תשובה שלמה - ב עט

מיעסקו בי' והכתיב ויהי לבני יוסף לנחלה ופירש"י אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן, מ"מ פריך שפיר מאי שנא בשכם, דהא סו"ס נתנו שכם ללוים והיא שלהם, והיה להם לקוברו בעיר אחרת של בני יוסף, ע"כ משני משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבדתו, ואי נימא דדותן היא שם כפר הסמוך לשכם ונקרא על שם שכם ומשם גנבוהו ושם קברוהו א"כ מאי פריך מאי שנא שכם, דאפשר דהכפר אף שנקרא על שם שכם, מ"מ היה חוץ ממגרשי העיר ולא היה שייך ללוים, דהא חלקת השדה שקברו בו את יוסף לא היתה בתוך העיר ממש, כמבואר במד"ר בראשית פרשה י"א ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, וחלקת השדה ההיא קנה כדכתיב ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו, וא"כ אדרבה מזה ראי' דאי הוה כפר הסמוך לעיר ונקרא על שם העיר נחשב כמו העיר, ולא היה קשה כלל מאי שנא בשכם, ומדפריך מאי שנא בשכם, ע"כ דדותן לא שם כפר אלא נכלי דתות ויוסף נקבר בשכם וא"כ קשה מאי שנא בשכם, ועל כן לא כתב רש"י דדותן הוא כפר הסמוך לעיר ונקרא על שם שכם. כמו שכתב בסנהדרין, רק משום נכלי דתות, ונקבר בשכם ממש בחלקת השדה, כי אח"כ נתרחבה העיר וגם חלקת השדה היתה בתוך תחומה

והנה בפשוטו ניחא הא דפריך מאי שנא בשכם, דהנה שכם כבשו אח"כ, כמבואר בירושלמי (מכות פרק ב' הלכה ו') ומדוע המתינו לקוברו בשכם ולא קברוהו בנחלת בני יוסף שכבשו מקודם, דהא אצל יריחו היה גבול בני אפרים כדכתיב יהושע ט"ז, וע"ז משני שהוכרחו להמתין עד שיכבשו את שכם, מפני שהוכרחו להחזיר אבדתו לשם, וקברוהו מחוץ לתחום העיר כמבואר לעיל, ולפ"ז יש להוכיח מזה שגם מחוץ לתחום נקרא על שם העיר, אך אפשר לומר דהא קודם שחלקו לא היו יודעים היכן הוא נחלת בני יוסף והוכרחו להמתין עד שבע שכבשו ושבע שחלקו, ולא יכלו לקוברו קודם שכבשו את שכם

והא דקברוהו שם אעפ"י ששכם היתה עיר מקלט ואין קוברים בה כמבואר במכות (דף י"ב ע"א), וברמב"ם פרק י"ג הל' ג' מהל' שמיטה ויובל ונותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה, שאין קוברין מתיהם לתחום עריהם עכ"ל וכן הוא ברמב"ם הל' רוצח פרק ז'. אפשר לומר דקברוהו קודם שהפרישו את שכם לעיר מקלט כמבואר בירושלמי מכות שהבאתי לעיל, עד שלא הפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת, הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכבשו את שכם

עוד תפס עליו כת"ר מהא דאיתא בירושלמי פאה דאין למדין הלכה מדברי אגדה, הנה כ"כ ג"כ אא"ז בנו"ב תנינא חלק יור"ד סימן קס"א ובחלק חו"מ סימן י"ד, אך כבר ציין שם דו"ז בן המחבר לעיין בתשו' הרשב"א סימן של"ה שלא משמע שם כן, ובתשובת שבות יעקב ח"ב חלק חו"מ סימן קע"ח כתב ואם יאמר האומר מה לך אצל אגדה הלא אין למדין הלכה מדברי אגדה כו' היינו דוקא היכא שהוא נגד הסברא או הסוגיא כו' עכ"ל. אלא שכת"ר כתב דהך אגדה היא נגד גמרא מפורשת בגיטין (דף פ' ע"א) דאמר רב לספרי' כו' כי יתביתו בשילי כתובו בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני והן היו קרובות זו לזו כמו שכתבו התוס' שם ד"ה כי, כמבואר בביצה (דף כ"ה) וברש"י שם שהיו בתוך התחום, וא"כ אף אי נימא דדותן היא תוך תחומה של שכם, מ"מ הוי שינוי השם עכ"ד, הנה מהך דשילי והיני לא תקשה לענ"ד דהתם היני ושילי שתי עירות שוות היו ואף שהיו קרובות לא היו נקראות זו על שם זו, רק היו עירות מיוחדות בשמות מיוחדים, ואטו כל העירות הסמוכות זו לזו נקראות זו על שם זו, אנן הכי קאמרינן דכפרים או פרורים הסמוכים להעיר ונקראים בשם העיר, דאם כתב שם העיר כשר וראי' לזה דדותן נקרא על שם שכם, ואף דמכרוהו בדותן אמרינן דמשכם גנבוהו, כיון דדותן הוא כפר הסמוך לשכם ונקרא על שם שכם

