תשובה שלמה - ב קמט

לא בעי למיהדר אלא משום ועשית הישר והטוב א"כ לא מקרי פסידא, וכ"כ התוס' בפרק יש נוחלין (דף קל"ט ע"ב) ד"ה התם: והנני הכו"ח ברגשי כבוד למעכ"ת והסר למשמעתו חיים פישל עפשטיין

סימן י'

אדר תרע"ג סייני, יצ"ו

לשארי הרב הגאון גביר בעמו כו' מהור"ר מרדכי עפשטיין בווילנא

הנה כת"ר הביא מה שהקשה הקצות החושן על הרמ"א בחו"מ סי' רס"ח סעי"ב שכ' שנים שבאו כאחד לתוך ד' אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה תוך ד' אמותיהם קנו שניהם. והקשה בקצוה"ח וז"ל בפרק הזורק (דף ע"ת) ה"ד מחצה על מחצה אמר ר' שמואל ב"ר יצחק כגון שהיו שניהם עומדים בארבע אמות. ופריך וליחזי הי מינייהו קדים וכי תימא דאתו תרווייהו בהדי הדדי הא אי אפשר לצמצם כו' ואינו מדוקדק מה שכתב הרמ"א או שעומדים שניהם ונפלה המציאה תוך ארבע אמותיהם דקנו שניהם דממה נפשך אי קדים אחד כבר זכה בארבע אמותיו אע"ג דהמציאה נפלה אח"כ כמו גבי גט וקידושין, ואי עומדים שניהם, היינו שבאו בבת אחת הא אי אפשר לצמצם, ואי מספיקא היינו רישא, דמה לי אם המציאה היתה כבר מונחת או שנפלה המציאה אח"כ כיון דאין הספק אלא בארבע אמות הי מינייהו קדים עכ"ל. והביא ג"כ כת"ר מה שתירץ ע"ז הנתיבות, דמיירי כגון שבא אתר קודם לשניהם וזכה בהארבע אמות ואחר שבאו אותם שנים הלך האחד תכו שניהם בפעם אחת בהארבע אמות אף שבאו זה אחר זה. והקשה כת"ר עליו דא"כ בגיטין דפריך והא אי אפשר לצמצם, אמאי לא נוקים שם ג"כ דמיירי באופן כזה כגון שבא אחר קודם שבאו הבעל והאשה וזכה בהארבע אמות ואחר שבאו שניהם תוך הד"א הלך האחד וזכו שניהם בפעם אחת. והנה הגאון ר' דוד מקארלין תירץ ת"ל לדעתי אין דבריו אלא גבי מציאה שכולם שווין בה לכן בעת שהיו הארבע אמות קנוים לאחר אין הקדמת השנים שבאו אז להארבע אמות כלום, ואח"כ כשהלך הראשון קנו שניהם בבת אחת. אבל גבי גט וקדושין שזה ענין ששייך רק להם לבד אין זכות האחר בהארבע אמות מעכב את זכיות האיש והאשה לענין קדושין וגירושין עכ"ל. ולענ"ד נראה דאין הדבר ברור כ"כ. דהא כיון דאקנו לי' רבנן ד' אמות הרי הן כחצרו, ואיך נאמר דיש לו קנין לחצאין בזה דלגבי מציאה נחשב כחצרו ולגבי גט יחשב כחצר של חברו, ואף דלא שייך בזכית הגט, מכל מקום הוה כמו שנתן הגט בחצרו של האחר כיון דהארבע אמות הן שלו, לשיטת החולקים על הרמב"ם דס"ל דבחצר שאינו של שניהם אין קנין הד"א מועיל לענין גט, א"כ הוה חצר שאינו של שניהם. והא לשיטת הראשונים שס"ל דגם גבי מכירה ומתנה תקנו קנין ד"א אטו נאמר דאם אחד עומד וקנה הארבע אמות כיון דלדידי' אין נפקותא לענין המתנה רק שזה ענין להנותן ולהמקבל, הכי נאמר דיקנה המתנה בתוך ד"א של חבירו, הא כיון דהד"א הן שלו לענין קניאת מציאה שיש לו ענין בזה, אין קנינו בהד"א קנין לחצאין למימר דלענין גט וקידושין או לענין מתנה יקנה בהן אחר

