תשובה שלמה - ב קנ

שבתוך ד"א שלו, כיון שבאו אח"כ, וכמו שכ' באמת בשיטה מקובצת שם בב"מ לשי' אלה שאף ברשות הרבים תקינו רבנן ארבע אמות וז"ל כיון שקדם וישב זכה בד"א דתקינו לי' ושוב אין אחרים שותפין בו עכ"ל

והנראה בדעת הטור והרמ"א שכתבו ואם באו שנים כאחד לתוך ארבע אמות, או שעומדים שניהם ונפלה מציאה בתוך ארבע אמותיהן קנו שניהם, דשני דברים אשמעינן, אחד אם המציאה מונחת כבר ואחד קדם בתוך ארבע אמות של המציאה קנה את המציאה. וחברו שבא אח"כ לא קנה כלל. רק אם שניהם כאחד באו לתוך ארבע אמות של המציאה אז קנו שניהם, אבל אם לא היתה מציאה מונחת ושניהם היו עומדים ואח"כ נפלה מציאה בתוך ארבע אמותיהם קנו שניהם, ובזה אין נפקותא אם אחד קדם, כיון שבשעה שבאו לא היתה שם מציאה לקנותה, ורק אח"כ כשעומדים שניהם אז נפלה המציאה ומשו"ה קנו שניהם אף שאחד קדם והשני בא אח"כ ובטעמא דמילתא נראה לענ"ד דר"ל קאמר בבבא מציעא (דף י' ע"א) ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום, מדייק הוא שארבע קונות לו. אבל אין הארבע אמות קנויות לו, דהיינו דהוא אינו קונה הד"א, רק יש לו הזכות שאם יהי' אם דבר לקנות אז הוא קונה, וא"כ תקנת קנין הד"א מתחלת בעת שיש דבר לקנות ואז הד"א קונות לו הדבר שיש לקנות, וא"כ אף אם קדים חד בשעה שאין מה לקנות אז אין לו שום זכות בהד"א דאם יבא אחר אח"כ תוך הד"א שלא תהיה לו זכות הקנין בהד"א, דאף שהשני בא אח"כ אם נפלה אז המציאה קנו שניהם, כיון שבשעת הקנין כבר שניהם עומדים תוך הארבע אמות. כן נראה לשיטת הטור והרמ"א, וזה מדויק בלשונם

וכן יש לדייק מדברי הרשב"א והר"ן והריטב"א בחי' בגיטין (ע"ח ע"א) שכ' בד"ה ארבע אמות שלו, וא"ת לא הוה להו למימר אלא ד"א שלה זהו קרוב לה כלומר ומתגרשת, חוץ לד"א לא כו' ותי' בתוס' בחידושם אשמעינן דאי קדים איהו אע"ג דאיהי נכנסת בתוך ד"א דידי' לא חשבינן אותן ד"א שיהא לה בהן חלק כו' עכ"ל ולכאו' למה לן לאשמעינן הא מדפריך בגמרא בפשיטות וליחזי הי מינייהו קדים, א"כ פשוט הוא כיון דקדים הוא בהד"א ואף שהיא נכנסת אח"כ בתוך ד"א דידי' אין לה בהן חלק, אלא מפני דבמציאה אם נפלה המציאה אח"כ כשעומדים שניהם אף שאחד קדים קנו שניהם איצטריך לאשמעינן דבגט אינו כן, כדבעינן למימר לקמן

ובזה יהיו מובנים דברי הרמב"ם בפרק ה' הל' ט"ו מהל' גירושין עמדה היא תחלה ובא הוא כנגדה וזרקו לה אעפ"י שהוא מחצה על מחצה הואיל והוא לתוך ד"א שלה הרי זה גט פסול עד שיגיע הגט לידה, ועיין בכסף משנה שכתב וז"ל ואתא שמואל וחדית בה דאם באה היא תחלה ועמדה אף על פי שזכתה בד' אמותיה אם בא הבעל כנגדה ונכנס בתוך אותם ד"א שלה וזרקו לה אם נפל הגט בתוך כדי שתשוח ותטלנו הויא מגורשת אף על פי שהגט בתוך ד' אמות שלו נמי, אבל למעבד בה עובדא לא עבדי הואיל והבעל בתוך ד' אמות שלה, עד שיגיע גט לידה, אבל אם בא הבעל ועמד זכה בד' אמותיו ואף על פי שבאה היא בתוך אותם ד' אמות כו' דזהו קרוב לו דכיון דקדים הוא אין לה באותם ד' אמות ולא כלום כו' עכ"ל, דלכאו' הדברים צריכים הבנה, כיון דפשוטו אמרינן וליחזי הי מינייהו קדים, אם כן האי דקדים זוכה בהד"א, ומאי שנא דאם הוא קדים קאמר דאין היא זוכה כלום בהד"א כשהיא נכנסת אח"כ לתוכן, ואם היא קדמה והבעל בא כנגדה ונכנס לתוך ד"א שלה, למיעבד בה עובדא לא עבדי, הואיל והבעל בתוך ד"א שלה, ולפי מה דכתיבנא זה ניחא, דהיכא דהיא קדמה בתוך ד"א והוא נכנס אח"כ, אם כן הוא יש לו גם כן זכות הקנין בהד"א כשתפול שם מציאה, אבל כשהיא נכנסת לתוך ד' אמות שלו, אין לה זכות לקנות בתוך ד' אמות שלו, חדא דמציאת אשה לבעלה, ועוד מה שקנתה אשה קנה בעלה

