך חברון משמע שכל המחוז היה נקרא חברון וע"כ אומר ויתנו לכלב את חברון, אבל מנין לנו לומר דחוץ לתחומה של עיר, במקום שאין בבירור אם נקראו על שם העיר שאף בסתמא יהיו בכלל העיר, אבל מ"מ בנד"ד ששם באסטאן הוא שם כולל לכל חלקי העיר הגט כשר לענ"ד בלי פקפוק

שוב ראיתי שהדברים מפורשים בספר שו"ת רבינו חיים כהן חלק אהעע"ז סי' מ"ט, שהשיב להגאון ר' יצחק בנו של בעל פנים מאירות וז"ל שנית הוה דברי כת"ר דאין לומר הטעם משום דמספקו בשם העיר, דאפשר היה להם לסדר הגט על פירשטאט דמתקריא קאזמר כמו שנוהגין בק"ק קראקא כו' הנה כל עיקר הטעם בקאמזר שבקראקא כמו שמסיק שם ות"ל היינו מפני שנחלק לשני מקומות כו' הרי דעיקר קהילה הקדושה היא מקאזמר והוה כמו בשמות דשם ישראל עיקר כו' אבל קאזמר שבנישוויז שהוא פירשאט, אם היינו מסדרין שם גט, צריכים שם עיר דנישוויז כו' עכ"ל וכ"כ בספר שו"ת שאילת שלום מה"ת סימן ל"ה וז"ל לפי מש"כ כת"ר דיש כפר אחד כו' ואף דכתב כבודו דיש להכפר שם לעצמו, קארנעשט כו' הרי מבואר בגט פשוט בשם תשובת בנימין זאב להקל בגט אשר נכתב בכפרים הסמוכים לעיר וכתב שם העיר דכשר ובג"פ שם כתב דבדיעבד יש לסמוך על דבריו, והיינו אף שהכפרים יש להם שם לעצמם, מ"מ נחשבים מהעיר עכ"ל. וכן כתב להקל בכגון דא בספר שו"ת נודע בשערים סימן ז'

והנה בספר שו"ת פנים מאירות ח"ב סימן פ"ב פסק דבעבורה של עיר כותבים שם העיר אם אין להמקום שבעבורה של עיר שם אחר, משמע מזה דאם יש להמקום הזה שם אחר אז אין כותבים שם העיר, נלענ"ד דהתם מיירי דאין שם העיר מתפשט גם על המקום הזה שהוא חוץ לעיר בעבורה של עיר, ואז אם היה לאותו מקום שם בפני עצמו בודאי אינו רשאי לכתוב שם השם של העיר, אך אם אין לאותו מקום שם בפני עצמו אז מסתמא נגרר אחרי שם העיר, אף שאין שם העיר על המקום הזה בפירוש. וכן נראה מדבריו שכתב בשאלתו, אם רשאים לכתוב שם העיר אף שכותבים ברחוב שלהם או מחויבים לכתוב וליתן בתוך העיר, ואי נימא דמיירי היכא דשם העיר מתפשט גם על המקום הזה, הא כיון דאותו מקום אין לו שם אחר, א"כ השם של העיר הוא שמו המיוחד ולית כאן שום ספק דיכתבו שם העיר אם כותבים ברחוב הזה, א"ו דמיירי דאף דאין להרחוב שם אחר, מ"מ גם שם העיר אינו נקרא עליו

ובשו"ת דברי חיים להגאון מצאנז ז"ל ח"ב אהע"ז סימן ק"ג השיב בדבר כפר אחד הסמוך לעיר רישא ויש לו שם מיוחד, ושם העיר רישא לא נקרא עליו כלל, כמבואר בדבריו שם, וכתבו שמנין כאן ברישא מתא דיתבא כו' והכשיר מטעם דהכפר הוא בתוך התחום בצירוף שיסכים עוד גדול אחד, ואם היה שם העיר נקרא גם על הכפר משמע מדבריו שהכשיר בלי פקפוק. ובספר גט פשוט סימן קכ"ח ס"ק כ"ו כתב דציון היא חלק מעה"ק ירושלים וכותבים ירושלים ולא ציון. וא"כ בבאסטאן שכולל העיר נקרא באסטאן, אף דחלקי העיר יש להם שמות מיוחדים, אין לפסול הגט שנכתב באסטאן, והרי גם כת"ר בעצמו שמעונו הוא בחלק העיר דארטשעסטער, ואעפ"כ חתם רב בבאסטאן ולא כתב רב בדארטשעסטער, הרי דעיקר השם הוא באסטאן

סימן ל'

בע"ה יום ג' ויחי תרפ"ו לפ"ק. למעלת כבוד הרב הגאון מהור"ר מרדכי קלאצקא רב בבאסטאן

קבלתי את מכתבו, ואף שמסכים לגוף הדין שאין לפסול הגט, אך מתאמץ כת"ר להעמיד דבריו אף שאינם