וראיתי בהגה' מלא הרועים בגיטין (דף ע"ח) שכתב ג"כ כעין סברא זאת שכתב הרב הגאון ר' דוד מקארלין שז"ל שם ול"נ דבגט קונה ד"א דלפי מה שכתב רש"י בבא מציעא (דף י') הטעם דברה"ר לא קנה ארבע אמות שהרבה חברים עומדים בתוכן, לפ"ז זהו דוקא במציאה דכולם חברים אצלו ושייכים לזכות בה, אבל בגט אין שום שייכות זכות בה, אלא לבעל ולאשה כו' דמה בצע דהעמדתן שאין להם שום שייכות זכות בזה עכ"ל והנה התם שייכת באמת סברא זאת דכיון דברה"ר אינם קונים הד"א לשום דבר אפשר לומר דכיון דאין להם שום שייכות בזכית הגט, אפשר דאינם מגרעים זכות הבעל והאשה לקנות בהד"א, אבל כשהאחר קונה הד"א לענין מציאה איך שייך לומר דאין לו שייכות בזכית הגט, הא סוף סוף יש לו קנין בהד"א ואיך יקנה האחר לזכות הגט, דזה הוא קנין לחצאין וכה"ג לא אשכחנן

ובאמת כדברי הגאון ר' דוד מקארלין כתב בעל הנתיבות בספר תורת גיטין בחידושיו (דף ע"ח) ד"ה אי אפשר לצמצם, שכתב שם דלענין מתנה גם כן אם ראובן בא תחילה ואח"כ בא שמעון לתוך ד"א ובא לוי ונתן מתנה לשמעון זכה שמעון בארבע אמותיו דלענין מה שאין לראובן שייכות בגוה זוכה שמעון ג"כ בד"א יע"ש, אך מדברי הגאון בעל בית שמואל בסימן קל"ט ס"ק כ"ג נראה שלא ס"ל לחלק בהכי שכתב וז"ל דאיירי דאין לה ד"א כגון שבא אחר בתחילה והיא באה אח"ז אין לה ד"א עכ"ל. מזה נראה דס"ל כמו שכתבתי, דאם קונה הארבע אמות לענין מציאה, אמרינן דאין קנין לחצאין ואי אפשר שוב דלענין גט תהיינה נחשבות הארבע אמות כחצר דידה לענין שתקנה היא את הגט

ועוד דא"כ אם ראובן בא מקודם וקנה הארבע אמות לענין מציאה ואח"כ בא שמעון ועמד אצלו ונתן לוי מתנה לשמעון והניחה בהארבע אמות ובאותה שעה נפלה מציאה בהארבע אמות ולפ"ז הרי יקנה ראובן המציאה בהד"א דהוא קדים ושמעון יקנה המתנה באותן ד"א ממש דהא אין לראובן שייכות בהמתנה, ואיך אפשר שאותו מקום הוא חצר של זה לענין לקנות מציאה ושל חברו לענין לקנות מתנה או לענין גט דהוי כסתרי אהדדי

שוב ראיתי בשו"ת רבנו עקיבא איגר החדשות סימן צ"ו שכתב גם כן שלכאו' הדבר כסותר אהדדי, אלא שמסיק דמדת חכמים כך היא בתקנתם דנתנו לאדם ד"א שיהי' חצרו לענין פרטי דברים פעמים לדבר זה ולדבר זה לא אף ששניהם בב"א, וכתב שם ג"כ כדברי התורת גיטין, והניח ג"כ בצ"ע דברי הב"ש הנ"ל מסוגיא דגיטין הנ"ל, דאם כן הוה לי' לאוקמי שבתחילה עמד אחר וזכה בהד"א ואח"כ כשבאו הבעל והאשה הלך זה משם וזכו הם בהארבע אמות בבת אחת. ובכלל איך אפשר לומר שיהיה חצרו לענין פרטי דברים לדבר זה ולדבר אחר לא. הא אפשר דבאותו רגע יתן לו איש מתנה וגם להשני יתן איש מתנה, הכי נימא דבאופן זה הוא קנה וחברו לא קנה המתנה השניה, דאז נעשה רק חצרו גם לענין מתנה, ואם יזרוק גט לאשתו אז נעשה חצרו לענין גט ולזה שבא אחריו אינו נעשה חצרו לענין גט, הרי באופן זה נעשה חצרו רק בשעה שיש מה לקנות

ומה שעלה על דעתי לומר בזה, דהנה רש"י ז"ל כתב בבבא מציעא (דף י' ע"א) אהא דבה"ר לא תיקנו רבנן ארבע אמות שהרי אין לאדם שם ארבע אמות מיוחדות שהרבה חברים יש לו שם שעומדים אצלו, עכ"ל, ולכאו' קשה דמאי האי שהרבה חברים יש לו שם שעומדים אצלו, כיון שהדין הוא שמי שבא ראשון הוא הקונה את הד"א וכמבו' בגיטין שם וליחזי הי מינייהו קדים, וא"כ ע"כ אחד בא ראשון והוא יקנה את הד"א והאחרים אינם יכולים לעכבו מלקנות המציאה