ולפי זה נראה לענ"ד לשיטה זו דאין ברה"ר קנין ד"א, דבאמת במציאה אם אחד בא וזכה בהד"א, כל עוד שלא זכה במציאה, משבא השני גם הוא זוכה בהד"א להיות קונה יחד בשותפות עם הראשון, כיון דאפשר שיקנו בשותפות, ולכן ברשות הרבים דדחקי רבים והרבה חברים יש לו שעומדים אצלו, ואם כולם יקנו בהד"א ויהיו כולם שותפים בהמציאה שתפול שמה אח"כ יבואו לאנצויי, ולכן לא תקנו כלל קנין הד"א ברה"ר, אבל בסמטא במקום דלא דחקי רבים תקנו קנין הד"א, ומעתה אם אחד עומד בסמטא וקונה הד"א לקנות בהן מציאה, אם יבא אח"כ שני ויעמוד ג"כ שם יהי' גם לו חלק בהד"א לקנות בשותפות המציאה שתפול אח"כ כמש"כ הטור והרמ"א ז"ל

ולא תקשה קושית הקצות החושן מהך דגיטין דהתם אי אפשר לקנות בשותפות, דהא בקנין הגט שייך רק שיהי' או של הבעל לחוד או של האשה לחוד ובשותפות אי אפשר בזה.. ולכן קנין הד' אמות אפשר רק לאחד מהם שיקנה בהד"א ולכן פריך שפיר וליחזי הי מינייהו קדים, שהראשון יש לו זכיה בהד"א לקנות הגט והשני שוב אין לו שום זכות קנין בהן, דא"א לקנות בשותפות, ומדברי הרמב"ם והכ"מ שכתבתי לעיל לא תקשה דהתם מצד חומרא קאמר דאת לא תעביד עובדא כמבואר בגיטין (דף ע"ח ע"ב)

והנה לכאו' גם לפי מה שכתבתי אפשר נמי להקשות דהוה קנין לחצאין, דהא הד"א שהיא עמדה שם מקודם זכתה גם לענין קנין הגט והבעל כשנכנס לתוך הד"א שלה אח"כ יש לו ג"כ הזכות לענין קנין של מציאה ולענין הגט אין הד"א מועילות לו, ולפ"ז היה צריך להיות הד"א כדין חצר של שניהם, ומ"ט קאמר וליחזי הי מינייהו קדים ופירש"י דאם קדם הוא לבא זכה בכל ד"א ואם קדמה היא לבא זכתה בכל ד"א הסמוכות לה ושוב לא נכנסה זכותו לתוכו עכ"ל. ואם כן אם קדמה היא נשארו הד"א שלה לענין זכית הגט ולו אין זכיה לענין זה, וכשתפול מציאה יש גם לו זכות הקנין, דלא קשה כלל, דהנה קנין ד"א הוא תקנת חכמים במציאה משום דלא ליתי לאנצויי ובגיטין משום תקנת עגונות והנה בשלמא במציאה אפשר דגם השני יש לו זכיה בהד"א ואינו מגרע זכות הקנין שיש לו להראשון מכל וכל. דהא גם הוא יקנה המציאה כשתפול שמה ויקנו שניהם דהכי תקינו רבנן דהא אפשר לקנות בשותפות, אבל בגיטין אי נימא דגם הוא זוכה בהד"א כשנכנס אח"כ לתוך הד"א א"כ זכיה שלו מגרעה ומבטלה לזכיה שלה לגמרי לענין גיטין, דהא אם יזכה הוא בהד"א לענין גיטין הא עי"ז א"א שוב שתזכה היא בהגט, ולכן בגיטין אין הבעל זוכה בהד"א עם האשה כיון דא"א לזכות בשותפות

והא דאמרינן מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ואוקמא ר' שמואל ב"ר יצחק שהיו שניהם עומדים בד' אמות כו' וכי תימא דאתו תרווייהו בהדי הדדי והא אי אפשר לצמצם, משמע דאי הוה אפשר לצמצם הוה ניחא, ואמאי הא שניהם קנו הארבע אמות ואמאי תהיה אף ספק מגורשת, דכיון דא"א שיקנו שניהם איך תקנה היא את הגט ומכש"כ שלא יבא הגט מרשות הבעל, די"ל דכיון דאתו בהדי הדדי ע"כ יש גם לה זכות הקנין בהד"א, ואף שגם להבעל יש לו גם כן זכות הקנין באותן ד"א, כבר כתבו