תשובה שלמה - ב עד

ומצד הדין אינה משועבדת להניק וגם לא התחילה כלל להניק ולא נכנסה בשיעבוד הנקה כלל, אבל בהנך דבי ר"ג הא כתב רש"י וז"ל אלמנות שהיו בהן מניקות ונתנו בניהם למינקת עכ"ל א"כ הרי התחילו להניק ונכנסו בשיעבוד הנקה, א"כ רק מפני שר"ג מפורסמים התיר ר"נ, אבל מחמת עשירים היה אסור, מפני שכבר נכנסו בשיעבוד זה

והסברא בזה היא פשוטה, דהא המגיד משנה בפרק י"א הל' כ"ה מהל' גירושין כתב בשם הרשב"א דבגרושה מנקת ג"כ אסורה להנשא דוקא בשהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה, הרי דס"ל דאף בגרושה אם לא התחילה להניק אין עליה שום שיעבוד להניק ויכולה להנשא, אך כיון שהתחילה להניק והולד מכירה, שסכנה להולד אם תפסוק להניק, ע"כ משועבדת היא להניקו, והכ"נ באלמנה אם התחילה להניק אף שהיא עשירה ומצד הדין לא היתה משועבדת להניקו, רק מכיון שהתחילה להניק הולד ומסתמא מכירה, א"כ שוב משועבדת היא להניק את הולד ואסורה להנשא

סימן כ"ו

בע"ה יום א' מטות תרע"ו לפ"ק דארפט יצ"ו. להרב הגאון כו' ר' יוסף מענדל ראבינאוויץ שליט"א הרב דק"ק ריאזן

בנידון שאלתו כאשר בעיר משכן כבודו לא סדרו גיטין עד עתה, אך כאשר נתרבו שם אחב"י מהמגורשים ונגועי המלחמה ועתה יש הכרח לסדר שם גיטין ע"כ יש לחקור איך לכתוב שם העיר ריאזאן או ריזן. הנה לפי המבואר בהאחרונים שהברת פתח אינו מושך אחריו אלף, בודאי אין לכתוב אלף אחר הזיי"ן, דאף דאם כתב הוא ג"כ כשר כמבואר בספר טיב גיטין שמות אנשים. אות ואלק ועי' בספר נחלת שבעה סימן מ"ו אות צריט, מ"מ לכתחילה אין לכתוב אל"ף במקום הברת פתח. ואף דאחר היו"ד כותבים אל"ף שהוא מורה ג"כ להברת פתח, בהא שאני, כיון דאם לא נכתוב אל"ף רק נכתוב ריזן איכא למטעי שהוא בחיריק, ע"כ מוכרחים לכתוב אל"ף להורות שקריאת היו"ד היא בפתח, וכמו שכתב בפתחי תשובה בקונטרס השמות גבי שם יענטא בשם גט מקושר. ועיין בטיב גיטין בשמות אנשים שכתב לכתוב ביניאש כיון שהיו"ד ניכר במבטא

ולכאו' הטיב גיטין סותר א"ע במה שכתב בשמות נשים בשם יכנט שכתב וז"ל ומה שכתב הב"ש שהט"ז בשם הב"ח כתב לכתוב אל"ף כיון שיש פתח תחת היו"ד, והוא תמוה לענ"ד דהא מבואר לעיל בכמה שמות דלנקודת פתח אין צריך אל"ף עכ"ל. והא הוא בעצמו כתב לכתוב ביניאש, כיון דניכר היו"ד במבטא. והנראה בזה דבשלמא כשהיו"ד שהברתו היא בפתח הוא באמצע התיבה, אז יש להסתפק שאין לו הברה בפני עצמו כלל, רק שהוא לסימן החיריק של אות הקודם כמו אילו היה נכתב ביניש, דאפשר שהיו"ד השני ג"כ הוא לסימן החיריק של הנו"ן כמו שהיו"יד הראשון הוא לסימן החיריק של הבי"ת. ע"כ שפיר כתב בטיב גיטין לכתוב ביניאש. אבל כשהיו"ד הוא בתחילת התיבה, א"כ ע"כ הוא בעל הברה כמובן. וא"כ כיון דגם בלא אל"ף נקרא בפתח, דליכא למטעי, ע"כ תמה על הב"ח שכתב לכתוב יאכנט באל"ף אחר היו"ד, כיון שהיו"ד הזה הוא בתחילת התיבה ע"כ נקרא הוא בפתח, כמו שכל אות שהוא בעל הברת פתח שאינו צריך אל"ף

