תשובה שלמה - ב קלז

משמע מדבריו שאז גזרתם קיימת בדבר שרוב הצבור יכולים בו

ולדעת הרב הזה שהבין בדברי הרשב"א שאין לעשות תקנה אף למגדר מלתא, לא ראה דברי הרשב"א בתשו' סימן תט"ו ותט"ז מה שעשה תקנה וגזרה למגדר מלתא ובתשו' הרשב"א חלק ג' סימן שצ"ג שכתב שצריכין לתקן וגם לענוש מי שאינו ציית, וזה מקיום העולם, שאם אתם מעמידים הכל על הדינים הקצובים בתורה ושלא לענוש אלא כמו שענשה התורה בחבלות וכיוצא בזה נמצא העולם חרב כו' וכן עושים בכל דור ודור ומכל מקום ומקום שרואים שהשעה צריכה לכך עכ"ל. ועיין בב"י יור"ד סימן רכ"ח שהביא ג"כ מתשובות הרשב"א בענין זה

על יתר דבריו אין כדאי להשיב, כי מה שכתב שיצא מכשול רק בבית חרושת אחד, זה לא אמת, כי כפי שידוע נתודע בבירור כמעט מכל בתי החרושת לכרכשאות שיש להם מחלקה של טרפות שמרמים ומכשילים לרבים, גם מה שכתב שתקנה זאת אינה לטובת הציבור, מפני שע"י תקנה זאת יוקירו את השער ע"ז אשיבו מי זה גודר הדרך ומעכב לרבים ליסד בתי חרושת לכרכשאות ולבשר מעושן רק לכשרות ולהוזיל את השער, ואם לאלה שמיסדים בתי חרושת רק לכשרות, אין האפשרות להוזיל את השער, ורק לאלה שיש להם גם מחלקות לטרפות יש היכולת למכור בזול ע"ז יש לדון ולחשוד, מפני שידוע שהטרפות הן בזול יותר מהכשרות מפני כמה טעמים, ומכש"כ שדבר ברור הוא שהם עושים מחלקה של כשרות לרמות את העם, כדי למכור טרפות במר דכשרות, שזה נתאמת ונתברר בהרבה מקומות

גם מה שהביא מהך דיור"ד קי"ח דבשר הנמצא ביד עכו"ם בחותם נאמן, הלא כאן הוא החשש בישראל חשוד וגם מוחזק להכשיל שזה גרע טפי וע"ש בסימן קי"ח סעיף א', ובשו"ת פני יהושע סימן י"ד ביהודים שנשכרו לעשות יין כשר והם חשודים ששותים סתם יינם, אף דקיי"ל דהחשוד נאמן על אחרים, היינו כשאין להם שום הנאה, אבל אלו שיש להם הנאת השכר אינם נאמנים יע"ש. ומכש"כ בנדון דידן שחשודים להכשיל והטרפות הן בזול יותר מהכשרות ויש להם הנאה מרובה

ומה שכתב הרב הזה וז"ל ואם עתה יבואו ב"ד הגדול שלנו להוציא לעז על הראשונים שאם היה כשר וטרפה ביחד בודאי מזייפים ומחליפים, הרי הם מבטלים בזה כל דברי חז"ל והפוסקים עכ"ל. הנה נשתוממתי על זה, איך יכול מי שיש לו מח בקדקדו לכתוב כדברים האלה, האם גם בדורם היו חטאתים ופורקו עול כבדורנו, והאם לכאלה כונת חז"ל והפוסקים, שנודעת לכל שכל כונתם היא להכשיל את הרבים, ואם נעשה גדר וסייג שלא יוכלו להכשיל היש בזה ח"ו ביטול דברי חז"ל והפוסקים דברים כאלה מרפסין איגרין

