תשובה שלמה - ב קכה

בשניה עכ"ל, משמע שמפרש הך איבעיא בגדמת בשתי ידיה דאת חולצת בשיניה, אבל אם היתה גדמת יד ימינה חולצת בשמאלה, ובטור בסי' קס"ט מפורש יותר דז"ל ובספר המצות כתב שצריך שיהא הכל בימין בלא סיוע השמאל ואם עשתה בשמאל או אפילו בשיניה כשרה עכ"ל. א"כ משמע דיותר טוב לחלוץ בשמאל מבשיניה, וכן מבואר מדברי רבינו ירוחם שכתב בנתיב כ"ה חלק ב' וז"ל גידמת חולצת בשיניה דלא בעינן יד אם אין לה ידים עכ"ל. משמע דאם יש לה יד אף שהיא יד שמאלית יותר טוב לחלוץ ביד מבשיניה

ובפשוטו צ"ל כן, דהנה אף דאיתא מי כתיב וחלצה ביד, וחלצה הא כתיב ובעינן דתחלוץ כי אורחי' ומבו' ברש"י עירובין (דף ק"ג ע"ב) ד"ה אי אמרת כו' הלכך יד חמורה משנים דאורחי' בהכי עכ"ל. וא"כ יד שמאלית אורחי' טפי מבשנים

סימן נ"ח

חשון תרנ"ב, טאווראג יצ"ו

כתב הרמב"ם בפרק א' הל' ח' מהל' נערה בתולה, אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה, ובספר החינוך מצוה תקנ"ז כתב ע"ז ובכתובות פ"ד נראה הפך דבכל התורה כולה אין חלוק בין כדרכה לשלא כדרכה למכות ולעונשים אלא במוציא שם רע בלבד עכ"ד והראב"ד שם כתב טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ"ד. וכתב עלה במגדל עוז אני אומר גמרא זו איני יודע ע"ש. ואני אומר גמרא זו יודע אני בקדושין (דף י' ע"א) אמר ר' זירא מודה רבי לענין קנם דכולהו משלמי, והא התם באו עליה שלא כדרכה ומשלמי קנס. והנה כבר הקשו רבים על הרמב"ם ז"ל אמאי לא הביא הא דאמרינן שם בקידושין דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה, ולפי מה שאמרתי לתרץ מה שהיה קשה לי על התוס' בכתובות (דף כ"ט) זה נמי ניחא, דהנה בכתובות (דף כ"ט ע"א) תוד"ה ועל הכותית כתבו וז"ל אבל קשה דליתני מחזיר גרושתו משניסת ונבעלה שלא כדרכה כו' עכ"ל, וקשה דהא אמרי' בקידושין (דף ט' ע"ב) דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה וא"כ שוב אין בה קנס, אח"ז ראיתי בספר שער המלך פרק ג' הל' ו' מהל' איסורי ביאה שכתב הקשה כן ותירץ בדוחק וכתב עוד דדבריהם סותרים למה שכתבו בפרק נערה (דף מ"ח ע"ב) ד"ה היינו, ונלענ"ד דהנה גבי מיתה הוה בחנק אחר נשואין אף אי לא בעלה ועיין בכתובות (דף מ"ט ע"א) ובתוס' שם ולהכי קאמר אביי ע"כ כו' עשאה בעולה, דהא הבא עליה שלא כדרכה לא גרע מנשואין וא"כ חייבת חנק. אבל גבי קנס מה לי בעל מה לי אחר, כיון דקנס בבתולה תליא מילתא ואף שבא עליה שלא כדרכה מ"מ לא הסיר בתוליה, אבל לרבי ע"כ צריך למידרש בעולת בעל גבי קנס דבעל עושה אותה בעולה כיון דגבי מיתה אף אחרים עושים אותה בעולה. והשתא ניחא דהתוספות לא יסתרו זא"ז דהתם בכתובות קמיירי ממיתה, וא"כ גם דברי הרמב"ם לא קשה כיון דלרבנן אין בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה אלא גבי חנק מטעם דהוי כמו נשואה. אבל לא גבי קנס משום דבקנס בבתולים תליא מילתא, א"כ לדידיהו גבי קנס אף בעל אינו עושה אותה בעולה שלא כדרכה משום דלא נחשב ביאה לגבי הא, א"כ מה"ת אם יבוא עליה שלא כדרכה יחייב קנס כיון שלא הסיר בתוליה, אבל לרבי כיון דבעל עושה אותה בעולה של"כ א"כ לדידיה האי ביאה מחשבה ביאה גמורה ולא בהסרת בתולים תליא מילתא. אלא דלגבי קנס גלי קרא דבעולת בעל דרק בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ולא אחר, וא"כ לדידיה כיון דנחשבת ביאה גם אם בא עליה שלא כדרכה חייב קנס, והרמב"ם פסק כרבנן, והא דקאמר בקידושין מודה רבי, הכי פי' אף דפליג וס"ל דבעל עושה אותה בעולה של"כ אף לגבי קנס, מודה דאחר אינו עושה אותה בעולה ומחייבו כולהו קנס