ומה שהקשה כת"ר דאיך אפשר לומר שאותו מקום נקרא על שם שכם, הא מקרא מלא הוא וימצאם בדותן, ואמינא לי' לכת"ר, ומטונך הלא גמרא מפרושת משכם גנבוהו, אלא דזה פשוט דכל כפר ופרור הסמוך לעיר יש לו גם שם מיוחד והשם הכללי של העיר הונח על כולם. ואמרי' דמשכם גנבוהו דהוה שם הכללי של כל הכפרים והפרורים הסמוכים, וה"נ צריכים לכתוב שם הכללי של העיר ולא שם הפרטי של הפרור או הכפר

עוד כתב כת"ר עלה שכתב בספר שו"ת משיבת נפש ח"ב סימן נ"ו אדות העיר ווין שנשאל איך לכתוב בגט, ששם הכולל של כל העיר הוא ווינא, אלא שהרחובות חלוקים בשמותיהם, כמו לעאפאלדשטאט וכדומה, ופסק שם שצריכים לכתוב בגט ווינא לא לעאפאלדשטאט וכדומה, והרי זה ממש כמו בבאסטאן שצריכים לכתוב שם הכולל באסטאן ולא שמות חלקי העיר, וכתב כת"ר לדחות שאין מזה ראי' שכונתו היא שאין צריכים לכתוב שמות הרחובות. ואין כונתו על חלקי העיר, וכת"ר בעצמו הוקשה לו אם כונתו על סתם רחוב ל"ל כל הטורח והשו"ט, הא מעולם לא עלה על דעת מי שהוא לכתוב שם הרחוב, וכן בזמן הש"ס היו רחובות, ולא עלה על הדעת שיכתבו שם הרחוב ותירץ כת"ר דבזמן הש"ס לא קראו את הרחובות בשם מיוחד רק נתנו בהם סימנים כמו שוקא דגלדאי ושוקא דרבנן וכדומה. אך שמות שנתנו על שם אדם מיוחד זה שאני. וימחול כת"ר שדבר זה אי אפשר לאומרו כלל, דמאי נפקותא איכא אם הרחוב נקרא על שם אדם מיוחד או על שמות האנשים הדרים שם כמו שוקא דטבחי בחולין (דף מ"ח) ושוקא דגלדאי ושוקא דרבנן שם וב"מ (דף כ"ד) שוק העליון ושוק התחתון עירובין (דף נ"ד ע"ב), שוקא דבי לפט תענית (דף כ"ב ע"א), וכן מצינו שמות רחובות או חלקי עיר שנקראו על שמות אנשים מיוחדים. וגם כת"ר בעצמו כתב דאם לזה נתכוין למה לו כל השקו"ט הא גם עתה בכל עיר ישנם רחובות מיוחדים הנקראים על שמות אנשים, ואין עולה על הדעת לכתוב שמות הרחוב בגט. ועל זה לא תירץ כת"ר כלום. גם מה שכתב שלעאפאלדשטאט בווינא היתה רחוב יחידה בימי הגאון בעל משיבת נפש, האמת הוא לא כן כי הפרור לעאפאלדשטאט הוא על אי על נהר דונאי בקצה עיר ווינא, והוא פרור גדול שנתחבר לעיר ווינא

ועיקר ראיתו של כת"ר היא מהא דכתב הרמ"א באהע"ז סוף סימן קנ"ד בסדר הגט דבקראקא כותבים קאזמר דמתקריא קאזימירז, אף דשם קראקא הוא שם כללי וכותבים שם הפרטי של הפרור קאזמר, הנה משם אין ראי' לנד"ד, דהנה לפי סברת כת"ר דבכל מקום צריכין לכתוב רק שם של הפרור או שם של חלק העיר, אין להבין מאי האי דכתב בסדר גיטין מהרב ר' מיכל מקראקא אות ק"ט. ומה שאין כותבין פה קראקא אעפ"י שכך מורגל שם המקום בכלל, דמאי קושיא, הא בכל מקום צריכין לכתוב רק שם הפרטי של חלק העיר ולא שם הכללי, וגם מאי האי דכתב שם וז"ל מפני שהמקום נחלק לשני מקומות קראקא וקאזמיר דמאי שני מקומות שייכים הכא, הא קראקא הוא שם הכללי וגם חלק העיר קאזמר נקרא ג"כ קראקא, ומה