וראיתי שכתב עוד הרב הזה וז"ל ועיין בחכמת אדם כלל ע' שכ' דבדידי' הוה עובדא שהעכו"ם זייף החתימה ובכ"ז לא ביטל ח"ו דברי חז"ל עי"ז עכ"ד ועיינתי בחכמת אדם שם ונשתוממתי ששם מבואר ההיפך מדבריו, וז"ל שם ומ"מ בב' חותמות אע"ג דמדינא אמרינן לא מזייף ומכ"ש בחנוני מ"מ נכון הדבר להודיע לחברו צורת החותם, כדי שיחזור ויעיין בהחותם אם אינו מזויף, ובפרט בזה"ז שנתחלקו הדורות. ובדידי הוה עובדא שקניתי גבינא מחנוני (לא מעכו"ם כמש"כ הוא) כו' ובזה"ז יש עכו"ם שיודעים לכתוב וגם ישראל אפיקורסים ראוי לחוש עד שיכיר אם הוא חתימת ידו, וכן בשר הנמצא בידי נכרי וכתוב עליו חותם או כשר, אע"ג דמדינא מותר אעפ"י שאינו יודע מי כתבו, מ"מ בזה"ז דמצויין נכרים כדלעיל, אסור לקנות מהם אלא א"כ יודע מי כתבו עכ"ל, הרי דאסר לקנות כשאינו יודע מי כתבו נגד דעת חז"ל שהתירו לקנות אף אם אינו יודע מי כתבו, מפני הטעם שכתב שנתקלקלו הדורות ועכשיו יש לחוש לזיוף ובכגון דא לא אמרו חז"ל, והרי מצינו הרבה פעמים שבגמרא מפורש להיתר ובפוסקים החמירו, למשל בחולין (דף מ"ח) מפורש ריאה שניקבה וסביך וסריך לדופן כשרה, ובפוסקים החמירו וכהנה רבות, ואין זה ביטול דברי חז"ל ח"ו, מפני שבכגון דא שאנן לא בקיאין בין סביך וסריך לא אמרו חז"ל, וה"נ כשנתקלקלו הדורות לא אמרו חז"ל, ע"כ החובה עלינו לתקן תקנות ולגדור הפרצות

ואוי לנו שכך עלתה בימינו שהדיוטים דלא גמירי ולא סבירי משתדלים להרבות בפטומי מילים ובשביל שחפצים לתת הכשרים על בתי חרושת כאלה שבעליהם משלמים בעין יפה כמובן, ובעד בצע כסף משתדלים לבטל כל תקנה טובה, ועל אלה אמרתי שהכשר שנותנים לא בשביל תקנת הכשרות, רק בשביל לקבל שכר הרבה הוא רק הכשר לקבל טומאה, כלומר הכשר שהוא רק לקבל שכר, הוא טומאה, ועל כל ברי לב לעמוד נגד הפורצי גדר

סימן ה'

יום ה' תצא תרצ"ב דיטרויט מיש. יצ"ו

כבוד יד"נ ה"ה הגאון האמיתי כו' הגאב"ד דק"ק סט. לואיס יצ"ו כקש"ת מהור"ר חיים פישל עפשטיין ע"ש כל ב"ב שלום והצלחה

יקרתו קבלתי בעש"ק העבר ולא הי' לי בידי להשיבו עד כה הנני בתודתי ע"ז וקונטרסו מסרתי לועד הרבנים דפה. והנה גם אני אמרתי תיכף שאין שייך זאת לסימן ב' ולסימן י"ד שאין נצרך לזה ב"ד הגדול ואמרתי שלפי דבריו יתבטל האיסור קטניות בפסח שכמעט שכל טענותיו שייך על קטניות ולא ניתן להאמר כלל על דבריו וכ"ג היטב עשה שביאור באריכות והביא אות באות דברי הרשב"א והב"ח אך אין אני נותן אומן שעתה יופסקו הטענות של מי שרוצה להתיר כי אין לך לעצור בפני הרצון. אך אעפ"כ טוב מה שהטריח כ"ג לבאר באריכות והנה יש לי מכבר לענין אין גוזרין גזירות לאחר חתימת התלמוד ומוצא אצלי על עקרי הד"ט לעניניו ואין נצרך זאת כי תקנה מחמת שרואין פרצה אין נצרך לזה וראי' מקטניות מפני בודאי ראו אז גדולי הדור שנצרך לזאת

בהגליון באו"ח סימן י"ז בא' ל"א הארכתי בזה כתבתי שם שפליאה מדוע לא עמד ג"כ על הט"ז באו"ח בהלכות פסח בסי' תנ"ג ס"ק ב' דו"ק שם בנתלחלח השק אסור רק שמא יאפה בפסח [והוסיף שם דבודאי יאפה בפסח מכ"מ הוה רק גזירה וגזר מעצמו]. וכן בסוף תנ"ז ס"ק ז' בט"ז ג"כ גזירה מעצמו שמא יצרף ודו"ק שם ויעי' בט"ז בסי' תנ"א שם בס"ק י"ט מתיר רק משום הדין מהני הגעלה אף לפסח ע"כ לא גזרינן אבל זולת זה הי' גזרינן שמא ידוך בפסח דוק שם וכן יעי' בתוס' חדשים בסוף תרומות במשנה י' שם ובנימוקי הגרי"ב שם עד כאן על הגליון שם

והנה מה שלדעתי אין נצרך לתקנה דהפעקטארעס כמו כרמל ועוד שמצאו שאין מועיל להם השגחה ואפילו בהשגחה מדויקת מזייפים הם א"כ נעשו מוחקים שאין תקנה להם וחשודים הם נשארים אפילו כשעומד שם משגיח