והנה הרמב"ם יצא לו דין זה דאין קנס בשל"כ מהא דאיתא בסנהדרין (דף ע"ג ע"ב) כגון שבא עליה שלא כדרכה ואח"כ בא עליה כדרכה ע"ש. וכ"כ הר"ן ס"פ אלו נערות, אלא שדעת הר"ן ז"ל שם כהראב"ד, וכן גם דעת התוספות בסנהדרין (ע"ג ע"ב) ד"ה ממונא לא משלם ובכתובות (דף מ' ע"א) תוד"ה יאמרו ע"ש וכן דעת הרא"ש בפרק אלו נערות סימן ח'. ודעת רש"י נראה ברור שהוא כדעת הרמב"ם ע"ש. ובסנהדרין כתבו התוספות בסוה"ד ומיהו בירושלמי דכתובות משמע דאהעראה משלם קנס דאמרינן הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולהו משלמין קנס עכ"ד, ולכאורה הוא מפורש שלא כדעת הרמב"ם ורש"י דאם בהעראה חייבין קנס א"כ לא תליא בהסרת בתולים ומ"ל העראה מ"ל שלא כדרכה, ואדרבה בתו' יבמות (נ"ט) ד"ה אלא לא משמע דהעראה קילה משלא כדרכה, אלא הברור שגירסת הרמב"ם בירושלמי היא הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולהו בסקילה כגירסתנו שם בירושלמי (פרק ג' הל' ו') דכתובות וע"ש בק"ע שם. וביבמות (דף נ"ט) בתוד"ה אלא לאו בסוה"ד כתבו וז"ל אבל קשה אי לא מיחייב קנס בהעראה א"כ מאי פריך בבן סורר הניחא למ"ד העראה זו נשיקה אלא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר הא לדידיה נמי אתי שפיר דהא לא מחייב קנס בהכנסת עטרה אלא בגמר ביאה ממש עכ"ל. הנה לפי פירש"י שם בסנהדרין לא קשה דפי' וקנסה לא מחייב אלא משום גמר ביאה כו' והאי ג"ב לאו דוקא כו' אלא גמר ביאה דהכא הכנסת עטרה היא עכ"ל, והנה נראה שכיון לתרץ כאן קושית התוספות

והנה הרב המגיד בפרק ג' הל' ו' מהל' איסורי ביאה כתב באמת דהרמב"ם פסק כרבנן, אך המאירי הביאו בשיטה מקובצת בכתובות פרק אלו נערות כתב דהרמב"ם פסק כרבי ולענ"ד דע"כ פסק הרמב"ם כרבנן כמו שמבואר בפי' המשניות להרמב"ם בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס"ו) וז"ל ואמרו בסקילה והשני בחנק כשבא עליה ראשון כדרכה ואם באו עליה עשרה שלא כדרכה ועדיין היא בתולה כולם בסקילה עכ"ל. מזה מבואר שפסק כרבנן דהא הוה סתם במתני' ומחלוקת בברייתא דהלכה כסתם, וראיתי בספר שער המלך בפרק ג' הל' ו' מהל' איסורי ביאה שהקשה לדברי המאירי דהו"ל להרמב"ם לפסוק דלענין קנס לכ"ע בעולה היא כו' עכ"ל ובאמת קשה יותר דהא אדרבה הרמב"ם ס"ל דלענין קנס דוקא בכדרכה מחויב, וכדלעיל

ובמשנה למלך בפרק ג' הל' ו' מהל' איסורי ביאה כתב אך רש"י מוקי לה בבא ראשון שלא כדרכה ומתני' רבי היא ולדברי רש"י אפשר דהלכה כרבי דהו"ל סתם במתניתן ומחלוקת בברייתא עכ"ל. והנה לפי מה שהוכחתי לעיל שרש"י ז"ל ס"ל כהרמב"ם דאין מחויב בקנס עד שיבא עליה בכדרכה כמו שמבואר בדבריו בסנהדרין (דף