ובזה אני מבין מה שכתב אא"ז בנודע ביהודה תנינא חלק אהע"ז סימן קט"ז וז"ל ואמנם בעיקר שם ראדוויל הייתי מסתפק אם לכתוב אל"ף אחר הרי"ש, כי אולי נכון לכתוב רדוויל, כי אין הפתח תנועה גדולה שימשוך אחריו אל"ף, הגם שבקהלתי אשר ישבתי בראשונה כותבים יאמפאלא, באמת אם אני הייתי המסדר הראשון לסדר שם גיטין הייתי קובע לכתוב ימפאלא כו' עכ"ל. ותמהו עליו רבים הא אחרי היו"ד כותבים אל"ף לסימן הפתח, ולפי מה שכתבתי אין כאן אף התחלת תמיה דלאחר היו"ד כותבים אל"ף לסימן הפתח, היינו כשהוא באמצע התיבה, דאז אפשר למטעי שלא לבטא היו"ד כלל, רק למימר שהוא לסימן החיריק, אבל בתחילת הכתיבה, כבשם יאמפאלא, דע"כ צריכין לבטא היו"ד בתנועה וליכא למטעי שהוא רק לסימן החיריק, אז אין צריכין אל"ף לסימן הפתח

והנה בכאן אפשר לומר לכאורה, כיון דסו"ס אנחנו מוכרחים לכתוב אל"ף אחר היו"ד לסימן הפתח, אם כן מעתה נכתוב נמי אל"ף אחר הזיי"ן לסימן הפתח, דזה אינו, דכיון דסו"ס לסי' פתח אין כותבים אל"ף היכא דליכא למיטעי וגם בכאן ליכא למטעי, לכן אין כותבים אל"ף אחר הזיי"ן אף דכותבים אחר היו"ד דאין זה תלוי בזה כלל, ויעיין בספר שו"ת ר' חיים כהן ראפפורט בקונטרס שאלת חכם שבסופו בנידון כתיבת שם עיר מריאמפאליא, שיצאו עוררין לכתוב מריאנפאליא בנו"ן, אבל אין מי שיאמר שיכתבו אל"ף לסימן הפתח שעל המ"ם הראשון, מפני שלאחר היו"ד כותבין אל"ף לסימן הפתח, דהיכא דליכא למטעי אין כותבים אל"ף לסימן הפתח, אף דבאותה תיבה כתבו אל"ף לסימן הפתח היכא דאפשר למטעי, וכן כתב בטיב גיטין בשמות עירות אצל שם יארסלוב דאין כותבים אל"ף לסימן הפתח שאחר הרי"ש אף שכותבים אחר היו"ד, אלא דנראה שהוא סותר עצמו למה שכתב גבי שם יכנט שהבאתי לעיל, והנה בשו"ת מהר"ם לובלין בסימן פ"ד ובסוף סימן ק"מ כתב יערנסלב ולא כתב ויו"ו בין למ"ד לבי"ת ולדידי' גם הלמ"ד נקרא בפתח ואין כותב אל"ף לסימן הפתח, ולדידי' היו"ד נקרא בסגל ע"כ כתב עיי"ן אחר היו"ד לסימן הסגל

והנה בספר שו"ת כנסת יחזקאל סימן ס"ג ובתשובות ר' חיים כהן חלק אהע"ז סימן ז' ובטיב גיטין שמות נשים אצל שם יכט בשם מהריב"ל שהקשו עלה דבפתח אין כותבין אל"ף מהא דכתובות (דף ס"ט ע"ב) אמר ר' אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם, ינחם אחרים משמע, אמר רב נחמן ינחם כתיב ופירש"י אין לך לומר פתח בשום אות אא"כ אל"ף או ה' סמוכים או עפ"י הנקודה כו' וכאן שלא כתוב אל"ף ע"כ עפ"י מסורת אתה קורא ינחם, ובתשו' ר' חיים כהן שם כתב דאחרונים סוברים דדברי רש"י אינם אלא בלשון הפסוק אבל לא בשמות אנשים או עיירות, וכל זה הוא דחוק, והגאון בעל מרכבת המשנה שם בשו"ת ר' חיים כהן סימן ע"א הקשה בשם המדקדקים על עצם דברי רש"י דאדרבה כשאנו קורין ינחם מבנין נפעל הרי הנו"ן בקמץ דפשיטא דמושך אל"ף ומשתדל שם לתרץ

ואחר המחילה מכבוד תורתם נראה לענ"ד דהקושיא מעיקרא ליכא ודברי רש"י ברורים הם, דהנה ידוע דרבים מן הראשונים קראו להקמץ פתח, וכן הוא ג"כ ברש"י ברכות (דף מ"ז ע"א) ד"ה חטופה שקורין את אל"ף בחטף ולא בפתח ואומר אמן (בחטף פתח) והוא צ"ל אמן